קבלו ברעש גדול ובמחיאות כפיים סוערות את הכוכב העולה בשמי הספרות הישראלית העכשווית - הסופר רועי חן!




***


רועי חן הוא סופר כלבבי. יש בו בכתיבתו זיק פרוע ושובב, נטול מעצורים, המקפץ לו בחופשיות, אחד כזה שלא הולך בתלם ולא הולך לפי מה שכתוב בספר. רועי חן הוא קול מרענן בשמי הספרות הישראלית - ואת כל זה קלטתי כבר אחרי הספר הראשון שלו שקראתי, 'נשמות'. בעקבות קריאת ספרו השני, 'רעש גדול', התחזקה אצלי דעתי בקשר אליו.

סבתא.
אמא.
בת.
זהו סיפור של שלושה דורות של נשים.
הספר מחולק ל-3 חלקים: בחלק הראשון, הנכדה גבריאלה, צ'לנית מחוננת, עוזבת את יום הלימודים בבית הספר ללא התראה ומתהלכת ברחובות תל אביב, כשהצ'לו בידה. המטרה שלה היא להגיע לביתו של יונתן טאוב, תלמיד כיתתה שהקוראים מסיקים מהכתוב בספר שהיא די מחבבת אותו (בלשון המעטה), אבל ביישנותה הרבה גורמת לה להתהלך ברחובות שעות ארוכות מבלי להגיע לנקודת היעד. שם היא עוברת כל מני הרפתקאות אורבניות, עד הסוף שבו היא מגלה מה יעלה בגורל הקשר שלה ובן כיתתה.
בחלק השני, האם נועה, "דברנית כרונית", אחת כזו שלא באמת יודעת לשתוק, דווקא היא ביום הולדה ה-40 בתור מתנת יום הולדת שמארגנים לה בתה גבריאלה ובעלה נמרוד, נשלחת לסדנת שתיקה בהרי ירושלים, מקום שקט שבו היא אמורה להיות בשקט יממה שלמה, לצאת למסע לעבר השקט והרוגע. בסופו של המסע, היא מבינה שסדנת השתיקה האמיתית והמוצלחת ביותר היא דווקא הסדנה שנקראת "החיים".
בחלק השלישי, הסבתא ציפורה, אישה פולניה קלאסית ודי משעשעת, עסקה בעבר בתרגום ספרים ובכתיבת שירה אך הפסיקה בשל חוסר עניין מהציבור, כעת הופכת להיות גם נביאת זעם בישראל המודרנית, לאחר שדווקא היא, אתאיסטית מושבעת, שומעת לפתע את קולו של אלוהים נגלה אליה ומכתיר אותה בתור נביאת זעם שאמורה להעביר מסר לעם ישראל שהולך להיות חורבן במדינה כי הקרע בעם גדול מדי ורק חורבן יעזור לאחות את הקרעים בעם. בסופו של דבר, היא מגלה שישנה דרך שבאמצעותה ניתן להתמודד עם האסון הקרב ובא.
כל אחת מן הדמויות מנסה לברוח מהרעש הגדול לעבר השקט הגדול: הנכדה גבריאלה בורחת מרעש האהבה ושלל הרגשות המבלבלים המתחוללים בתוכה, האם נועה בורחת מרעש הדיבור שלה עצמה, והסבתא ציפורה בורחת מהרעש של הסובבים אותה (כולל אלוהים) אשר נדבקים אליה בעל כורחה וטורדים את מנוחתה.

כמו שהבנתם, המילים שלי אודות חווית הקריאה בספר, יהיו מיותרות לגמרי. התקציר כבר אומר הכל. ספר מופרע, כיפי, עם דמויות מעניינות וצבעוניות שהקורא יכול להתחבר אליהן בקלות ולחיות יחד איתן את חייהן. וכל זה, כמובן, כתוב בכישרון גדול שעוד יגיע אל כל עם ישראל ברעש גדול.
מה שכן, אוסיף ואומר שאף על פי שמדובר בשושלת משפחתית של סבתא, אמא ובת, נראה שלכל אחת מהדמויות יש חיים משלה (למעט קטע אחד בסוף הספר שבו כל השלוש נפגשות), וזה גרם לי לחשוב עליי ועל שני הדורות שמעליי, שבזמן שאני עסוק בחיי שיכולים למלא ספר שלם, גם לאמא ולסבתא שלי או לאבא ולסבא שלי יש במקביל חיים שיכולים למלא גם הם ספרים שלמים. והאמת היא שזה קצת גורם לי לחשוב על המשפחה שלי, ושגם לה יש את החיים שלה, ושאני לא מרכז העולם. אז המסר שאותו חותם הספר הזה, הוא: תסתכלו גם קצת על בני המשפחה שלכם, אולי הם זקוקים לכם שתקשיבו לסיפור שלהם, ואתם במקביל ספרו להם את סיפורכם כדי שיוכלו להקשיב גם לכם, וביחד - החיים של כל אחד מכם ובני משפחתכם יהיו טובים יותר...


לסיכום, הנני מתכבד להיות - כמו הסבתא ציפורה שגם היא התכבדה להיות - הנביא שמפיץ את בשורתו של רועי חן לעם ישראל, ומקווה שאינספור ביקורות על ספריו יבואו בעקבותיי לאתר 'סימניה' ויחוללו בו רעש גדול!