מחזה קצר מאת המחזאי היהודי-אמריקאי ארתור מילר שאפשר לקרוא תוך שעת ישיבה. העלילה לוקחת חלק במהלך מלחמת העולם השנייה בזמן שדרום צרפת כבר נפלה בידי גרמניה הנאצית והפכה למששלת הבובות הפשיסטית של ווישי. הקורא מתוודא לתחנת מעצר ולשלל דמויות הנמצאות בה לשם בדיקת מסמכים וסלקציה של מי יהודי ומי לא-יהודי מי ראוי להילכד בידי מכונת המלחמה הנאצית ומי ראוי ללכת לחופשי עם דמויות כגון לדו, מונסו, פון ברג, בייאר ועוד. הדמויות הראשיות מתחבטות בשאלה למה הן נמצאות שם והאם השמועות בנוגע לכך שהגרמנים איבדו כל צלם אנוש הן מזוייפות או לא ובהמשך הגרוע רק נהיה גרוע יותר ויותר. כולם שואלים את עצמם למה הם בדיוק לא עשו נכון האם הם נולדו ללאום הנכון והאם הגורל יהיה אדיב כלפיהם או יישלח אותם לאבדון. אולי המחזה הזה דווקא מתעקש שעוד נשארה תקווה ואנושיות בין יהודים ולא-יהודים. העלילה מתקדמת מהר, הדיאלוגים של הדמויות עמוקים ומעוררי מחשבה והחזיקו אותי במתח לקרוא עד הסוף כדי לדעת את סיום המחזה.








![עלובי החיים [מהדורה מחודשת]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/2674.jpg)
![סונטת קרויצר [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers9/98396.jpg)






