• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
יריתי באמריקה

יריתי באמריקה

מאת תהילה חכימי

הביקורת של אריאלה

תמונה של אריאלה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
יריתי באמריקה

יריתי באמריקה

מאת תהילה חכימי

הביקורת של אריאלה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
תמונה של אריאלה
הוצאה לאור:אחוזת בית
שנת הוצאה:2023
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
Cantona
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני שנה

“לא יודע. אולי לא הבנתי משהו, אולי משהו עבר לידי, פספס אותי או אני אותו. אני מרגיש שמשהו בספר לא נקלט”

3/4
ביקורות על יריתי באמריקה
הבאה
אסתו'ש
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני שנתיים•1 דקות קריאה

טוב יש מספיק ביקורת על כמה הספר יחודי ומעניין ואכן הוא נקרא בקלות ואפילו אהבתי את הסגנון המינימליסטי משהו.
מה שלא אהבתי זה כתיבת עובדות שגויות על ציד. נראה לי שיש לסופר אחריות מסוימת (סוג של) על העובדות שהוא מחלק\ת עם קוראיו. רוב הישראלים לא מקורבים לנושא הציד שמהווה אלמנט מרכזי (אולי סמלי) בסיפור. כמי שמתגוררת באזור בו הציד הוא אורח חיים של רבים אני מודעת לחוקים הרבים בתחום וכי אף ציד שמכבד את עצמו לא צד רק למטרת הרג. יש פיקוח נוקשה על כמות החיות הנצדות וציד שיש לו כבוד עצמי מינימלי והוא לא סתם הורג משתמש בבשר לעצמו או נותן אותו. לא כך במקרה של הגברת תהילה שהורגת ומשאירה גויות בשטח כי לא בא לה לאכול? או לסחוב?
קשה להמשיך ולקרוא ספר כשהכבוד לאמינות של הסופר נפגע.
אז תחליטו בעצמכם.
אם יש פה סימליות עמוקה שנעלמה ממני ולא סתם רשלנות עם הסופרת והקוראים הסליחה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של מירית
מירית
תמונה של דן סתיו
דן סתיו
תמונה של rea
rea
תמונה של אהוד בן פורת
אהוד בן פורת
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של כרמלה
כרמלה
7קוראים|גיל ממוצע59|57%נשים

על המבקרת

תמונה של אריאלה

אריאלה

ותיקה
חברה מזה 12 שנים
126 ביקורות•497 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של אריאלה
אריאלה
ותיקה
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות126
לייקים שקיבלה497
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת64ספרות מקורית31מתח ריגול והרפתקאות10

דיון על הביקורת

6 תגובות
אריאלה
אריאלה•לפני שנתיים

ליעל

לא התכוונתי לפתוח דיון על ציד רק להעיר על הדרך שבה הסופרת מציגה אותו בספרה. בין נכון או לא נכון עדיין יש מקום לדייק בפרטים.
דן סתיו
דן סתיו•לפני שנתיים

אריאלה

בהתחשב בקווי האופי הרצחניים של המין האנושי, הניסיון להגביל את האלימות באמצעות חקיקה מובנים לי בהחלט. אכן גם דיני מלחמה מבוססים על הרעיון שאם אי אפשר להוציא את המלחמה אל מחוץ לחוק, לפחות יש לנסות ולמזער את הנזק - איסור על פגיעה באזרחים, הוצאה אל מחוץ לחוק של סוגי נשק מסוימים (כימיים, ביולוגיים, מצרר) חוקים באשר למעמד שבויי מלחמה ועוד. אני מניח שגם בעולם הציד החוקים קיימים ונועדו להפחית את הסבל של החיות ולמנוע הכחדת אוכלוסיות שלמות.
אריאלה
אריאלה•לפני שנתיים

לדן סתיו

אני יודעת שציד הוא נושא שיש עליו ויכוחים ואגב הציד מקובל בכל ארה"ב (גם בארץ אם כי אני יודעת מעט). זה נשמע אולי מוזר שמחוקקים חוקים בנושא שקשור בהרג (אם כי גם במלחמה יש חוקים) אבל זה נועד גם לשמור על האוכלוסיה של חיות הבר - במקרה זה איילים - מהכחדה וגם, גם אם זה אולי קשה לקבל יש פה אלמנט חינוכי. במיין ילדים צעירים מתנסים גם בדיג וגם בציד ועם השנים פה למדתי לכבד את הרצינות שבה אנשים מתייחסים לתחום ועד כמה שמירה על החוקים מוקפדת. הטבע פה הוא חלק מחיי היום יום עבור רוב האוכלוסיה וזה מצריך כבוד הדדי. לפי דעתי הסופרת עושה פה שירות דב (גם לגבי דובים יש חוקים) לנושא שאגב במחשבה שנייה אני לא ממש מבינה מה היא רצתה להראות בהתעסקות הזו בציד.
דן סתיו
דן סתיו•לפני שנתיים

אריאלה

לשמחתי אני לא גר באיזור בו הציד מקובל. אני לא בטוח שאלו שצדו אריות, טיגריסים, שועלים וכו' עשו זאת בשביל הבשר ולא עבור חדוות ההרג. אני מתאר לעצמי שהטבעונים והצמחונים יטיחו בנו שהחיסול ההמוני המאורגן של בעלי חיים כדי לספק את צרכי הבשר והדגה של החברה האנושית לא שונה מוסרית מציד חיות בר.
אהוד בן פורת
אהוד בן פורת•לפני שנתיים

אריאלה, תודה רבה על האזהרה !!!!!

מה שבטוח אני לא מעוניין לקרוא ספר על צייד איזה שלא יהיה. ערימת הספרים שיש לי כבר מספיקה לי ליותר מגלגול החיים הזה אז אני בשמחה מוריד את הספר מהרשימה.
yaelhar
yaelhar•לפני שנתיים

את הספר לא קראתי.

אני מניחה שיש ציידים מכל מיני סוגים. יש ציידים שלא מכבדים את עצמם וצדים רק למטרת הרג. יש ציידים שאין להם כבוד עצמי מינימלי והם משאירים גוויות בשטח. אני חושבת שציד נמצא בתחום אפור שבין ספורט להרג, והמינוחים "כבוד עצמי" של ציידים ו"צייד שמכבד את עצמו" נותנים לגיטימציה לנושא, שכבר אינו שרידה עצמית שלא לדבר על הוגנות לניצודים.
6 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של אריאלה

מה שאפשר לדעת

מה שאפשר לדעת

איאן מקיואן

צריך אורך רוח עבור הספר הזה אבל מי שנשאר מרוויח. המחצית הראשונה של הספר איטית מאד ולא פעם חשבתי לוותר. המחבר מתאר עולם דיסטופי שונה מאד מזה שהורגלתי למצוא למשל בספרים של מרגרט אטווד. עולם שהוא כמעט שטוח מבחינה גאוגרפית ורגשית. אבל לקראת המחצית השנייה הקצב נעשה מהיר יותר והסיפור סוחף. מה שאפשר לדעת על העבר מתוך מה שנשאר - זו שאלה שקשה לענות עליה אבל היא עדיין מאד מאתגרת. כמי שכבר שנים עוסקת במחקר משפחתי גינאולוגי ההרגשה של חוסר מיצוי שמתלווה לחקר העבר מאד מוכרת לי.

לפני 3 ימים•
★★★★★
•אריאלה
פרויקט הייל מרי

פרויקט הייל מרי

אנדי וייר

טוב מאחר ורבים מהקוראים כבר חזרו וספררו את הסיפור אין צורך שגם אני אעשה את זה. באופן כללי הבנו את התוכן והשאר יסופר בספר עצמו לאלו שיחליטו לקרוא. טוב, אז אחרי כל זה אני אגיד שמאד נהינתי ואני בדרך לראות את הסרט בעיקר מתוך סקרנות גדולה לראות איך זה עבר ממדיום למדיום. ובאשר לספר - טוב הסיפור ניתן להיספר בשלוש שורות הוא די ג'נרי אבל הביצוע די גאוני. איך להשאיר את הקוראים במתח כשרוב רובו של הספר הוא לינגו מדעי שבאמת על כל הרצון הטוב לא הצלחתי לעקוב אחריו ובכל זאת קראתי את כל הספר וגם נהינתי והתרגשתי.

לפני שבועיים•
★★★★★
•אריאלה
מעבר לסאמרלנד

מעבר לסאמרלנד

ג'ני לקוט

מאד אהבתי את הספר. את סגנון הכתיבה את המפגש עם היסטוריה שאינה מוכרת לי. את הדמויות שנראו מלאות ועוררו בי איכפתיות. הסיבה העיקרית שלא נתתי לסיפור חמישה כוכבים היא הפרק האחרון שבו הסופרת סוגרת קצוות והכל מסתדר כמו פאזל שבו כל החלקים נופלים למקומם. כן נחמד שהסוף הוא חיובי אבל זה נותן תחושה מלאכותית.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•אריאלה
הלילה הארוך ביותר

הלילה הארוך ביותר

אשכול נבו

כולם כתבו פה כל כך בפירוט אז אני רק אומר - אהבתי.
הספר זורםת הספר מתחבר למי שאנחנו. לא היה לי רגע של שיעמום.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•אריאלה
הזדמנות לפני אחרונה

הזדמנות לפני אחרונה

דרור משעני

מאד אוהבת את דרור משעני, את הספרות הבלשית שלו בעיקר הספר הזה פחות עשה לי את זה לא יודעת למה. הוא היה כתוב טוב אבל היה בו משהו שגרם לי להשאר מנוכרת גם לתוכן וגם לעלילה. המדד שלי לספר טוב - אם שבוע לאחר שקראתי אני מסתכלת על הכריכה וזוכרת את הסיפור. במקרה הזה נאלצתי לחזור ולפתוח את הספר לפני שנזכרתי. אז כן.

לפני חודש•
★★★★★
•אריאלה
שפת הפרחים

שפת הפרחים

שרה בליידס

טוב נראה שזה ספר של נשים... אולי בגלל הפרחים. הספר היה קריא, העלעלה משכנעת, דווקא אהבתי לקרוא על משמעותם של פרחים ועל החזרה לחיים של גנים הרוסים תוך שימור ההיסטוריה שלהם. טוב, אז אהבה ואבדן ומלחמה נשמע קצת נדוש אבל תמיד נוגע ללב. מסוג הספרים שאפשר פשוט לקרוא בכיף מבלי להתאמץ יותר מידי.

לפני חודש•
★★★★★
•אריאלה
חרדים

חרדים

פרדריק בקמן

חיבבתי ולא חיבבתי באותה מידה. היו חלקים שגרמו לי לגחך, בעיקר הטקסטים של חקירות המשטרה. היו חלקים שגרמו לי להתעצב לנוכח המצבים שבהם נאלצים אנשים להתמודד. חלקים שנראו לי די משונים ואולי מוגזמים. בהחלט ספר ששווה קריאה אבל לא יכולה להגיד שהשאיר אותי בהרגשה של התפעלות.

לפני חודש•
★★★★★
•אריאלה
בעוד חמש שנים

בעוד חמש שנים

רבקה סרל

כתוב היטב קריא מאד ונוגע ללב. קצת קשה לי עם ספרים שבהם אני צופה א תהסוף כבר מראשית הספר. אולי לא במאה אחוז אבל כל הזמן מחכה שמשהוא רע יקרה.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אריאלה
רגע אחד אתה כאן

רגע אחד אתה כאן

ליאן מוריארטי

זהו ספר שנדרש קצת זמן להיכנס לתוכו. התגובה הראשונה שלי הייתה להפסיק לקרוא ספר שהנושא שלו מוות אבל ככל שהמשכתי מצאתי את ה'לב' של הספר ועם זה את הקסם שלו. החלק המעניין ביותר מבחינתי היה ההכירות המפורטת עם מגדת העתידות וההכרה בעובדה - אולי ברורה מאליה - שהגורל לא פוסח גם על אלו שכביכול יכולים לצפות מראש את מה שעתיד לקרות להם ולאחרים. אני ממליצה לקרוא את הספר לאט ולא לוותר.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אריאלה

ביקורות נוספות על "יריתי באמריקה"

יריתי באמריקה

יריתי באמריקה

תהילה חכימי

ישראלית נוסעת לרילוקיישן בארצות הברית. היא רוצה לזנוח את עברה מאחור ולהתחיל חיים חדשים. מהר מאוד היא משתלבת בעבודה ומתחילה לצאת עם חבריה לעבודה למסעות ציד בשלג. במסעות אלה היא מפתחת מערכת יחסים מוזרה עם דייוויד שעוזר לה במסעות ובעבודה. דייוויד שלו חיים מסתוריים עליהם הוא לא מוכן לספר הוא גבר אמריקאי שככל שמתקדמת העלילה נוספים לדמותו קווים אפלים. יש לציין שהקריאה בספר זורמת ואט אט נחשפים עוד חלקים מהדמויות והן הופכות שלמות יותר.
עיקר הספר מתרחש סביב מסעות הציד אותם מתחילה הישראלית לעשות לבד. היא לוקחת את הרובה והולכת להתמודד עם הטבע ועם הירי בחיות.
בארץ הוריה ואחיה נשארים ולא מבינים למה היא לא חוזרת. למעשה אין לה למה לחזור. היא לא רוצה להתחתן ולא רוצה לקחת חלק במדינה שנכנסת לה לתוך הרחם ולתוך השחלות.
סגנון הכתיבה הוא מאופק וכל פעם היה לי נדמה במהלך הקריאה שמשהו נורא עומד לקרות.
הדמויות העיקריות בספר הן הישראלית חסרת השם ודייוויד האמריקאי המסתורי.
יש בספר כמה קטעים מבריקים אך חוץ מהם הוא סתמי ולא באמת מעניין.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•rea
יריתי באמריקה

יריתי באמריקה

תהילה חכימי

לא יודע. אולי לא הבנתי משהו, אולי משהו עבר לידי, פספס אותי או אני אותו. אני מרגיש שמשהו בספר לא נקלט אצלי, כאילו יש איזשהו רובד שאני לא מצליח להגיע אליו.
בכל מקרה, זהו לא ספר רע. הוא קריא מאוד, פרקים קצרים ותמציתיים, רוב הכתיבה מוקדשת לתיאור פעולות ומעשים, מה שנותן הרגשה של התקדמות ותנועה. בגלל שהכתיבה מתמקדת במעשים, ברגע שמצויינת מחשבה או חלקי דיאלוג, הם מקבלים מיד תחושה של חשיבות ואתה תוהה על המשמעות של הרגש שבוטא או הדברים שנאמרו. אבל עדיין המשמעות הסופית נותרה עמומה בעיני.
מסכים מאוד עם הביקורת של צליל אברהם ב"הארץ" על הספר.

לפני שנה•
★★★★★
•Cantona
יריתי באמריקה

יריתי באמריקה

תהילה חכימי

קרה לכם שהתחלתם לקרוא ספר של סופר ולא הבנתם איך לא קראתם את ספריו הקודמים ?
זה בדיוק מה שקרה לי עם ספרה יריתי באמריקה של תהילה חכימי עטורת פרסי ספריה הקודמים אותם טרם קראתי, ומאחר שאהבתי ספר זה בטוחה שארצה לקרוא כתיבה כובשת ומהפנטת כמו שלה .
בסיפור חכם ונוגע ללב של תלישות וקרבה כשהחלום הישראלי אמריקאי אבסורדי על גבול ההזוי .
בכתיבה מאופקת מלאת תוגה מלנכולית נוגעת היא מתארת את מסעה של ישראלית מנהלת פרויייקטים בכירה בחברת הייטק ברילוקיישן לעבודה במסעות צייד בארצות הברית , דמות שהופכת לקרה קשוחה שחדרה לי מתחת לעור ...
היא מפגישה אותה עם בדידותה שמופרת רק ע"י יריות הצייד , כשלצידה דייויד המהנדס האמריקאי שותפה לצייד איתו נרקמת מערכת יחסים לא ברורה ...
כל שם של פרק הוא מס' הירייה והשתלשלות של אירועים . השפה קרה תרתי משמע : גם לאוירת הסיפור וגם כי ירי הוא דבר קר.. במקביל היא מתמודדת עם תנאי חוזי העסקתה , שוב חוזים זה דבר קר ומחושב . היא מבינה שעומדים לסיים את חוזה העסקתה ופועלת בצורה קטלנית .....
מה הופך אותה לדמות קרה וקטלנית ?באיזו גישה בוחרת לפעול ? והכי מעניין לאן תתפתח מערכת היחסים שלה ושל דיוויד ? .....
תגלו אם תקראו את סיפורה של אישה חסרת מעצורים ...
ספר קצבי מצוין שהנעים לי את בוקר שבת , פרוזה מעולה ולא שגרתית , מותחת ואפילו מטלטלת או במילים אחרות : אי אפשר להפסיק לקרוא ,
ככה זה שיודעים לכתוב 

לפני 3 שנים•
★★★★★
•אסתו'ש
דירוג
5.0
לפני 3 שנים

“קרה לכם שהתחלתם לקרוא ספר של סופר ולא הבנתם איך לא קראתם את ספריו הקודמים ? זה בדיוק מה שקרה”