• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
כיוונה של הרוח

כיוונה של הרוח

מאת שרית רצון

הביקורת של אסתו'ש

תמונה של אסתו'ש
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
כיוונה של הרוח

כיוונה של הרוח

מאת שרית רצון

הביקורת של אסתו'ש

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אסתו'ש
הוצאה לאור:עצמית
שנת הוצאה:2016
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/6
ביקורות על כיוונה של הרוח
הבאה
ela
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 9 שנים

“ביקורת של הגב' שרה רחמיאל: ספר מעניין, מרתק, מותח, מלא ברגשות ודרמות. זהו רומן המבוסס על סיפור חי”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 3 שנים•2 דקות קריאה

כיוונה של הרוח הוא ספר מקסים קריא זורם וקולח המביא דילמות מהעולם החרדי . זהו רומן מרתק מותח
מלא ברגשות ובדרמות על החיים בצל הדת על חוקיו ואמונותיו .
העלילה מגוללת את סיפורם של משפחה מסורתית ספרדית החוזרת בתשובה משה מואיז ודבורה להם 4 בנים ותאומות הם מתגוררים ברמת גן והעלילה מתמקדת בתאומות שלהם מילי ורבקי .
האב מחליט להתחזק בדת לעבור עם המשפחה לבני ברק ולאמץ את מנהגי החרדים הגרים שם באזור על מנת לחזק את אמונת המשפחה ולהשתייך יותר למסורת ולקהילת החרדים .
התאומות מתקשות לקבל את השינוי שנכפה בחייהן ואת הדרך הנוקשה של אביהן לכך . הוא מוצא שידוך למילי מהעדה האשכנזית בעוד הם מעדות ספרד אך למילי יש סוד שמאיים להרוס את כל התוכנית ולהשפיע על חייה על חיי אחותה רבקי וחיי המשפחה כולה עד שהעלילה מקבלת תפנית מעניינת מרתקת סוחפת
ומשפיעה בדרך לא פשוטה ...
מהו סודה של מילי ? האם תינשא לשידוך של אביה ? האם יצליחו לחיות עם חילוקי הדעות בינהם על רקע הדת ? האם יוכלו לקבל את השונה ? והכי חשוב האם קשר דם הוא עוצמתי ושום רוח אינה יכולה לו ?
כל זאת ועוד תוכלו לקרוא בספר הכתוב נפלא סוחף ביותר שמצד אחד רציתי לקרוא בו בכל רגע ומצד שני לא רציתי שיסתיים ... ספר מלא בתובנות לחיינו על קבלת השונה והאחר , על ידיעה והבנת משמעות המילים סבלנות וסובלנות ועל תובנות עמוקות שיצאתי נשכרת מקריאתו .
ממליצה בחום ספר פשוט מקסים .

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של Mira
Mira
תמונה של דן סתיו
דן סתיו
תמונה של אהוד בן פורת
אהוד בן פורת
4קוראים|גיל ממוצע63|50%נשים

על המבקרת

תמונה של אסתו'ש

אסתו'ש

ותיקה
חברה מזה 6 שנים
379 ביקורות•3 נבחרות•1,838 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות קלה - רומנים•ספרות מתורגמת
תמונה של אסתו'ש
אסתו'ש
ותיקה
חברה באתר מזה 6 שנים
ביקורות379
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבלה1,838
דירוג ממוצע4.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית268ספרות קלה - רומנים25ספרות מתורגמת22

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אסתו'ש

אפוד משי

אפוד משי

רוית דיין מלזר

לספרה של רוית דיין גלזר אפוד מגן הגעתי בעקבות המלצות רבות וביקורות משובחות ברשת , וגם לא מעט בעקבות הכריכה המהממת שהקסימה אותי ביופיה , שבתה אותי ולפתה אותי בסקרנות אל תוכה .

אפוד מגן אומנם ספר ביכוריה ,
אך הוא לא פחות אם לא יותר מאשר כמו , אחד הספרים שאני קראתי מסופרים מוכרים וידועים כאשר היא מלהטטת בערבוביה במותחן רומנטי של רומנטיקה ישראלית , בסיפור אהבה יוצא דופן , עלילה מרתקת ודמויות כובשת וכל זה באסקפיזם שכל כך נדרש לנו בימים אלה ....

בכתיבה מושכת , רגישה , עדינה מביאה רוית את סיפורה של ד"ר אמה גולד, מדענית ישראלית צעירה ומבריקה, המפתחת טכנולוגיה מהפכנית בבד שמסוגל להגן על גוף האדם בשדה הקרב .

בעודה בתל אביב מוצעת לה הצעת עבודה אטרקטיבית בקצה השני של הגלובוס - במנהטן שבניו יורק , ע״י הנרי טיילר , בחור יפה תואר , מיליארדר אמריקאי יפה תואר אשר מזמין מציע לה הצעה מפתה ומרתקת עבורה , עיצוב פרויקט חדש שחלם עליו כל חייו .
היא נענית להצעתו , רק מה שהוא לא יודע זה את פועלה של אווה בארץ , והיותה אשת מוסד ...

עסקים והנאות של הנרי ואמה נפגשים ונרקם ביניהם רומן שהופך לסיפור אהבה , אך אי אפשר שחיי
היוקרה והזוהר יהיו ללא סודות, סכנות ובגידות כאשר חוזק נפגש עם רכות , והגנה בין פגיעות , ככה זה כשעולם קר של טכנולוגיה מתאחד עם לב אנושי הפועם מתחתיו ....

האם כשאהבה, סכנה וסודות נשזרים זה בזה כמו חוטי משי ואפוד מגן , סיפור האהבה התקווה והאומץ יגברו על כל המכשולים ?

זאת תוכלו לקרוא בספר אפוד מגן ספר מקסים מהנה וממש כייפי לקריאה בו תמצאו רומן רומנטי מותח , הנוגע גם בפצע הישראלי של כולנו הלא הוא השביעי לאוקטובר , ובעלילה מרגשת עד כאב ומאידך , המון חוסן , אנושיות אופטימיות ותקוה .
ממליצה מאוד בחום ואהבה 💘

לפני שבועיים•אסתו'ש
כאן עושים חיים

כאן עושים חיים

נעמי לרדו בן זקן

אני אוהבת ספרים של סיפורים על אנשים רגילים, שמזכירים לי כמה לב צריך כדי לחיות יחד , בעיקר ממוארים של צמיחה ממשבר ותרומה מעוררת השראה ממחלה קשה , והכי על הריון ופוריות כאלה שלא מגיעים בקלות כזה היה לי הספר כאן עושים חיים של נעמי הן זקן , שכבר הספר הנוגע והשמח , הפיח בי
תחושה לסוף טוב , כי לפעמים, המקום שבו “גרים בכיף” הוא פשוט המקום שבו מישהו רואה אותך אבל באמת....

בכתיבה אמיצה וחשופה , רגישה הלוכדת ליבו של כל קורא לקריאה בטעם של עוד , ומביאה את סיפור חייה בטלטלת הרים מאז היותה בת זקונים במשפחה ברוכת ילדים עד שנישאה לאהוב נעוריה שהיה אז ועד היום לאהבה ללא תנאי. כשגולת הכותרת המשמעית של הספר ושל חייה האמיתיים , שנים של טיפולי פוריות בדרך שהתעקשה להיות חסומה בלב שבור פעם אחר פעם עד אשר חשתי מלאת אמפטיה לרמות לחנק אותה שוב ושוב

הספר נסגר, מסתיים בסוף טוב ומלא
בהמון השראה , קולה וסיפורה של נעמי בחוויותיה ימשיכו ללוות אותי זמן רב לאחר קריאתו .

ממליצה בחום ובפרט לאלה החווים את חוויותיה של נעמי , וולצים להקים משפחה ונמצאים במאבק אינסופי בשנים םשל פוריות זאת מתנה שתוכלו לרכוש עבורם בדרך ליעדם הנכסף כי מספר זה תהיה הפריה נעימה תרתי משמענ

לפני 4 חודשים•אסתו'ש
אל האיש עם עיני האגוז

אל האיש עם עיני האגוז

נועה שורץ

לעיתים כל שאני זקוקה לו הוא ספר המכיל נובלה נוגעת משובחת אחת ושני סיפורים קצרים כדי להפיג משבר של קריאה מענייני המוח הטורדים את ימי ולהנות מקריאה מזוקקת לנפש שגמעה אותו בשקיקה כך הרגשתי כשקראתי את ספר ביכוריה של נועה שוורץ אל האיש עם עיני האגוז

אל האיש עם עיני האגוז מפגש מקרי, רגש לא צפוי, ושאלה אחת שלא נותנת מנוח: מה היה קורה אילו?

זה מתחיל באיש אחד, עם עיניים בצבע זיכרון, וממשיך אל המקומות הכי חשופים בלב

רק אחרי מותו של חבר משפחה, נועה גילתה שהוא אביה הביולוגי , בספרה היא כותבת לו מכתבים נוגים ללב מדם ליבה , בכתיבה אינטימית , מרגשת , נוגעת וסוחפת מלאה בניואנסים רגשיים , ומדויקים של נפש מתלבטת וטווה סיפור על קשר אנושי חמקמק, כזה שנולד מתוך סקרנות, געגוע ופצעי עבר שלא הגלידו דרך דמויות שנכתבות ברגישות רבה, ללא דרמה מיותרת, עם עומק רגשי שמצטבר לאט ומחלחל.
ויוצרת דמות של האיש עם עיני האגוז שהוא סמל: לאהבה אפשרית, להחמצה, לתקווה שמתעקשת להישאר גם כשהמציאות מסרבת לשתף פעולה.

ובשני הסיפורים הנוספים בספר בהן כותבת על שתי נשים נוספות הראשונה רעייתו של מלחין דגול, שעוזבת את ביתה ואת נישואיה. ויוצאת למסע שאין בו ודאות, רק כמיהה לגעת שוב באמת הפשוטה של היצירה והשניה זקנה שחייה היו מלאי הרפתקאות, נסיעות, אהבות ואנשים, מתיישבת מול הדף הלבן כדי לכתוב את האוטוביוגרפיה שלה .

ניכר בשני הסיפורים נשים במציאות מתערערת שריתקה אותי במיוחד בכתיבתה הפיוטית והסוחפת של נועה .

אל האיש עם עיני האגוז זהו סיפור שנגמר על הדף אך ממשיך לפעום אצלי הרבה אחרי המילה האחרונה
כי יש אהבות שלא מבקשות סוף טוב – רק שיזכרו שהן היו אמיתיות ... ממליצה בחום !

לפני 4 חודשים•אסתו'ש
סיפורי ילדים

סיפורי ילדים

פטר ביכסל

את פטר ביכסל סופר בחסד עליון הנמנה עם קנון הספרות הכתובה גרמנית טרם הכרתי אולי כי ספרו סיפורי ילדות יצא בשנת 1969 הזמן שעדיין לא נולדתי אך הוא נפל לידי במקרה כי קראתי תשבחות עליו והייתי מאוד סקרנית לקרוא אותו ובזכות כך התוודעתי לספרות פילוסופית עילאית כתיבתו המינימליסטית המצליחה לגעת ברגש בכל כך מעט מילים עמוקות העניקה לי חוויה של קריאה בשבעה סיפורים מעולים ומשובחים .
יש ספרים שמחזירים אותנו ללב הילדות לא בעזרת נוסטלגיה , אלא אמת פשוטה ומדויקת כאשר בין המילים מסתתר קסם עדין , כזה שנוגע בלב , ומזכיר לנו איך זה להרגיש ילד שוב ,כזה הוא סיפורי ילדים של פטר ביכסל .
סיפורי ילדות הוא אסופת 7 סיפורים שמצליחה להיות גם ספר לילדים וגם צידה למבוגרים המתבססים על שילוב נדיר של היכולת לגעת בלב כל קורא , ילד או מבוגר , גם באמצעות סיפור קצרצר .
כתיבתו ניחנת בעומק ובפשטות מכוונת , אך מאחורי כל משפטים קצרים ומדויקים שלו , מסתתרות מחשבות פילוסופיות על ילדות ,זהות ועל האופן שבו אנו מבינים את העולם .
הסיפורים נעים בין מצחיקים לנוגעים ללב ,ולעיתים אף נושאים מלנכוליה של עצבות עד כדי שפטר לא חושש לגעת ברגעים שבהם הילדים מרגישים אבודים ולא מובנים ויחד עם זאת תמיד ברכות מתוך אמפתיה אמיתית ע"י מבט חכם ורגיש על נפש הילד ולא שוכח לתבל בקורטוב של עדינות והומור לדוגמא גיבור הסיפור הראשון הוא אדם משועמם לגמרי , המטיל ספק בכל הידע שצבר בחייו , לגמרי פילוסופיה עילאית במיטבה .
סיפורי ילדות , ספרות איכותית וקצרה , פרוזה מינימליסטית ורגישה , סיפורים קטנים עם משמעות גדולה , שכשנסגור את הדף האחרון נגלה שלא רק הילדים שבסיפורים התבוננו בעולם מחדש גם אנחנו ,הלב נשאר פתוח , פלא וזיכרון ילדות שלא עוזב אותנו ...

לפני 5 חודשים•אסתו'ש
ציפור כלואה

ציפור כלואה

ענת זיו רושני

יש סופרים שכותבים ספרים ויש סופרים שכותבים ספרים בפתיחות ואומץ מעוררי השראה , ויש ספרים שלא נקראים אלא נפתחים לאט, בזהירות , כמו כלוב שחלוד שנים ,וכל עמוד בהם הוא פעימת כנף שמפחדת עדיין לעוף .
כזה היה לי הספר ציפור כלואה של ענת זיו רושאני , יומן מסע חייה הרגיש , כואב , ונוגע לב , סיפור על אימהות , זכרונות , אימוץ וכל מה שביניהם , סיפור אינטימי מעצים ומעורר השראה , סיפור שלא הותיר בי בקריאתו עין יבשה ...
הספר פותח בשיחת טלפון המיוחלת לה ענת ציפתה . היא מקבלת שיחה מהעובדת הסוציאלית ממרכז האימוץ בו נמצאת בתה בת ה18 המוכנה להיפגש עימה, ולהכיר אותה .
זהו סיפור ילדותה של ענת שגדלה עם הוריה ואחיותיה בבית סגור קר ומנוכר .
ענת גם עברה התעללות מינית במשפחה , מה שהיה בזמנו נהוג להשתיק ולא לדבר עליו .

בפרוזה אינטימית ,מתוך נבכי ליבה ובכתיבה חשופה , ומצמררת מביאה ענת את סיפורה, עד לכדי העברת התחושה שלי הקוראת את חוויות הכליאה שחוותה לאורך כל חייה , בהתייחסות לדימוי המשמעותי בספר ציפור כלואה לשבריריות מצד אחד , ומאידך , כעוצמה וסמל לכמיהה ולחופש ולפחד מהעולם שמחוץ לכלוב כשהסיפור עצוב וכואב אך בלב ליבו , מחזק , מיצים ונוטע תקווה ואופטימיות המראה שהכל בחיים זה עניין של בחירה ...
ציפור כלואה ספר אמיץ ונוגע ללב , חשוף ומרתק , הטומן בחובו תובנות חשובות לחיים , בפרט בזיהוי קשרים רעילים , בו תמצאו אהבה , הגשמה והבנה וכשתסיימו את הספר תהיה לכם תחושת רעד קלה ומעוררת , בידיעה שגם ציפור שהורגלה לכלוב , וחוששת לעוף ,יכולה יום אחד לפרוש כנפיים ולבחור בשמיים ....ספר מומלץ המעורר אמפטיה והזדהות שבלב .

לפני 5 חודשים•אסתו'ש
דרושים אבודים

דרושים אבודים

אסף שוכרי כהן

ז'אנר ספרי המתח ואני לא חברים כל כך טובים אך כשהוא מגיע בלהט של רגש הוא תופס אותי מהרגע הראשון של הקריאה , בפרט כשהוא מותחן רצח , במתח ישראלי , שיתברר לי בהמשך כרומן פסיכולוגי , אותו אני הכי אוהבת לקרוא , הגבולות מטשטשים בין אמת לבדיה, בלשיות ותיאטרון הופכים להם בערבוביה למעין מחזה של ספר נפלא דרושים אבודים ספר ביכוריו של אסף שוכרי כהן .

" לא כל אובדן משאיר סימן, ויש כאלה שחיים שנים שלמות מבלי שאיש ישים לב שנעלמו ."
דרושים אבודים מביט ישר בעיניהם של אלה שנשכחו , הוא לא מחפש גיבורים אלא בני אדם , אנשים שאינם אבודים כי הלכו לאיבוד , אלא כי חדלו לחפש אותם ...
בכתיבה מעניינת מותחת ונוגעת ללב מביא אסף את סיפור מסעם וקולותיהם של האנשים השקופים ,אלה שויתרו על עצמם, או שהעולם ויתר עליהם .
מני פידלסטון , במאי אגוצנטרי מחפש אנשים אבודים. לא סתם אבודים, אלא את אלה שנגעו בתהום וחשו על בשרם את טעמה המר של התחתית. רק אבודים כאלה יוכלו לשחק בהצגה שכתב – המחזה הטוב ביותר בעולם. והוא מוצא את שלושת האנשים המדויקים לו לכך .
רות מנדלסון , צעירה שנמלטה מקהילה סגורה , מעין כת , המנצלת אותה ככלי נגד אדם קרוב ובעל עוצמה היא בורחת – מהכאב, מהסכנה, ומגורלה .
אליזבת גורדון , בלשית בריטית שנוחתת בישראל , היא באה לחפש תשובות ולא שתיקות , בעקבות תיק רצח לא פתור .
וברגישות חדה למציאות , נפשית וחברתית ,אסף בכתיבה בהירה וצלולה מיטיב לתאר , בין אינטימיות לחשיפה ופורט על נפשם העדינה של הדמויות ,תוך כאב אישי לאמירה רחבה על החברה הישראלית והאדם כיום .
אט אט נחשף מדוע מני בורח כל הזמן מעצמו ומהעולם? והאם ניתן לברוח מהכאב או שהוא תמיד ימצא דרך לעלות על הבמה? ומה שאני הכי נהניתי לקרוא איך התיאטרון קשור לתעלומת רצח ולגילוי האני הפנימי?
דרושים אבודים ספר מרתק עמוק וחכם בו תמצאו בדידות וניכור , זהות ומשבר פנימי , חיפוש משנעות , כמיהה לקשר ולנראות ושוליות חברתיות .מומלץ מאוד ובחום !

לפני 5 חודשים•אסתו'ש
לחיות בלי אמא

לחיות בלי אמא

מרסל אפרת כהן

לאבד אמא זה עצוב בכל גיל אומרת מניסיון אחת שאיבדה את אמא שלה כשהייתה בת 35 כיוון
שנפער חור עמוק בלב שלא ניתן לאיחוי להתגבר עליו גם כשאומרים : "הזמן יעשה את שלו " הוא
אינו רלוונטי לאובדן עצום מאין כמותו אשר אין שני לו ...
קל וחומר כשתינוקת בת שמונה חודשים מאבדת ונפרדת מאמא שלה כשהיא רואה רק אותה
בחודשים ספורים שיצאה לעולם ותלויה בה כל כך , זה מעין אובדן העולם כולו של תינוקת רכה שכל
מה שבא לי לעשות היה פשוט לחבק אותה חזק חזק ....
התינוקת הזאת היא מרסל אפרת כהן סופרת , שחקנית , מנחה , מנטורית מומחית ליציאה ממשברים
אובדן טרגדיות ושינויים פתאומיים בחיים שכתבה את הספר לחיות בלי אמא ספר אוטוביוגרפי מלא
השראה על דיכאון , מוות ופרידה צמיחה ממשבר בשיא של אופטימיות וכמו שאומרים החליטה
מהלימון לא רק לעשות לימונדה כי אם למונ'צלו משובח ....
בספרה המרגש והנוגע היא מספרת את סיפורה בכתיבה אמיתית כנה החודרת ללב ומדם ליבה ופורטת
מנימי נפשה את ההתמודדויות עם אובדן אמה דרך מעבר של אתגרים קשיים ואירועים טראגיים
אותם עברה כנגד כל הסיכויים במהלך חייה מאז היותה תינוקת ועד היום .
כל זאת לצד נשים עוצמתיות וחזקות שליוו את חייה מהם שאבה את כל הטוב שהעניקו לה וגם מהרע
למדה והשכילה לבאות הפיקה לקחים ובנתה מהם כלים פסיכולוגיים להתמודדות עם מצבי הטראומה
הקשים את "גישת היש ואת גישת האין " שהפעימה אותי בכל פרק מחדש ....
הספר בנוי משלושה חלקים : חלק ראשון הוא החלק הכרונולוגי מינקות עד גיל 27 .
החלק השני : סיפור ע"פ גישות עולמה של אמא – בהן שזרה את "גישת האין" -התייחסות פסימית
לחיים ו"גישת היש" אותה בחרה לחייה בהתייחסות אופטימית לחיים .
החלק השלישי : סיפור כרונולוגיית חייה המשלב בו את 2 הגישות וסיפור הניצחון המרגש והמעורר
השראה של אישה אגדה .
הספר מלווה בתצלומים שחור לבן ושירים נוגעים ומשפטי השראה ותובנות מרגשות עד דמעות .
ספר חשוף אמיץ מרגש ומלא השראה של אישה עוצמתית אחת המעניקה כח השראה וכלים לחיים
לכל אדם ובפרט לאלה הרוצים להרגיש בסדר גם כשלא בסדר ולאלה הרוצים לראות את האור גם כשחשוך …

לפני 5 חודשים•אסתו'ש
טביעות רגל

טביעות רגל

צפי טימור

יש ספרים שלא רק מספרים סיפור אלא הם מציבים לנו מראה מול הלב , וכזה היה לי ספרה של צפי טימור טביעות רגל שקראתי בגמיעות קטנות , באתנחתא ובהפסקות , כי לא היה קל לי לשוב ולקרוא ולחוות במקום בו הזכרונות והכאב מתערבבים זה בזה , שהזכירו לי את היום שאיבדתי את אמי ז"ל , והזמן שעובר אינו משכיח ומקהה את הכאב אלא פוער בתוך הלב חלל עצום של חוסר שאינו נגמר אלא גדל ומתעצם ....

בכתיבה עשירה ועמוקה ,עדינה ורגישה הפורטת על נימי הנפש, כזו שמאפשרת להיכנס עמוק אל תוך עולמה של הגיבורה הראשית היא כותבת את ממואר הנוסטלגי של חייה , בהתרפקות על זיכרונות בנוסטלגיה של תל אביב בשנות החמישים ואת מסע הפרידה שלה מאמה האהובה , תוך כדי צלילה אל מחוזות ילדותה, בקורות חייה של משפחה קטנה המכילה בתוכה אמא אבא אותה ואת התאומה שלה מה שמאוד נגע לליבי והחזיר אותי שוב לאותה נקודה בה איבדתי אני את אמי ז"ל .

הספר נע על ציר הזמן וכביד האומן בטשטוש גבולות של זיכרון צפי מעבירה את הדמות הראשית ובכלל את הדמויות לידי תהליך של התבוננות ,שמוביל אותם להבנה מחודשת של הבית שלהם בעבר מול הבית בו עומדים היום דרך ציון נקודות משמעותיות היא נוגעת בנושאים חשובים כמו :זהות , שייכות , קשרי משפחה ,טראומה ופיוס .

הספר היה לי מסע פנימי שנפתח בצעד אחד קטן והסתיים בהבנה גדולה על מי אני באמת , באמפטיה והמון הזדהות , שדיבר אלי בעוצמה , כי הוא נוגע בדיוק באותם מקומות שעד היום פועמים בי , דרך סיפור על מסע אישי , על טביעות שהעבר הותיר בנפש , שהפך עבורי לצעד נוסף בתוך הדרך הארוכה של ההתמודדות

טביעות רגל ספר שכולו געגוע , ביכולת שלו להיות גם אישי וגם רחב ,גם כואב וגם מנחם .

יצירה מרגשת שנגעה לליבי באמפטיה והזדהות עם השכול והאובדן העצום , בו מצאתי את עצמי פוסעת לצד הגיבורה , ומרגישה את כובד צעדיה, דרך כתיבתה של צפי שובת הלב והנשמה שחיברה אותי לזכרונות ילדותי אשר קולם הדהד דרכה .
ספר שיזכיר לכולנו את החיים בבית הורינו והפרידה ממנו ! מומלץ בחום !

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•אסתו'ש
לא כוס התה שלי

לא כוס התה שלי

אסנת גואז

אין הרבה ספרים שמצליחים ללכוד את הדופק הפנימי של אישה באמצע החיים, אך אוסנת גואז בספר לא כוס התה שלי עושה זאת בעדינות ובאומץ שנדיר לקרוא .
על אף שאינני נכללת באוהדי התה ומכורה לקפה , משהו בכריכת הספר בסגנון הבינלאומי נקי מודרני ומוקפד צד את עיניי ביופיו ולפת אותי אל תוכו .
מהרגע הראשון הרגשתי שאוסנת לא כתבה רק סיפור , היא כתבה אמת . אמת מוכרת , כואבת אך גם משחררת להפליא , רומן שגורם לנו להניח יד על הלב ולשאול איפה את בתוך החיים של עצמך.

מתי בפעם האחרונה עצרתם לשאול את עצמכם אם אתם חיים את החיים שלכם או את החיים שמצפים מכם ? כמה מכם חיים על אוטומט ?לא כוס התה שלי מצליח לנער שכבה של שקט מזוייף ...

בכתיבה כנה ,רגישה נוגעת , קולחת , ולא מתאמצת מביאה אוסנת בגוף ראשון את סיפורה של אן הייז רווקה בת26 . היא מוכשרת , חכמה ומבריקה , היא סובלת מחרדות ופחד במה .
היא לא סובלת שופינג וגם לא יוצאת לסיבובי ברים ובטח שלא לדייטים.
מה שכן זה שאין לה רגע דל בחייה המקצועיים .
אן עסוקה בפיתוח אפליקציה רפואית מהפכנית אשר תסייע לחולי סכרת הנקראת שׁוּגֶרִיׇה
אמה, חולת הסכרת, נפטרה כשהיתה בת חמש מתת סוכר בדם ולכן פיתחה אן מערכת התרעה שתזהה סימנים מוקדמים להיפוגליקמיה ותמנע מוות מיותר לחולי סכרת.
כשהמיזם שלה זוכה באורח פלא להתעניינות, כל עולמה מקבל תפנית חדה. היא נדרשת להכיר המון אנשים, לעלות על עקבים ולהתמודד עם האויב הכי גדול שלה: פחד במה שמשתק.
היא נשלחת מטעם עבודתה להציג את הפיתוח שלה מול אחת החברות הגדולות בתחום הנקראת פלייהי , שם היא לא רק מתמודדת עם כל הפחדים והחששות שלה , היא גם פוגשת את ג'י המכונה גם ג'ימס הדסון , המתגלה כנשיא ההחברה , הוא גם היה מושא הערצתה של אן בתיכון זה שבזמנו לא ראה אותה ממטר , שגרם לה להיזכר עד כמה היא חסרת ביטחון ...
ובין זיכרונות מלחיצים של נוסטלגיה , ופגישות תה שלה וקפה שלו , מתגבשת לה אן חדשה , ובזמן שכל זה קורה , דווקא כשהיא חושבת שסוף סוף הצליחה לתלוש מעליה את כל התוויות המגבילות, העולם שלה שוב מתהפך בפן האישי , העסקי ובמיוחד בחיי האהבה שלה ....
לא כוס התה שלי קומדיה רומנטית נוגעת ללב . סיפור על שינוי , שבירת דפוסים , התבגרות מחדש ועל האומץ לבחור את החיים שמתאימים לנו אבל באמת .
ספר חמוד ביותר , הקריאה זורמת , נעימה ,ומעוררת מחשבה ברור שממליצה !

לפני 6 חודשים•אסתו'ש

ביקורות נוספות על "כיוונה של הרוח"

כיוונה של הרוח

כיוונה של הרוח

שרית רצון

תמיד אהבתי לקרוא ספרים על העולם החרדי, כן העולם הזה שאמנון לוי כל כך אוהב, יש לי לפעמים את התחושה שלוקחים את העולם הזה כמעין "תגלית" שעל החילוניים לחקור ולנבור ולנסות לאו דווקא להבין אלא יותר לשנות, ואני מנסה להבין למה? האם "הם" חוקרים ונוברים ומנסים לשנות את החילוניים? לא נראה לי.

כיוונה של הרוח, הספר מתחיל לכאורה בצורה מאוד עניינית, קולחת, ומסקרנת, עד לרגע שהסופרת מחליטה לתת את דעתה בנושא "אשכנזיים" / "מזרחיים", מחדדת את הפערים העדתיים, נתפסת לדקויות בנושאים שבעיניה כנראה רלוונטיים, "געפילטע פיש" ועוד כל מיני מניירות חסרות תוכן ועניין.

העלילה:

משה – מואיז טולדנו נשוי לדבורה ולהם 4 בנים ו 2 תאומות, העלילה מתמקדת בבנות במילי ורבקי, עד גיל 12 לערך חיו כמשפחה מסורתית – דתית, הבנות היו בחוגים, הצטרפו לתנועת הנוער בני עקיבא, והחיים היו יפים.

למשה – מואיז הייתה חנות בבני ברק, לשם החליט לעקור יחד עם משפחתו ולאמץ לחיקו את הדת "האשכנזית", זו שטוענת שכיפות סגורות אלו האנשים שלא החליטו באיזה צד להיות, דתיים או חילוניים, זו שטוענת שקול אישה ערווה היא, זו שמגדילה את הפערים בין החילוניים לדתיים, זו שיוצאת כנגד לשרת את מדינת ישראל.

האם דבורה עסוקה כל כולה בסיוע לבעלה בחנות שהרי תורתו אומנותו, ועליה לפרנס, לנקות לבשל ולטפל בהכל.

התאומות, שאינן מקבלות את שינוי החיים, את הדרך הקשה והנוקשה של אביהן, עוברות טלטלה איומה, זה מתחיל בהפרדה בבתי הספר, כי אבוי ושומו שמיים אשכנזיה אינה יכולה ללמוד עם מזרחית, וזה ממשיך לקוד הלבוש.

מילי, שאביה מוצא לה שידוך, דווקא עם אשכנזי, כי אותה משפחה אשכנזית בעלת "כתם", אחד מהבנים סרח ועזב את עולם הדת, ולכן יש פשרה לחתן אותו עם מזרחית.

אלא שמא, הוריה של מילי אינם יודעים על חייה הכפולים, על אהבתה לריקוד הבלט, ובערב המקווה לאחר שטבלה, נעזרת מילי במורתה לריקוד אשר מצליחה להבריח אותה מהארץ לצרפת להצטרך ללהקת מחול.

רבקי שנותרת להתמודד מול חרון אביה, מתעמתת איתו ובורחת גם היא מבני ברק לרחובות לאותו זוג הומאיים שאימץ אותה ופותח עבורה סלון כלות ברחובות.

לכאורה עלילה יפה...לכאורה!

אז למה הספר לא נגע בי, ואכזב אותי:

הפילוסופיה, אוי הפילוסופיה שיש בספר, לאורך דפים שלמים, יש תחושה שאפילו הסופרת התעצבנה לרגעים ספורים על עצמה...

ניקח כדוגמא, הרגע בו דבורה מגלה כי ביתה מילי ברחה ביום החתונה, האימא היסטרית, דומעת, צורחת, מבכה את מר גורלה, והתאומה רבקי יושבת מולה ומתחילה בפילוסופיות החיים, דפים שלמים של פילוסופיה, עד לרגע מסוים שהאם צורחת, דיי, מה נהיית לי עכשיו פילוסופית? חחח לא הפסקתי לצחוק ניסיתי לדמיין לי את זה במציאות...

לאורך כל הספר כשמשהו קורה (וזה קורה דיי הרבה האמינו לי) אז זה מתחיל במשפט:

"נו, ספרי לי מה קרה"......

"רגע, לפני שאספר לך....תביני"

ואז מתחילים עמודים שלמים של פילוסופיה שאתה כבר שוכח בכלל על מה הייתה המריבה.

הספר ככל שהתקדם נתן את התחושה שהסופרת מנסה להגיע כאן לאיזה אמירה, אולי ניסתה לכתוב פרוזה ויצא לה פילוסופיה? יכול להיות.
הרגשתי כמו בהרצאה, הרצאה שלא מסתיימת לה, חידודי לשון, התפלפלויות, דו שיח מייגע ומתיש
והסוף? אוי כמה מפתיע באמת, משפחה חרדית מבני ברק, מקבלת לבסוף בזרועות פתוחות את הבנות שסרחו, את הבנות שממשיכות בדרכם כי הם הצליחו להביא את האור,
את הפתרון למחלוקות סביב חרדים וחילוניים.

נו באמת!

הסופרת מנסה לצייר איזושהי רוחניות, רוח האדם כהגדרתה, הרוח הזו מתגברת על כל הפערים העדתיים והדתיים, הרוח הזו אמורה לשבור את השוני, את היריבות, את חוסר ההסכמה, הרוח הזו תחזיר בתשובה את אמנון לוי או לחלופין תהפוך את חסידי גור או האליטה האשכנזית לחילוניים.

הספר הזה יותר מטיף מאשר מספר, הרגשתי שהסופרת מטיפה לי, מי הוא אלוהים? אייך להתגבר על השד העדתי, שאלוהים אוהב גם את השונים והגויים, שזה לא נורא לחיות עם גוי בלאו הכי הילדים שייוולדו יהיו יהודים, והכל תחת מעטפת של מילים יפות.

"קאט דה בולישט" בקיצור לעניין.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•רחלי (live)
כיוונה של הרוח

כיוונה של הרוח

שרית רצון

ביקורת של הגב' שרה רחמיאל:

ספר מעניין, מרתק, מותח, מלא ברגשות ודרמות. זהו רומן המבוסס על סיפור חייה של הסופרת שיצאה מבית חרדי ומביאה בספרה רשמים, חוויות ומוטיבים בצורה אותנטית ואמינה מחיי החברה החרדית, בעיקר הצעירים בחברה זו שבנשמתם ורוחם רוצים להתפתח מעבר לדת ולחוקי החרדים.

יש ברומן דרמות, דילמות, חיים בצל הדת על חוקיו ואמונותיו. רומן זה שופך אור על חיי החרדים הנוקשים בתוך ומחוץ למשפחה. הצעירים החיים בחברה זו וכפופים לחוקי הדת הנוקשים, יש בהם כאלו שבליבם מתעוררים ספקות ושאלות, שלא מוכנים לקבל בהכנעה חוקים, שרוצים להבין מה מסתתר מאחוריהם.

"עלינו לחיות את חיינו ולא את חייהם של אחרים. גם כשאתה בתוך קבוצה, אסור לך לאבד מעצמך, מדעותיך. אסור לך להיבלע בה, כאילו אין לך אחריות ודעה אישית משלך."

כריכת הספר עצמה מכניסה את הקורא לרוח הספר. עיגול המדמה משב רוח כשמימינו רב מתפלל כשמשמאל לו בלרינה רוקדת. רמז לתוכן הספר, לדת שבה אסור לרקוד ולפזז. המטרה בדת היא לשקוע בתוכה, בתפילותיה באמונה שלמה ללא סטייה בעוד שהרוח המנשבת בגיבורת הספר היא לכיוון האסור, לכיוון ריקוד הבלט שבה חושקת נפשה. התאווה לרקוד מול האיסור שבדבר. הרוח שקיימת בנפשה לרקוד, הרצון שבה שלא לשבור ולהעלים את רוחה, את משאלתה. כמו הרוח הקיימת בטבע שהיא לא ניתנת לשליטה והכנעה, שאי אפשר לנתב את כיוונה כך קיימים רוחות/רצונות שונים בין אדם לאדם. נשמתו של האדם היא אשר מנווטת ומשפיעה על אורח חייו ומעשיו ומנווטת את דרכו בחיים.

בתחילת הספר אנו פוגשים במילי גיבורת הרומן ערב נישואיה כתוצאה משידוך כפי שנהוג בחברה החרדית. כביכול מקבלת על עצמה את הדין לנישואים אלו אך בתוכה אינה שקטה. היא נחושה לממש את רצונותיה ולחשוף את סודה שאיתו היא מתהלכת במשך עשור. הוריה היו דתיים לאומיים, האב התחזק באמונתו וגרר אחריו את המשפחה לחיים חרדיים. היא מחליטה לעשות מעשה שמטלטל את משפחתה ואת אחותה התאומה למציאות אחרת, שונה וחדשה. כתוצאה ממעשיה עולות שאלות על החיים המורכבים בחברה החרדית, על השוני שבין חרדי אשכנזי לחרדי ספרדי, על פלגים ותת-קבוצות בחברה זו, על אי קבלת השונה ממך באמונתו ואורח חייו, על השקר בבועה של חברה זו. במקום "ואהבת לרעך כמוך" יש גזענות, פלגים שונים והכשרים שונים לכל זרם בדת, מלחמות המרחיקים את החילוניים מהם וגורמים לשנאה במקום להתחבר ולהנחיל את אהבת הדת והתורה.

הרומן מקבל תפנית כשהוריה של מילי מאמצים בחורה חרדית יתומה עם מום מולד ויוצאים במסע שידוך מייגע עבורה. האירועים מתפתחים בצורה דרמטית ונדמה שיד אלוהים מסובבת את כיוון הרוח בצחוק הגורל. משפחתה של מילי מגיעה לתובנות חדשות באשר לאורח חייהם ומחשבותיהם.
הם צריכים ללמוד לחיות בגישה אחרת, להגיע לשינוי, לגשר על פערי מחשבה, לשנות את תפיסת עולמם ולגשר על הפערים בתוכם בינם לבין עצמם ובינם לבין הקהילה החרדית.

האם הם יצליחו ללמוד להבין מטעויות ולהשכיל? האם יצליחו ללמוד לחיות עם ההבנה שלכל אחד יש את אמונתו שלו ודרכו בחיים? האם יוכלו לקבל את השונה? שמציאות חייו של האחר שאינה מושלמת לאחד היא המושלמת בעבור השני? האם קשר הדם באמת חזק ושום רוח רעה לא יכולה לו?

"נניח לעצמנו לפעול מתוך כיוונה של הרוח הקיימת בתוכנו...נפקיר עצמנו לאותה הרוח הטובה, הבונה והמסייעת, זו המפיצה את זרעי הטוב והחסד בעולם, בין כל בני האדם."

ספר עם המון תובנות לחיים.

*
5 כוכבים לספר הנפלא.
מומלץ בחום

לפני 9 שנים•
★★★★★
•ela
כיוונה של הרוח

כיוונה של הרוח

שרית רצון

ביקורת מאת יעל צין :

כיוונה של הרוח' הינו ספר מעורר מחשבה. מבלי להיכנס לאמונות האישיות שלי, עולם הדת רחוק ממני ולכן היה בי חשש שמא הספר לא יגע בי, לא ידבר אליי אך מהר מאוד התבדיתי. מחברת הספר, שרית רצון, מכניסה את הקוראים לנבכי העלילה בלי הכנה מוקדמת וכל זאת בסגנון כתיבה קריא, מושך וקולח. העלילה מתארת לנו שינוי שעוברות הדמויות ברמות שונות, חתירה לעצמאות ועמידה על הזכויות.
גיבורת הספר היא מילי אשר עוברת משבר שמוביל שינוי, שינוי שמאיים לפרוץ כבר עשור, עוד מהתקופה בה משפחתה התחזקה והפכה מדתיים לאומיים לחרדים בעקבות אב המשפחה. בעולם סגור ונוקשה של דת, של חוקים ופטריארכליות, מילי מרימה ראש ודורשת שינוי. דורשת שחייה לא ילכו במסלול ידוע מראש. בלילה שלפני נישואיה בשידוך, כי כך נהוג בעולמה, מילי עושה מעשה אשר מצריך אומץ ונחישות, שתי תכונות המדוכאות אצל נשים. המעשה שלה עומד לזעזע את חייהם של משפחתה, של זו הקיימת וזו העתידה להיבנות אך מילי יודעת מה היא רוצה ואין היא מוכנה לחזור בה. ישנו סוד שחייב להיחשף, סוד ששמרה זמן רב, יותר מידי זמן.
הסיפור מקבל תזוזה בנקודה קריטית וחשובה כאשר הוריה מאמצים בחורה חרדית ויתומה, בעלת מום מולד אשר מחפשים עבורה שידוך.

אניח את הקלפים על השולחן ואחשוף לכם את הרגשתי לפני תחילת הקריאה, כך תוכלו להבין טוב יותר את היופי הטמון בספר. כמו שציינתי בתחילת הסקירה, עקב הנושא בניתי בראשי סכמה לעלילה ולמרות שגב הכריכה מאוד מסקרן ומושך היה לי קשה להימנע מכך, פעולה אוטומטית אשר מתבצעת בראש. ברגע האמת, שהספר נאחז בידיי, לא הייתי בטוחה שברצוני להעמיק בו, ותוסיפו את העובדה שהספר הינו כמעט 500 עמודים. כל זה נעלם במהרה וגיליתי שלמחברת הספר יש כישרון רב בכתיבה ובדרך שבה היא מספרת סיפור. סיפור אשר מבוסס על חייה, כזה המעורר השראה, מחשבה. מה שבטוח שלא אהסס לקרוא עוד משלה בעתיד.
הסיפור מתפתח וצועד קדימה ומקיף תחום רב. הדמות הראשית חזקה וכזו שכיף לקרוא עליה, אינה שבלונית ויוצרת עניין בעלילה. אך לדעתי הקסם טמון דווקא בדמויות המשנה אשר כתובת היטב ובעזרתן העלילה מקבלת נפח רב בסיפורי משנה קטנים שלא תמיד קשורים לעלילה הראשית אך כך אנו יכולים להבין טוב יותר את העולם שעליו כותבת רצון. דרכן הבנתי טוב יותר את העולם הספרותי שעליו, החברה החרדית. מערכת היחסים עם ההורים, עם האחות התאומה, עם זו המאומצת ועוד - לעיתים כל אלו יצרו אצלי אנטגוניזם ברבדים שונים. למרות שבהתנהלות היום-יומית שלי אני רחוקה מהעולם הספרותי הזה, שמחתי על החשיפה, על היכולת לדמיין וליהנות מהקריאה.
ספר שמכיל הרבה יותר מאשר מסופר בגב הכריכה.
יופי של ספר – מומלץ.
קריאה מהנה,
יעל

לפני 9 שנים•
★★★★★
•peri
כיוונה של הרוח

כיוונה של הרוח

שרית רצון

יש לי משיכה לקרוא ספרים על עולמם של החרדים.
משה ודבורה טולדנו נשואים, ולהם 4 בנים ותאומות מילי ורבקי.
בהיותן נערות עברו הוריהם להתגורר בבני ברק. הבנות לא קיבלו בשמחה את השינויים בחייהם, אם זה מעבר מקום מגורים, הכפייה הדתית שדרש אביהם בכל תוקף, חוסר ההבנה ההתייחסות והאכפתיות מצד האם. למעשה הבנות הרגישו בודדות ונטושות. לעומת זאת ביניהן שררה אהבת אחיות יוצאת דופן.
למילי נמצא שידוך שהיא לא אהבה. יום לפני חתונתה מילי פורקת את מטעניה בפני אחותה רבקי, ובורחת מהבית.
הלן מורתה לריקוד עזרה לה בכל הקשור לבריחה ולטיסתה לצרפת לבית ספר לריקוד.
הוריה של מילי התעוררו בבוקר החתונה לבשורה המרה שמילי ברחה. עבור ההורים זאת היתה השפלה בפני הציבור הדתי, הרב, המוזמנים ומשפחת החתן.
באותו יום הקשה והנורא מחליטה רבקי לנטוש את בית הוריה. רבקי מספרת לאימה היכן נמצאת מילי, ומהן הסיבות לבחירתה, כמו כן היא מצהירה בפני אימה שהיא החליטה לנטוש לפני בואו של אביה.
לרבקי כישרונות רבים כתופרת וכמעצבת. בעזרת הממונים עליה היא פותחת "בית כלולות" בו ניתן למצוא את כל הפריטים הדרושים לכלה ליום חתונתה. העסק של רבקי משגשג ומצליח, ושמה הולך לפניה.
מילי מגיעה לצרפת לבית ספר לריקוד ועובדת כרקדנית. מילי וג'אן קלוד הרקדן מתאהבים ומנהלים רומן עד לבוא של רקדנית נוספת, ואז קלוד נוטש את מילי.
בעזרתה של הלן מילי חוזרת לארץ, ונפגשת עם הוריה שמקבלים אותה ואת רבקי כמו שהן.
הספר עמוס בדרמות ישנם קטעים בספר שפשוט נרדמתי. הספר מסופר באריכות יתרה כל ארוע נמרח יתר על המידה. דבר זה גורם לקורא להתייאש.

לפני 9 שנים•חנוש
כיוונה של הרוח

כיוונה של הרוח

שרית רצון

שלום לכולם, אני מבקשת מכם להכנס לדף של PERI
לקרוא ולהתרשם מהביקורות שנכתבו שם על הספר הנפלא הזה.
סופרת דגולה שנתנה את נשמתה על מנת להוציא לאור את הספר המעולה הזה.
ספר שנכתב בדם ליבה!
אנא, התעלמו מהביקורת השלילית שנכתבה כאן ובכוונה תחילה לא אציין של מי על מנת לא לפרסם יתרה את הביקורת הזו!
קראו את הספר, ואז חוו את דעתכם.
תודה רבה לכם

לפני 9 שנים•
★★★★★
•adva