סוחף, מרתק, מעורר מחשבה. מאחר שאני אדם עסוק שקורא רק בערב ואז נוטה להרדם אחרי כמה שורות, היה לי קצת קשה לקרוא ספר עם 640 עמודים צפופי שורות. אז קראתי קצת-קצת ופתאום מצאתי את עצמי מהרהר באמצע היום בסיפור, מסתקרן, מדבר עליו עם אנשים ורוצה לחזור הבייתה להמשיך. חוץ מזה שהדמויות בספר מרתקות, העברית המיוחדת הופכת את עצם הקריאה לחוויה מעניינת בפני עצמה. אחד הספרים שכנראה לא אשכח אף פעם.

ספר מרתק וסוחף, שכן מלבד הסיפור נותן גם הצצה לחברה המצרית המגוונת. אני בהחלט מסכים עם אלו שטוענים שהדמויות שטחיות והרומן סטריאוטיפי ושהספר פחות טוב מ"מועדון המכוניות". למרות זאת נהניתי מאוד. איני מכיר את דעותיו הפוליטיות של הסופר, אבל דווקא הדמויות שמייצגות את האיסלאם הקיצוני יוצאות פה הכי טוב ועם הכי פחות פגמים מוסריים. נשים במיוחד יוצאות גרוע... מעניין למה

ספר מרתק, מסקרן, מותח ומעורר מחשבות, שבו כל הדמויות ללא שם. הסופר לא התייפייף ושילב בסיפור תיאורים קשים מאוד שיש מי שיירתעו מהם: הוא תיאר את המציאות הקשה במילים ברורות ומדויקות. אבל זה בדיוק מה שהופך סיפור דמיוני למציאות (כואבת).

ספר חנפני וצפוי, שכתוב כמו ספר לילדים על ביוגרפיה של איזה מנהיג חשוב. סליחה על השימוש בסגנון שאינו פוליטיקלי קורקט, אבל זה "רומן לספרניות משועממות".

יצירת מופת של סופר ענק עם יכולת נבואית של ממש (הרמיזות לגרמניה הנאצית ברורות). אחד המקורות החשובים ללימוד השואה הארמנית, על אף שלא מדובר במקור היסטורי מדויק אלא ברומן פרי יצירתו של הסופר, הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים ומכניס את הקורא לרוח התקופה, משל היית שם בעצמך. הנאה צרופה.

נהדר. סיפור אנושי, רגיש ומרתק, שחודר לעומק אל מערכת היחסים שבין אנשים מקבוצות שונות בחברה המצרית. סיפור מותח עם קונוטציה היסטורית, ואין רגע דל. קראתי מספר ספרים של סופרים מצריים, זה היה הטוב מכולם!

קראתי (עותק מהמהדורות הראשונות) ונהניתי, בעיקר משום שאני חובב ספרות תקופתית והשפה בספר משעשעת. אלא שבמקביל אני כועס על הסופר. לא קראתי ביקורות לפני כן, ולכן הולכתי שולל וחשבתי שאכן מדובר ביומנים של קלוורינסקי שהסופר תרגם ובמסמכים שנותרו עם מילותיו של אותו נער ערבי. הנער מוצג באופן אינטיליגנטי מדי לנער בן התקופה ועם התקדמות העלילה הבנתי שמדובר בבדיה. אולם כעת כשאני יודע שהדמות של קלוורינסקי גם היא מומצאת אני מבין שאלון חילו לא תמים. הוא אולי כותב יפה, אבל גם מונע משנאה, שהרי ההטעיה המכוונת שיש לה קונוטציה פוליטית ברורה אינה מקרית. היא חוזרת גם בספרו האחר על עלילת דמשק, במקרה זה, הגם שברור לחלוטין שליהודים אין שום נגיעה לרצח הנזיר, אלון חילו קושר נער יהודי לרצח, ויש מחבריי שחשבו שהרומן ההיסטורי הזה מבוסס על עובדות כלשהן. זו לא תמימות, זה עיוות סידרתי של היסטוריה שנמצאת במחלוקת, על ידי סופר מחונן אך מזיק. עטוף באיצטלה של "מחקר היסטורי" היהודים מוצגים כרוצחים, שקרנים, ותחמנים, ברומן שנוגע לפוליטיקה העכשווית וקבלתו כסיפור אמיתי עלולה להגביר השנאה כלפינו.

ספר עטור פרסים, אך בעצם מדובר ב"עבודת שורשים" טרחנית ומשעממת. מדובר בפירוט יתר של פרטים חסרי חשיבות שחוזרים על עצמם שוב ושוב. הכותב אוהב לנסח משפטים מתחכמים ועתירי מונחים ושמות שמכבידים על הקריאה, שמטרתם להציג עצמו כאדם משכיל ולהחניף לקורא שרוצה להצטייר ככזה. לפחות כשמגיעים לפרקים שבהם הנאצים פולשים לוינה ומנשלים המשפחה מנכסיה, אפשר למצוא גם "עלילה", אפילו מעניינת. אבל בזה זה נגמר. אפשר היה לקצר ולהשמיט לגמרי את הפרקים האחרונים מבלי לפגוע בסיפור.

מרתק, הבסיס לסיפורי התורה, מתורגם בצורה איכותית וניתן לקריאה גם על ידי הקהל הרחב, לא רק אנשי מקצוע