• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
זה שהיה כאן קודם

זה שהיה כאן קודם

מאת אורי לברון

הביקורת של אוהבת לקרוא

תמונה של אוהבת לקרוא
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
זה שהיה כאן קודם

זה שהיה כאן קודם

מאת אורי לברון

הביקורת של אוהבת לקרוא

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של אוהבת לקרוא
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2020
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
Mira
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 5 שנים

“סוף סוף סיימתי לקרוא. נכון שלקח לי זמן ולא בגלל הספר אלא בגללי. אני די מקנא בחבריי כאן שדווקא הסגר ג”

2/5
ביקורות על זה שהיה כאן קודם
הבאה
ליאו ואדלס
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 3 שנים•2 דקות קריאה

אל הספר הזה הגעתי דרך שאלה בפייסבוק...
מישהי שאלה איך קוראים לספר שמספר על מישהו בשנות ה 50 לחייו שאיבד את הזיכרון ומתעורר אחרי פגיעת ראש רק עם זכרונות של עצמו עד גיל 22 ומבין שהוא בעצם בתפקיד בכיר מאוד (יועץ ראש הממשלה) בלי לזכור דבר על מה זה אומר בעצם.
הסתקרנתי! ברגע שאנשים ענו לה מה שם הספר ישר ידעתי שאני אחפש אותו בספריה ואכן מצאתי.

אין לטעות... לא מדובר בפנינה ספרותית אבל עדיין מאוד נהנתי.
הספר זרם ויחד עם הרקע פוליטי של ארצנו הקטנטונת כל הסיפור בהחלט שווה קריאה.

יוני מתעורר אחרי 3 שבועות בבית חולים בהם שכב מורדם לאחר פגיעת ראש קשה. כשהוא מבין שהוא אינו זוכר דבר מכל חייו אחרי גיל 22 הוא מתחיל בתהליך ארוך של שיקום הזיכרון שלו תוך כדי הבנה שהוא בכלל לא אוהב את מי שהוא גדל להיות: עורך דין ממולח ותחמן המשמש יועץ ראש ממשלת ישראל.
הפרקים מחולקים לסירוגין: בתקןפת ההווה של שיקום הגוף ללא זיכרון (עם כל ההשלכות בגלל תפקידו הרגיש) וגם בתוקפת העבר שלו שזה בעצם כל זיכרון של חייו שחוזרים אליו אט אט.
צורת חלוקת הפרקים מאוד מוסיפה עניין לספר והוא זורם בכיף.
הביקורת שלי היא בכל זאת על סוף הסיפור. אפשר היה לטעמי לתת שם קצת יותר מחשבה וכדי לא לעשות ספויילר אני אעצור פה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של רץ
רץ
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של michal_84
michal_84
תמונה של מיכל
מיכל
תמונה של Ranran
Ranran
תמונה של מורי
מורי
10קוראים|גיל ממוצע47|50%נשים

על המבקרת

תמונה של אוהבת לקרוא

אוהבת לקרוא

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
285 ביקורות•3 נבחרות•2,938 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של אוהבת לקרוא
אוהבת לקרוא
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות285
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבלה2,938
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת144ספרות מקורית73מתח ריגול והרפתקאות50

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא

רגע אחד אתה כאן

רגע אחד אתה כאן

ליאן מוריארטי

הספר הזה השאיר אותי קצת בדילמה אם הוא טוב או לא.
יש בו לטעמי פער גדול בין איכות הכתיבה וההנאה ממנה לבין הסיפור העלילתי. היה לי קשה להחליט מה אני יותר: נהנית לקרוא את הדמויות או מחפשת תוכן ועלילה שתתקדם לאנשהו.
הסיפור עוסק לסירוגין במספר דמויות: כולן היו על טיסה אחת שבה אחת הנוסעות עברה נוסע נוסע ופשוט אמרה לו את תאריך וסיבת המוות שלו.
למה עשתה כך? לא ברור. הספר מספר גם את סיפורה האישי בצורה מפורטת לאורך תחנות חייה ואפשר להגיד שהיא בעצם הגיבורה הראשית בסיפור.
הפרקים שעוסקים בה מובאים בגוף ראשון בניגוד לשאר הפרקים על הנוסעים שמובאים בגוף שלישי.
(למה בתיאור הספר בכריכה האחורית בחרו להתעמק דווקא בדיילת? ממש לא ברור).

סיפור חייה כתוב יפה ואופן חלוקת הספר לפרקים מצויין: כל פעם מתמקד בנוסע אחר מהטיסה ובחייו האישיים ואיך אותה נבואה שניתנה לו בחייו משפיעה עליו ועל החששות שלו ועל אופן קבלת ההחלטות שלו.
יש הרבה מאוד דמויות יחסית ולפעמים אפילו הרגשתי שהם יותר מידי.

ועדיין לאורך כל הקריאה הכייפית הזאת כל הזמן חיכיתי שמשהו נוסף יקרה... טוויסט או התפתחות עלילתית משמעותית. העמודים עברו וכל הזמן אמרתי לעצמי שבטח מחכה פה עוד משהו ..
שלא יכול להיות שעד כמה שזה כתוב יפה ונעים לקריאה שזה הכל בעצם...

ומכאן הדילמה שלי. ברגע שדברים לא ממש זזו מבחינה עלילתית קצת נשארתי עם חצי תאוותי בידי.
אולי אם הספר היה קצר יותר זה היה פחות מפריע לי אבל בסוף מדובר בלא מעט עמודים.
מתקשה להחליט אם מדובר בספר של 4 כוכבים או 3. תחליטו אתם

אתמול•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
הסוד של עוזרת הבית

הסוד של עוזרת הבית

פרידה מקפדן

היה לי ברור שהספר הזה לא יוכל להיות טוב כמו הראשון בסדרה ולו רק בגלל שכבר אין לי את אלמנט ההפתעה.
כלומר ידעתי שנכונה לי הפתעה וחיכיתי לה.

ייתכן ואם לא הייתי קוראת את הספר הראשון (ואין בעיה מהותית אגב לקרוא את הספר הזה קודם) אזיי ההנאה מהספר הזה היתה גדולה יותר.
ועדיין לא הצלחתי לחזות בדיוק את אופי ההפתעה.
כלומר ידעתי שמחכה לי הפתעה ולא הצלחתי לנחש מהי תהיה. גם זה נחמד.

המשך סיפורה של מילי עוזרת הבית והפעם היא מגיעה לבית חדש ובו היא מתחילה להבין שיש משהו מוזר (שוב...:-)) ביחסי בעל הבית ואישתו .
היא מנזה לגשש ויחד עם זאת מבינה שעדיף גם לא להתערב וככה היא נקרעת בין התחושות שלה עד שהמציאות (או משהו אחר..) קובעת עבורה לבצע מעשה.

אני יודעת שיש ספר שלישי בסדרה .
מרגיש לי שדי הבנתי את הרעיון אבל אם יתגלגל לידיי יש מצב אקרא גם אותו :-)

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
אורחים

אורחים

איילת גונדר-גושן

אני מאוד אוהבת את הכתיבה של איילת גונדר גושן ואני מתכננת לקרוא עוד ספרים שלה. זה האחרון שיצא ואני נוטה לחשוב שהוא לא הכי טוב שלה.
הספר מתחיל מצויין והסיפור מאוד תופס וכתוב יפה.
אחרי אמצע הספר הסיפור קצת מתפזר והולך למקומות קצת אחרים ודווקא 30 עמודים אחרונים לטעמי גרמו לספר להיות פחות טוב
לא קורה הרבה שספר מתחיל טוב ודועך... לרוב אנחנו נתקלים במצב ההפוך אבל פה זה מאוד בולט.
הספר מתחיל בסיפור של אישה עם פעוט בבית הנמצאת יחד עם פועל ערבי בדירה.
בשוגג הפעוט מפיל פטיש של הפועל מהמרפסת וגורם למוות של בחור צעיר. תגובות שרשרת לארוע הזה מייצרים חצי ספר מאוד מושך... זורם וכתוב היטב.
מאוד נהנתי מהכתיבה והדמויות.
אבל כאמור מבחינתי לפחות לקיחת העלילה לאן שנלקחה בחציו השני של הספר מעט הורידה לי מתחושת ההנאה. הרגשתי התפזרות על פני כמה עלילות קטנות שאפילו יכלו להיות מתאימות לספר אחר לגמרי...
סך הכל ספר נחמד עם טיפה התפזרות מיותרת בסופו.

לפני חודש•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
ברגע אחד

ברגע אחד

סוזן רדפרן

אנו נוטים לחלק את עצם קיומנו לשתי קבוצות: חיים או מתים. פשוט לכאורה.
אבל יש את הקבוצה השלישית: אותם אנשים שלא מתו אבל הפסיקו לחיות.

הספר הזה עוסק בהם.
הוא עוסק גם ברגש האשמה ואיך הוא משפיע על אותם אנשים.
האם כל מי שחש אשמה בהכרח עשה משהו רע? ומה אם אדם טוב פשוט בחר בחירה נוראית? האם הוא עדיין אדם טוב?

משפחה עוברת ארוע מטלטל משנה חיים והוא מסופר מנקודת מבט ייחודית מאוד. היא בעצם עושה את הספר למיוחד וגם נותנת לו את המימד הנוסף שקשה להשיג אם לא היה דרך אותה נקודת מבט.
כדי לא לעשות ספויילר אני לא אפרט לגבי מהי אותה נקודת מבט אבל אין ספק שלא ראיתי את זה מגיע.

הספר הזה זרק אותי למשפחות הרבות של ה 7 לאוקטובר. לא בגלל הדמיון לגורם האסון משנה החיים אלא בגלל ההשפעה שלו על האופן בו פורקו משפחות שלמות. עולמות שלמים קורסים וגם השורדים בעצם לא חיים כבר.
לא פעם במהלך הקריאה התחלתי לבכות כי הספר הזה נוגע בך בהרבה משפטים ואמירות שהוא מביא איתו.
התובנות של הדמות הראשית (שמספקת את אותה נקודת מבט ייחודית) שוברות את הלב והדמעות פשוט זלגו.

יחד עם זאת הוא לא מושלם ולא חף מטעויות: לקראת הסוף הרגשתי שהוא נמרח דווקא וחלק מהדברים לא נסגרו בצורה מושלמת כפי שהייתי מצפה.
כמו כן היה משהו בהתנהגות של של אם המשפחה שמצאתי אותה קצת חסרת היגיון וזה די הפריע לי.

אם הספר לא היה מסופר מאותה נקודת מבט מיוחדת יש מצב אפילו הייתי מורידה לו עוד כוכב אבל בסוף הוא כן מיוחד ושונה.
מאמינה שלא אשכח אותו בשל כך אף פעם.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
חתונה של אחרים

חתונה של אחרים

אליסון אספק

ספר די סתמי שאפשר גם לכתוב ב 300 עמודים ולא מעל 400 כמו פה.
הסיפור פשוט מאוד ואפילו צפוי בחוסר אמינותו ובקצ'יות שלו.
בחורה כואבת את גירושיה אחרי בגידת בעלה. הולכת למלון על מנת להתאבד.
באותו מלון בדיוק מתארחים אורחים רבים לכבוד חתונה מושקעת ורבת ארועים נלווים... הבחורה מתוודעת לכלה ולכל הסובבים אותה ובעצם כך היא נשאבת לארוע ותוך כמה ימים באופן הכי צפוי ולא אמין כמובן חייה משתנים : הרצון למות נעלם... התאהבות...חדוות חיים...הכל תוך 3 ימים לכאורה.
זה אולי עובד בסרט נטפליקס בינוני (וכשאני אומרת עובר אני מתכוונת נסלח) אבל בספר עם 400 עמודים איכשהו זה מכעיס יותר.
נכון הספר קריא וזורם אבל אני לא הצלחתי להתחבר לאף תחושה של הגיבורה: לא הדיכאון המוקצן עד כדי תיכנון התאבדות ובטח שלא היציאה ממנו תוך 2 מסיבות קוקטייל עם אנשים שאת לא מכירה.
גם את ההגיון של שאר הדמיות בספר לא הצלחתי להבין: חתן וכלה על שלל קבלת ההחלטות שלהם ושל האורחים. היכולת של כולם להיפתח לבחורה זרה לחלוטין שבכלל באה להתאבד ובשל כך תוך יומיים בערך לשנות את כל מה שחשבו, רצו או הרגישו עד כה.
אולי אם הדברים הכי נפרשים על פני תקופה ארוכה יותר ולא סופש של חתונה אחת היה יותר הגיון לסיפור.

גם הנסיונות של השיחות בספר להיות ציניות ומצחיקות לא עברו אותי. בדיוק כמו הניסיונות של הספר לרגש.
בסוף הוא סתם סיפר סיפור לא אמין בצורה מאוד שיטחית.

לפני חודשיים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

ספר מאוד יפה שאמנם לקח לי קצת זמן לסיים (תקופת מלחמה...חוסר פניות מחשבתית) אבל ידעתי כל הזמן שזה לא בגללו.
הספר כתוב מאוד יפה. מצליח לחבר אליך את הדמויות וגם לשזור עלילה מעניינת.
זהו ספרו הראשון שאני קוראת של ליאור אנגלמן והבנתי שזה נחשב גם לספרו הטוב ביותר.

סיפור חייו של יהודה טייב: ילד חכם , בן זקונים למשפחת פשע בשכונת התקווה, שהצליח כנגד כל הסיכויים לצאת מהגורל הצפוי לו.
בעזרת השקעה של אנשים טובים וגם של אמא אחת עקשנית הוא מצליח להיות משהו שאף אחד מבני משפחתו לא היה: איש חוק ומוסר עם לב גדול.
הספר מגולל את סיפור חייו עד הפיכתו למבוגר בעצמו המתמודד בין היתר גם עם העבר שלו ועם השלכותיו למרות כל הבחירות האמיצות שעשה בחייו.

לא הבנתי למה בתקציר הספר בכריכה האחורית מתעקשים לספר משהו שקורה רק ב 100 עמודים אחרונים של הספר בכלל. לטעמי זה היה מיותר וקצת הרס לי.
ממליצה להגיע לספר הזה בלי לקרוא את הכריכה האחורית.
הכתיבה האיכותית והסיפור העלילתי שזורים מאוד יפה אחד בשני והספר מומלץ בחום!

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
הפשרה של לונג איילנד

הפשרה של לונג איילנד

טאפי ברודסר־אקנר

ספרה החדש של הסופרת שכתבה את "לפליישמן יש צרות" סיקרן אותי וכאשר הוא הגיע לספריה מייד לקחתי אותו אבל לצערי הוא הרבה פחות טוב.
סגנון הכתיבה ה 'חופר' מעט עם הקריינות המעט צינית עדיין קיים אבל בניגוד ל "לפליישמן יש צרות" הוא פחות הומוריסטי יותר מנדנד...
סיפור העלילה אמנם יכל להיות מעניין ולרגעים הוא אכן כך אבל יש עוד דיברור של דמות המספר... עודף פרטים וצורת כתיבה שמתישה לפעמים.
כך הספר הפך ל 400 עמודים שחלקם הגדול (בעיקר בחציו הראשון) ממש מיותרים.

סיפורה של משפחה יהודית עשירה מאוד בלונג איילנד שארוע מרכזי בשנות ה 80 בו נחטף האבא לצרכי כופר מרחף על כולם גם לאחר 30 שנה.
האבא מוחזר לאחר שבוע חי ובריא (גופנית לפחות) אז נושא החטיפה הוא לא הסיפור.
הסיפור עוסק בדמויות המשפחה ולאן שהחיים לקחו אותם לאחר עשרות שנים.
שלושת הילדים גדלו והספר כל פעם מתרכז בילד אחר ואיך הוא 'נשרט' מהארוע המכונן הזה. ברקע יש את הנושא של ירידת המשפחה מכל נכסיה ובעצם איך זה משפיע בנוסף על כל ילד בהתחשב באופי שלו ולאן שהחיים לקחו אותו.
מה עשה הכסף והמעמד לכל ילד?
מה המשמעות של אובדן הכסף המשפחתי לכל ילד?

יש רגעים שהספר מאוד קריא ומעניין ויש רגעים שהוא חופר עם מלא שמות ופרטים של דמיות שוליות והקורא קצת טובע בפרטים שלא כל כך רלוונטים.
אם היו מורידים לפחות 150 עמודים ונצמדים לרעיון הכללי אבל עם פחות 'חפירות' הספר היה בהחלט מקבל עוד כוכב ממני.
לקראת הסוף כשדברים קצת מקבלים סיפור עלילתי הוא השתפר.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
דוקטור בואי אצלי

דוקטור בואי אצלי

מירה מגן

אני מתה על מירה מגן. השפה... הכישרון..
כמעט כל ספר שלה פשוט ממתק .
היה לי ברור שאם יוצא לה ספר חדש אני אגיע אליו.
אז אין מה לדבר מירה מגן ממשיכה לכתוב בצורה מדהימה. כתיבה עשירה... כמו מנגינה מתוקה באמצעות מילים.
בקטע הזה היא לא איכזבה אבל כן אני מסכימה עם שאר הביקורות פה: ציפיתי ליותר.

סיפורה של גילה, המטו-אונקולוגית, מתחלק למספר רבדים ובעצם כל אחד בפני עצמו יכול להיבחן כי הם לא כל כך מתחברים או תורמים אחד לשני.
העלילה מעט מתפזרת למספר נושאים שאחד מהם לפחות לטעמי תלוש ולא אמין. (כל נושא הקשר של אחותה עם הבעל של אחותה השניה...). לא בטוחה למה בכלל צריך את כולם. מה התרומה השולית של כל אחת מהעלילות האלה לתוצר הספרותי המלא?
לא בטוחה .
אז הספר כתוב יפה. על זה התלבטתי בין 3 ל 4 כוכבים אבל בסוף נתתי 4 כי לא סבלתי בקריאה בכלל.
זה ספר טוב אבל היא פשוט מסוגלת ליותר.

מציינת פה לטובה את הביקורת של אפרתי המנומקת והמדוייקת כל כך. כל מה שהיא כתבה פשוט נוגע בול בכל מה שטוב ולא טוב בספר הזה. רוצו לקרוא גם אותה!

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
שקרים מחדר המיטות

שקרים מחדר המיטות

גרג אולסן

ספר מתח סביר אבל בהחלט לא משהו שאזכור בעתיד לדעתי.
ראשית השם שהוא קיבל בעברית ממש עלוב ביחס לשם במקורי באנגלית: LYING NEXT TO ME
משחק המילים עם המילה שקר היה יותר חשוב לטעמי בתרגום מאשר נושא חדר המיטות...
אז לטעמי זה כבר טעות ראשונה של הספר וזה בכלל לא אשמת הסופר.

הסיפור: גבר צופה מרחוק באישתו נחטפת בזמן שהם בחופשה משפחתית בצימר עם הבת שלהם.
הסיפור קופץ כל פעם ממספר נקודות מבט: של הבעל עצמו, של החוקרת ושל זוג נוסף שהיה בחדר לידם בצימר בזמן החופשה.
ככה בעצם מתגלים כמובן סודות... היסטוריה ותככים שמוכיחים כי רב הנסתר על הגלוי כמו שתמיד קורה בספרים מסוג זה.
עד כה הכל טוב. הספר כתוב סוחף...מושך..מעניין.
זה השלב בספר שהכל תלוי באיך דברים ייסגרו. אם הסוף יפתיע... או יחשוף משהו חדש הספר נחשב הצלחה בד"כ.
אבל פה אני מגיעה לבעיה השניה של הספר והיא כן אשמת הסופר: הספר מכיל ממש מעט דמויות. ממש מעט.
פתרון התעלומה כביכול מורכב מהן מן הסתם.
ברגע שהסופר בוחר כל פרק לספר מנקודת מבט של דמות אחרת אבל ממש מתוך רחשי ליבה בגוף ראשון לרוב הוא חייב אח"כ להצמיד את פתרון העלילה לקו הזה.
בלי לעשות יותר מידי ספוילרים זה לא המצב בספר הזה וככה הורדתי לו כוכב על חוסר אמינות וסתירה באפיון וקו פעולה של דמות מסויימת .
קשה להסביר בלי לעשות ספויילר אבל סגירת הסיפור לא תואמת לאמצע שלו. סתירה פנימית.

לא נורא. ספר זורם עם פאשלה של הסוף....
שכל אחד יחליט כמה זה קריטי עבורו.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא

ביקורות נוספות על "זה שהיה כאן קודם"

זה שהיה כאן קודם

זה שהיה כאן קודם

אורי לברון

ספר מעניין, בעל כמה "נקודות מתות" ועדיין שווה קריאה.
הסיפור על יוני יועץ אירגוני לכל ה"חשובים" והמחזיקים בעמדות המפתח במדינה, אדם שכולם מסתופפים מסביבו והוא יודע לנהל אי אילו דברים לצרכיו.
האיש נפל מסולם גבוה בביתו וכתוצאה מכך נגרם נזק לזיכרונו.
ההגדרה הרפואית היא כי הזיכרון קיים ונדרש תהליך של שיקום תהליך הזכירה, שיחזור ו"מירוק" יחידות ממנו . המרתק הוא שתהליך זה נעשה כמו בניקוי לקראת פסח או מעבר דירה, המרכיבים נבדקים, חלקם משוקמים אבל כולם נבחנים במסננת עכשווית. והמסננת הזאת היא לאחר הטראומה.
במקום גלילה של הזיכרון אחורה בסדר כלשהו או מהילדות קדימה, הזיכרון מתחדש מעשרים וחמש שנים אחורה לשני הכיוונים.
עולם של שקרים, ומניפולציות בנפש סוערת וחלשה יחסית.
גם אהובת הנעורים עמית שהיא סמל היושר והיושרה, נותרת בזיכרונו כסיפור לא סגור, על כל השלכותיו.
המסקנה כי האישיות היא ראי הנפש על יתרונותיה בעיותיה וחסרונותיה, מקבלת כאן ביטוי סיפורי מרתק.
במרבית הספר זורמת העלילה בצורה רהוטה ומרתקת, לעתים יש הצטברות של "דמויות אנונימיות" שרק לאחר פיענוחן בהמשך העלילה, הדמות משתחררת. במקומות אלו מואטת הקריאה כאילו הוכנס חצץ לגלגליה.
אפיזודה כמו ההיקשרות הילדותית לרופאה, מיותרת בוודאי בכמות הניג'וסים ( היא תמיד עם ריח סבון נקי) של יוני, מה עוד שזה מוביל לסמטה ספרותית ללא מוצא.
גם שמירת סוד מסוים עד הסוף, וכשהקורא נותר כמעט בלי כח , בא הסבר מבולבל ומורכב כל כך שגם בסגירת הספר הוא נשאר סוד מדינה עלום.
מאידך, יש בספר רעיונות ספרותיים פסיכולוגים מעניינים. רוני מחלק את הזיכרונות והאיש לשניים: "רוני" הצעיר שדמותו הולכת ומתגברת, ו"רוני כרס" לרוני של התקופה המאוחרת.
אין זו קריאה פשוטה, אבל מרתקת.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה
זה שהיה כאן קודם

זה שהיה כאן קודם

אורי לברון

‭"‬נניח‭ ‬שעצמך‭ ‬של‭ ‬גיל‭ ‬שבע–עשרה,‭ ‬זה‭ ‬שרצה‭ ‬לחיות‭ ‬באופן‭ ‬הכי‭ ‬חופשי‭ ‬ומשוחרר‭ ‬שאפשר,‭ ‬הבחור‭ ‬הצעיר‭ ‬הזה,‭ ‬היה‭ ‬פוגש‭ ‬אותך‭ ‬היום‭ ‬ומגלה‭ ‬מה‭ ‬נהיה‭ ‬ממנו.‭ ‬מה‭ ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬אומר?‭ ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬מרוצה‭ ‬או‭ ‬מדוכא‭?״

מכירים את זה שאתם ניגשים לספר בפעם הראשונה, בלי להכיר אותו ובלי לשמוע עליו דבר, ורק מהפסקה הראשונה של התקציר אתם נתפסים עליו, ובלי להמשיך לקרוא את התקציר, אתם כבר בדרככם אל הקופה עם הספר?
אז זה מה שקרה לי עם הספר הזה

הספר מספר על בחור בשם יוני נבות שמתעורר מתרדמת לאחר שלושה שבועות, אבל מגלה שהוא שכח 25 שנים מזכרונו, וחייו השתנו ללא היכר.
הוא לא מזהה את אשתו, לא את ילדיו ולא את חבריו.

אנחנו חווים את הספר הזה בדיוק כמו שיוני חווה את המציאות. אנחנו יודעים רק את מה שידוע לו, ומגלים הכל יחד איתו, תוהים אם זו אמת או שקר.
יוני התעורר וגילה שהוא יועצו ואיש סודו של ראש הממשלה. על חדרו בבית החולים יש שמירה של השב״כ, ואף אחד לא מנדב לו יותר מדיי פרטים, כי רוצים שיזכר לבד.
וככה בעצם אנו מגששים בערפל יחד עם יוני, נעים בין הנפש והזיכרון שלו שנמצאים בשנת 1993, לבין גופו שנמצא ב2019, יחד עם הכרס שגידל בשנים האלו, לכן כינה את האיש שהפך להיות ״יוני כרס״

הסופר גרם לי לרגשות כל כך מעורבים כלפיי יוני.
לעיתים שנאתי אותו, לעיתים אהבתי אותו
לפעמים הרגשתי כלפיו חמלה, ולפעמים כעסתי עליו וצעקתי עליו שהכל באשמתו.
אורי לברון בנה דמות כל כך עמוקה וטובה בעיניי, שעוברת במהלך הספר שינויים רבים, ותהליך ענקי.

קראתי כמה וכמה ביקורות על הספר שלא אהבו את הסוף, אז ציפיתי לסוף גרוע.
בעיניי הסוף היה מדהים!
כל הפינות נסגרו, הוא לא היה מה שאני קוראת לו ״סוף פסטיגלי״ שהוא טוב מכדי להיות אמיתי.
אבל היה טוב, מציאותי, ללא קצוות פתוחים ומרגש.

ההתחלה בעייני הייתה קצת מרוחה, אבל ברגע שהספר נכנס לקצב, היה קשה להפסיק לקרוא.
היו טוויסטים טובים, דמויות טובות, עלילה טובה וקונספט מקורי ומטורף!

לפני שנתיים•
★★★★★
•Are you ready kids?
זה שהיה כאן קודם

זה שהיה כאן קודם

אורי לברון

סוף סוף סיימתי לקרוא. נכון שלקח לי זמן ולא בגלל הספר אלא בגללי. אני די מקנא בחבריי כאן שדווקא הסגר גרם להם לקרוא יותר, ואצלי הפוך.
אני מאוד אוהבת לקרוא בהסעות לעבודה ודווקא הקורונה וכל הדרישות הנכונות להפרדה בהסעה הסיח את דעתי ולא הייתי מסוגלת לקרוא.
ביניהם בידוד של שבועיים בגלל אחד העובדים שהיה איתנו באוטובוס שבו 5 אנשים ויצא חיובי וכולנו נכנסו לבידוד... שכמובן לא היו לי שום תסמינים. למזלי אני יכולה לעבוד גם מהבית אז איך שהוא הזמן רץ.
את הספר רכשתי לאחרונה לאחר שקראתי מספר ביקורות כאן, וגם משך אותי מאוד התקציר.
התקציר מספר על יועץ הכי קרוב לראש הממשלה שמתעורר מתאונת נפילה מסולם עם אמנזיה ולא יודע מה קרה ב25 השנים האחרונות.. הוא פצצה מהלכת.. ככה כולם אומרים לו. הוא לא מבין איך הגיע למצב זה ולמה השב"כ שומר עליו. ספר מאוד מותח...
מנסה כל הזמן לחשוב האם גם אני הייתי מתנהגת ככה, האם גם אנחנו השתנינו כל כך ואנחנו איך שהוא לא מרוצים ממי שאנחנו היום.
הספר מספר לנו כל מי נקודות שדברים שנראים שוליים הגורמים לטריגר אשר חלקי זיכרון עולים..
הוא רק זוכר שיצא עם משהי בשם עמית וכרגע יושבת מולו מישהי אחרת בשם רונה שנכון לרגע היקיצה לא מבין איך התאהבו.

הוא שומע את עצמו הזקן, (יוני כרס...), בראש מדבר אליו אל יוני הצעיר שנשאר ב-25 שנים קודם.
אני מאוד נהניתי גם בעבר כשקראתי ספרים של אורי לברון, הוא יודע לספר סיפור ושומר על מתח בכל חלקי הספר מהתחלה ועד סופו... לזכותו יאמר שקטעים שבו יוני נזכר בדברים מופיעים בהדגשה ואז אנחנו מבינים מה קרה בעברו ואיך הוא נזכר ומשייך להווה.

ספר כייפי ממליצה מאוד.... תהנו וחג שמח.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Mira
זה שהיה כאן קודם

זה שהיה כאן קודם

אורי לברון

עוד ספר ברשימת הספרים הדיגיטליים שקראתי בשבועיים האחרונים והכול בחסות הקורונה שהצליחה ללמד אותי לאהוב קריאה בדיגיטל (ומי יסרב כרגע לבידור זול יותר ממה שהוא רגיל).

אבל לענייננו, ה-ספר.
משהו בתקציר שלו משך אותי בהחלט, לפחות במבט ראשון לא מדובר בספר ישראלי קלאסי שמרגיש לי שתמיד מדבר על אחד הנושאים צבא והשפעותיו או רומן כלשהו.
ופה היה ספר מתח עם רעיון קצת יותר מעניין.
סך הכל מדובר בעלילה כתובה היטב עם תפניות מעניינות שלא צפיתי את רובן, שהצלחתי לגמוע די מהר ואפילו לרצות לחזור לספר, מה שדי מרשים בסטנדרט של הקורונה.
לא מדובר ביצירת מופת מטורפת שחובה להחזיק בכל בית, אבל אם אתם רוצים כמה שעות של שקט וקריאה רצופה, זה בהחלט ספר שיעשה את העבודה.
וכשמדובר בספר כחול לבן זה בכלל פלוס מבחינתי (מודה שזה הספר הראשון שקראתי של אורי לברון וכעת אני מתפתה לרכוש אחד נוסף).

לפני 5 שנים•
★★★★★
•ליאו ואדלס
דירוג
4.0
לפני 5 שנים

“עוד ספר ברשימת הספרים הדיגיטליים שקראתי בשבועיים האחרונים והכול בחסות הקורונה שהצליחה ללמד אותי לאהו”