• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
סאל

סאל

מאת מיק קיטסון

הביקורת של ראובן

תמונה של ראובן
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
סאל

סאל

מאת מיק קיטסון

הביקורת של ראובן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של ראובן
הוצאה לאור: מירבל
שנת הוצאה:2022
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/2
ביקורות על סאל
הבאה
dina
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 3 שנים

“מי אתם הסופרים שזה לכם ספר ראשון, ספר ביכורים, שכותבים בצורה מכשפת שכזו? ספר שהרגיש לי כמו הפרי הכי”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 3 שנים•2 דקות קריאה

במצב קשה לא לחשוב הרבה קדימה אלא צעד-צעד. מסיימים אחד, ועושים את הבא. חשיבה חיובית משפיעה על יעילות והביצועים בשטח משתפרים וחשיבה שלילית גורמת למעשים לא נכונים והמצב יחמיר. שצריך לעצור, לתכנן ולעשות מה שהכי נכון. STOP שזה קיצור של Stop,Think,Observe,Plan*. עקרונות בקומנדו שסאל שמעה עליהם.
'אני יודעת לבנות אוהל במזג אוויר קשה שהגשם לא יחדור ולהדליק מדורה שהיא לא רק חום אלא גם טובה לנשמה. לאלתר מיטה מענפים. יש לי רובה אוויר שקליע שלו יכול לחורר דיקט בעובי תשע מילימטר מעשרים מטר ויכולה להרוג ארנבים, לפשוט את עורם ולבשל על מדורה ולדוג עם קרס ופתיונות. טוב ללבוש בגדים שיש ביניהם שכבות אוויר לבידוד נגד קור'.
היא חכמה. למדה איך לשרוד בטבע מסרטוני יו טיוב ומאיאן, אבא של חברתה וארי שקורא לה 'בוני סאל'. סאל היפה. מקגייוורית אמיתית.
שמה האמיתי אינו סאלי כפי שסבורים אלא סלמרינה- 'מלח ים' בספרדית ואחותה למחצה הצעירה היא פולה אבל קוראים לה פֶּפֶּה בגלל השיער האדום שנראה כמו פלפל- פפר. אמא שלהן אומרת שהן סולט אנד פפר - מלח ופלפל.
אז מי היא ואיך הגיעו למצבן? בסגנונה הפשטני:
היא ילדה, רק בת 13 שיוצאת עם אחותה בת העשר לטבע הפראי של סקוטלנד לאחר שנאלצו להימלט מבית הרוס ללא אב. האחיות גרות עם האם קלייר העובדת כחשפנית, שיכורה ומסטולית על כל הראש והחבר הדפוק והאלים רוברט, סוחר בסמים וכרטיסי אשראי גנובים. הוא החל להיכנס לחדרה כשהיתה בגיל של פפה. כעת מטרתן אחת- לשרוד. לפני שנמלטו תכננה שנה את מהלכיה, פילחה כסף וכרטיסי אשראי מרוברט שהיה מטומטם ומסומם מכדי להרגיש, קנתה באמזון ציוד מתאים לשטח הפראי ולקחה את רובה האוויר שלו. לפעמים היא הולכת לעיר לקנות אוכל ולבדוק באינטרנט מה יודעים עליהן ועל אמא שלה. היא חזקה ויכולה גם להיות ילדה רגישה שבכתה אחרי חמש שנים מסוייטות ללא דמעות כשקיבלה מתנה מאינגריד, רופאה גרמניה קשישה וחכמה שעברה את תופת המלחמה ונמלטה ממזרח גרמניה והשטאזי, התגוררה שנים בעיר ועבדה כרופאה עד שהלכה לגור בטבע שם הכירו. היא אוהבת אותן והן אותה. אינגריד מאמינה שיש אלה-אם ששולטת בעולם ובוראת כל חי.
ונותר לקוות שכולן יגיעו למנוחה ולנחלה.
הילדות האלה עם סגנון הדיבור 'שתי בנים' ו'הנעלי הליכה' ו'נכנסו לבפנים' ו'השלוש גיריות' ייכנסו לכם ללב.
*המונח מתוך סרט על הישרדות בשטח ומופיע בספר באופן דומה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של חני
חני
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של Pulp_Fiction
Pulp_Fiction
תמונה של Mira
Mira
תמונה של גלית
גלית
תמונה של בר
בר
תמונה של אברהם
אברהם
תמונה של יונתן בן
יונתן בן
15קוראים|גיל ממוצע59|40%נשים

על המבקר

תמונה של ראובן

ראובן

ותיק
חבר מזה 7 שנים
430 ביקורות•5,564 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של ראובן
ראובן
ותיק
חבר באתר מזה 7 שנים
ביקורות430
לייקים שקיבל5,564
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית148ספרות מתורגמת120מתח ריגול והרפתקאות75

דיון על הביקורת

4 תגובות
ראובן
ראובן•לפני 3 שנים

בהחלט מקגייוורית, חני לאלה מאיתנו הזוכרים את מקגייוור האחד והיחיד -)

חני
חני •לפני 3 שנים

אמרת מגיוורית אמרת הכל במילה אחת...

ראובן
ראובן•לפני 3 שנים

אכן רץ,סקוטלנד מיוחדת.ארץ יפהפיה.

רץ
רץ•לפני 3 שנים

הנוף של סקוטלנד תמיד מכשף אותי - שילוב של היסטוריה וגאולוגיה של עידן הקרח.

4 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של ראובן

זיכרונותיו של חתול נודד

זיכרונותיו של חתול נודד

הירו אריקווה

נָנַָה הוא חתול רחוב חביב החי ביפן בעל תפיסת עולם מגובשת למדי על בני אדם "קופים ענקיים המהלכים על שניים". לומד להסתדר בעצמו עד שבמקרה חולף לידו צעיר איכפתי בתחילתה שנות השלושים לחייו המאמץ אותו. סטורו נותן לו את שמו ('שבע' ביפנית על שום צורת זנבו המזכירה את הספרה). בעבר היה לסטורו חתול בשם האצ'י (שמונה) בשל הכתמים על פניו המזכירים את הספרה.
ההתחלה מרנינה ומשעשעת. ננה אינו מרוצה משמו- ("ברצינות, שם של בת"). סטורו מפריע את מנוחת הצהריים שלו ומהרהר 'לפחות שיהיה פיצוי' ואכן מקבל מעט אוכל בתמורה. יאמי! אני לא בררן, העיקר למלא את הבטן.
ומגיע היום שעל סטורו לעבור דירה וננה מוצא עצמו יוצא לדרך.
וכאן מתחיל הספר לאבד גובה. ננה מתוודע לקוסוּקֶה ('קו'), חברו של סטורו ששנים לא היה ביניהם קשר מאז ימי בית הספר. הספר כבר לא מרגיש דרך עיני החתול אלא סיפורי השניים כילדים ונערים, הורים לא קלים של קוסוקה ובמיוחד אביו. בית הספר. לעלילה מצטרפים בהדרגה אנשים נוספים. תלמידים, מורים, סבתא. בריחה של השניים מטיול שנתי, מתנה שנער יפני קונה לאמו. נסיעה לים. טיפול בחממה לגידול עגבניות והכל בסגנון בנאלי ופשטני, שלא מצליח לשמור על איכות ההתחלה המשדרת משהו אחר לגמרי.
בערך במחצית הדרך הרגשתי שהספיק לי. הרעיון הובן והסגנון לא דיבר אלי כלל.
ואין קשר בין אהבה לבעלי חיים לספר. אינני חובב מובהק של חיות מחמד אך עלי לומר כי 'אמנות נהיגת המירוצים בגשם' שנכתב דרך עיני כלב הקסים ושבה אותי במיוחדות שלו וכתיבתו הנפלאה.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•ראובן
דוקטור בואי אצלי

דוקטור בואי אצלי

מירה מגן

דוקטור גליה אושֶׁרי היא רופאה אונקולוגית מצטיינת, אין ספק ביכולותיה המקצועיות ותקשורת טובה עם מטופליה. רובם, על כל פנים.
גליה באה מרקע דתי, טרם נישאה ובקשר זוגי עם דר' ענֵר, רופא בכיר, אלמן ואב לשתי דרדקיות שובבות בנות חמש ושמונה.
שתי אחיותיה- עטרה הצעירה, נשואה לאיש הייטק- מה שנקרא 'משפחה טובה' מהשומרון ותהילה הבכורה, הנשואה לקצין בכיר בעל שלושה 'פלאפלים' על כתפיו- ברוכות צאצאים.
אבל חייה כרופאה אינם קלים. אביו של אחד ממטופליה, צעיר חולה אנוש מעורר בה רגשות דווקא בשל עוצמתו השקטה. אחרת שנטרפה דעתה לאחר אובדן, שינתה את שמה והפכה לאבן נגף בחייה. גם במשפחתה הקרובה יש חיכוכים קשים, מעל ומתחת לפני השטח ושלא ברצונה היא נקלעת לדרמות קורעות שהיתה מעדיפה להתרחק מהן.
והיא חשה לכודה. תקוותה התמידית לחזור לביתה השקט, מעוז השפיות והמפלט הפרטי, להניח רגליים יחפות על השולחן ולהירגע מעמל יומה- לשכוח לכמה שעות את סבל החולים ומשפחותיהם הנעות בין תקווה לייאוש. את העירויים, התרופות, בדיקות הדם, הצורך להרגיע ולנחם כשצריך- מופרת שוב ושוב. גם באירועים חברתיים הנייד שלה יכול להזעיק אותה בכל רגע. נקרעת בין חובותיה כרופאה לרכבת הרים רגשית בשל הקשרים בחייה, לא תמיד הגבול בין העבודה לחייה הפרטיים ברור.
בסגנונה המיוחד והנוגע מיטיבה המחברת להביא בגוף ראשון את סיפורה של גליה על הדילמות הרפואיות, האתיות והאישיות המשליכות אותה שוב ושוב לטלטלה רבתי, בוחנות אותה ולעתים מותחות לקצה את סבלנותה ויכולת עמידתה.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•ראובן
חיים יקרים, אתם דפוקים!

חיים יקרים, אתם דפוקים!

סקוט בלאגדן

משהו סיקרן אותי כשקראתי אודות הספר. הגיבור מתואר כמעין הולדן קולפילד עדכני.
קריקט הוא נער החוסה בבית אומנה המנוהל בעיקר בידי נזירות באמצע שום מקום במדינת מיין, מבנה ששימש כלא בעבר (מוזכר בו 'חומות של תקווה' המתרחש בכלא באותה מדינה) וכעת הוסב למעון למי שמזלם לא שפר עליהם. מי שבאו מרקע קשה, חיים עלובים ודפוקים. הוא בעייתי, פרוע, מסתבך במכות, מתעב חלק מהצוות כולל המנהל
לה- צ'אנס וחבריו למעון. עם חלקם הוא מיודד, מגן על הנערים הצעירים יותר כמו אנדרו ונמשך לווינונה היפה.
הוא מסתדר היטב עם איש התחזוקה אותו מכנה בפשטות 'תחזוקן' כי לשם משפחתו משמעות גסה. עוזר לו בעבודתו ובתמורה מלמד אותו תחזוקן ללחום תוך שהוא קורא לו בשמות נשיים כמו פגי-סו ולוסי. הוא מסייע לסוחר סמים לגבות כסף מחייבים תמורת סחורות במקום כסף.
במידה מסויימת אפשר לומר שהוא אכן סוג של הולדן. מורד אנטי חברתי.
כמו "התפסן" הספר מובא בגוף ראשון אבל שלא כמוהו כתוב בסגנון מופרע שניתן לצפות מנער שבא מהרקע העלוב של קריקט, אבל בפשטות- דוחה. שטף בלתי פוסק של קללות, גסויות, עלבונות. הנזירה מרי עם התחת הענק, המנהל "לה צ'אנס יה שפן". מוטציה מעוותת. שקרן, טיפש, חרא, כסיל דביל- וזה ממש אפס קצהו. נראה שכל מילה רביעית היא קללה או לעג. כמה אפשר? נמאס בשליש הדרך.
להשוות אותו ל'תפסן בשדה השיפון'? ברצינות? קורע מצחוק בלשונו של קריקט.

לפני שנה•
★★★★★
•ראובן
ארבע ארצות

ארבע ארצות

מתן חרמוני

"ארבע ארצות" הינו רחוב תל אביבי שבו מתגוררת בבניין אחד ולבסוף באותה דירה חבורה יוצאת דופן.
יהושע רדלר הינו סופר כושל, גרוש שנאלץ לעזוב את ביתו שנשאר ברשות רעייתו לשעבר ליאורה ומנסה לפרסם ספר ללא הצלחה יתרה. בעלי הדירה ששכר הם אח ואחות בשם טישביין שהצליחו לרשת את הדירה מקשיש ללא משפחה שהלך לעולמו והכיר את אביהם ובקיצור- צמד נוכלים, על פי עורך הדין בעל השם התמוה לקריכפלצל,המעסיק את ויקטוריה יפת התואר.
עורך הדין טוען שהוא אחד ממניפי דגל הדיו המיתולוגי באילת, הבל ורעות רוח.
ברונהילדה, שחקנית עבר מהוללת ששמה נודע ברבים, ימי תהילתה מאחוריה ועדיין זכורה גם בשל הרומנים הרבים שנקשרו בשמה וכעת על פי הגדרת הסופר- מטורללת ומשובשת שהתגוררה בדירה מעליו והתנחלה אצלו, פחות או יותר.
בצלאל נמוך הקומה והצעיר שהיה שכנו של יהושע לפני שנים רבות, ואחרון חביב- השד. ולא סתם שד אלא רוחו של נחום צובלפלאץ שהתגורר ומת בוורשה ב-1905. אבל גם שד צריך לאכול מדי פעם.
והחבורה הססגונית, מה לעשות, צריכה ממון על מנת לשלם את שכר הדירה, לאכול וכמובן חשבונות שחלקם מגיעים עבור יוחנן שהתגורר לפניהם בדירה והלך לעולמו, אבל חובותיו נותרו כמו גם מכתבים שאהובתו החיה ממשיכה לשלוח לו. למזלם נותר בדירה רכושו כולל בגדיו, רהיטיו ומטבח מצוייד כהלכה.
הספר החביב מתאר בהומור, שנינות ולשון עשירה את הרפתקאות החבורה ההזויה. הם מצליחים להתקיים הודות לנדבות ושנור, דרכיהם מצטלבות עם דמויות ידועות כאיסר הראל ואת שמות רובם (אמיתיים או לא, מה זה משנה) לא ראוי לפרסם מחמת צנעת הפרט. נסיונותיו של יהושע לפרסם את ספרו ולקבל תשלום המגיע לו על כתב היד. עימותים עם בעלי הדירה שאינם רק נוכלים אלא קמצנים להחריד למרות שברשותם כמה דירות. בצלאל לוקח על עצמו את תפקיד הלבלר (במקור),לרשום הכנסות והוצאות וגם זאת ללא הצלחה יתרה. בקיצור, שישו ושמחו.
משפטים משובצי פנינים כמו "לדודה אחת קראו חיה ולשנייה מֶהְטָה כמו מהטה הארי. קרה שדודה חיה מתה בדמי ימיה בעוד דודה מהטה חיה שנים רבות וחצתה את גיל מאה".

לפני שנה•
★★★★★
•ראובן
שנת השועל

שנת השועל

רות עפרוני

המחברת מטיילת עם הכלב בפרדס סמוך לעיר מגוריה רחובות, כאשר היא מבחינה בשועל והכלב משתחרר ורץ אליו, לתוך הלילה. היא דולקת אחריהם, קוראת לכלב "פלה! פלהההה! תחזור!"
מאוחר יותר תיזכר בשועלי שמשון.
היא הדמות המרכזית באסופת הסיפורים הקצרים שהם מסע חייה. נשואה ואם לארבעה שידעה עצב בחייה מגיל צעיר. מגדירה עצמה 'נורמטיבית בת ארבעים וחמש'. רעיה ואם. כותבת בפייסבוק, מפיקת טלוויזיה 'פרום איזראל' (יש בספר מילים באנגלית באותיות עבריות) ועוקבים.
התחנה הבאה היא בוסטון שם יהיו שנה במסגרת שבתון של בעלה סול.
הסיפורים הם לקט של אפיזודות, חלקן שהטביעו חותם בל יימחה ואחרות חולפות ונשכחות. זכרונות קשים של שכול בצד מפגש מקרי בבוסטון עם ילד ממוצא מכסיקני, איסוף רהיטים ממיכל ('דמפסטר') ענק ברחוב נראית כמו הומלסית. דוגמנות עירום ובחזרה לארץ עוברת טיפול אצל כירופרקט המציע לה סוכריות טיק טק. הלוויה של זרה בעקבות בקשה מהציבור ללוות למסע האחרון קשישה גלמודה, ניצולת שואה. הולכת מכות עם בת זונה (במקור) בטירונות. כעת היא גם מלמדת במגמת צילום יום בשבוע.
הכתיבה מתזזת, קופצנית, אין קשר בין הסיפורים הקצרצרים שחלקם עמודים ספורים. עבר והווה מתערבבים, כתיבה לעתים יפה, לעתים עסיסית או תמוהה בנוסח "מה שהקנה לשולחן דמות של היפי מפרכס במכנסי פלדפון". מה שבא לתאר את מסעה בתערובת של סלנג, הומור ורצינות שחלק ניכר ממנו מתבטא ברגעים חולפים לא ממש מצליח להתרומם. בין השורות יש יכולת כתיבה אבל משהו בסך הכל לא עובד כהלכה.

לפני שנה•
★★★★★
•ראובן
רווח של חמש

רווח של חמש

טלי כהן צדק

הבלונים הארורים האלה. איזה נזק החמאס עושה מבלון ועפיפון ואיך הם נוחתים בכלל, היא תוהה.
נתי יודעת שבין המבצעים בעזה יש רווח של חמש שנים, פחות או יותר. היא לחוצה כי בנה עידו מתקרב לגיל גיוס והשנים האלה יעברו.
היא ומשפחתה גרים במושב בצפון, זוג ושלושה ילדים- בן בכור ושתי בנות. כמו כולנו היא חיה את המציאות הפסיכית של שיגורי חמאס וג'יהאד איסלאמי מרצועת עזה. רקטות, בלוני ועפיפוני תבערה, צה"ל מכה וחוזר חלילה. השלטון מאכזב ואין פתרון אמיתי באופק. עופרת יצוקה, צוק איתן, עמוד ענן וחגורה שחורה. סבב אחרי סבב של אותו חרא. הטירוף הפך לסוג של משהו שפשוט חיים איתו. שני מתאגרפים בזירה, מכים זה בזה, נופלים וקמים לחטוף ולהחטיף עוד.
הילד גדל, אין לה ספק שירצה קרבי, ערך עליו חונך. ותיתכן כניסה קרקעית שלו לקן הצפעונים העזתי. החשש האימהי לא נותן מנוח.
והיא הוגה תכנית מופרעת כדי להגן על בנה. משהו שיזעזע את אמות הסיפים. איך הלא שפוי הופך לשפוי בראייתה של אם חרדה. אבל במציאות שאינה שפויה לא תמיד אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לברור באמצעים.
הספר כתוב במעין מכתב ארוך של נתי לבנה. מספרת על הדילמות, חרדות, תפיסת המציאות שלה, עבודתה כמנהלת חשבונות במושב. האחיות המתבגרות, סבא וסבתא, משפחתיות וחברים בצד המציאות המטורללת.
מה שגרע היה פירוט יתר כמו הנסיעה של נתי מהצפון לעוטף הזר לה. צמתים, כבישים, אבני דרך.אפשר ורצוי היה לקצר.
3.5 כוכבים.

לפני שנה•
★★★★★
•ראובן
אל נקמות 2 רקוויאם

אל נקמות 2 רקוויאם

יניב בן עטר

סער ארגמן מהישוב מיתר בנגב חוזר לאחר הטראומה שחווה באותו יום נורא כשבדואים פגעו ביקר לו מכל- בתו נטע. רעייתו איילה אספה את ילדיהם ועלתה צפונה, למשפחתה. הוא מתמגן ומתבצר מוכן לכל צרה באזור עויין. איש צבא, מסתערב ולוחם בכל רמ"ח אבריו שלא עושה חשבון לאויביו.
התופת של מלחמת העולם השנייה, הנאציזם מרים ראש ומנגלה הנורא יוזם תכנית על לכרסם במדינה היהודית הקטנה.
לא הרג חסר רחמים אלא מי שיעשו את העבודה המלוכלכת מתוך, גיס חמישי.
השנה 2023. קבוצת חברים לא צעירים בני הגוורדיה הוותיקה, יוצאי עדות המזרח שראו דבר או שניים בחייהם מלבנים סוגיות מעיקות. אפליה, קיפוח, ההגמוניה האשכנזית ושלטון האליטות. ניתוח תהליכים שהובילו לימים הקשים ביותר וארועי מפתח שעיצבו את המדינה והעתיד מִשְנות החמישים ועד עתה- הסזון, הרימון שנזרק בכנסת, מלחמת יום כיפור, לבנון הראשונה, סברה ושתילה, רצח רבין. הפגנות ומחאות עכשוויות שוטפות את הארץ. אלה נגד אלה, מתנגחים זה בזה, שונאי השלטון המשחית והרקוב מול תומכיו. דמויות עכשוויות ואלה שהיו נחלת העבר.
חלקן מרכזיות כראשי ממשלה וחולפות כאיש ההגנה שתפקידו להעניש ללא חמלה ערבים שפגעו בנשים יהודיות.
ולאורך ההיסטוריה העקובה מדם ישנו השטן הבוחש בקדירה. ואז מגיע תשעה באב 2023. מסביב יהום הסער.
אף אחד לא ציפה לזוועה שתקרה. סער מוצא עצמו ספון בממ"ד אחוז אימה כשמטחי טילים נוחתים על היישוב הקטן.
האפוקליפסה בשיאה, התופת בהתגלמותה. היינו כל כך בטוחים בעצמנו, חושב סער. סמכנו על יכולותינו, כוחנו, נביס את המרצחים סביבנו,
נחטוף, אבל נתגבר. איך, איך זה קרה לנו.
והוא יוצא עם סכין בין השיניים למסע הנורא להצלת חייו וחיי משפחתו כשסביבו חורבן והרס.
הספר הוא דיסטופיה מעוררת חלחלה על כאוס ואבדן הדרך, מבוסס על ארועים אמיתיים ומכוננים שעיצבו את פני האומה. לא תמיד קל לקריאה ושזור פתגמים תנ"כיים מפולפלים וערבית.

""הִנְנִ֨י מֵבִ֜י אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־כׇּל־עָרֶ֔יהָ אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלֶ֑יהָ כִּ֤י הִקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֖י שְׁמ֥וֹעַ אֶת־דְּבָרָֽי׃ עכשיו הכל נראה הבל הבלים, אנשים פליטים בארצם. דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן."
"העולם כמו מלפפון. יום בידיים שלך, יום בתחת שלך. זה בהחלט מסתמן כיום של התחת" (פתגם ערבי).

לפני שנה•
★★★★★
•ראובן
על אהבה ומעשיות אחרות

על אהבה ומעשיות אחרות

תה

אם להגדירו במילה-שונה. או מיוחד.
כתיבתו של סופר הרשת 'תה' אחרת. תערובת של דמיון ומציאות, עולמות אחרים ויאמרו מי שיחפצו- הזויים. הוא נע על הציר של אפשרי-בלתי אפשרי, מושג-בלתי מושג.
הספר מכיל סיפורים ארוכים ופכים קטנים הכוללים שורות בודדות או משפטים קצרים על עמוד.
בין הדמויות הססגוניות- האל חלד שיכול בהינף יד לברוא או לחסל יקום, הממציא טריליון- שמו הוא מספר המצאותיו. המחבר 'תה' נפגש איתם בחלק מסיפוריו לדיונים על מציאות אפשרית ובלתי אפשרית, אהבה, עולמות זרים המאוכלסים ספקנואידים. כשהאל חלד רצה ליצור יקום היה עליו להיפטר מחוסר הסדר הנורא הקיים ולבטל את קיום 'אינספור גלקסיות מתהוות, מעל מאה מליארד יצורים תבוניים, מליוני צירופי מילים, מאתיים אלף...ושלושה סוגי חציל מתובל'. עולמות ה'מה אם' ו'אילו רק'.
וסיפוריהם של אוהבים. יאיר ונועה עם פתקי אהבה במשך חמישים שנה.
ליאור המחליף בנות זוג, מוותר על הרבה למען האהבה האמיתית אותה אינו מגלה. השנים חולפות עד שמגיעה העת לסגור מעגל.
האדריכל ארנסט הופמן הבונה מגדלים יוצאי דופן המפליאים את תושבי העיר עד שהבלתי צפוי הבדיוני קורה.
עולמו של תה עשיר בדימויים, דמיון, הקורא מוצא עצמו במסע למקומות בהם אין מקום להיגיון המוכר. אל השונה, הלא מודע, האהבה שיכולה להיות מיטיבה ומייסרת.
סגנונו מזכיר את ספרו 'מחשבה נודדת'. על עולמות בהם הזמן והמרחב אינם מוכרים לנו.
"המקום הכי נמוך בעולם הוא כלל לא מיקום במרחב אלא רגע בזמן. איש אינו רוצה לבקר בו אך כמעט הכל מוצאים עצמם בסביבתו במהלך חייהם".

לפני שנתיים•ראובן
ארוכה הדרך למטה

ארוכה הדרך למטה

ניק הורנבי

הציפיות שלי היו גבוהות למדי. יותר מדי.
לונדון, ערב השנה החדשה. ארבעתם מגיעים לאותו מקום- בניין 'המקפצה' החביב על מתאבדים.
לכל אחד סיפור עגום וסיבה להיות שם. הספר מובא במעין פרקים קצרים מפיהם בזה אחר זה.
מרטין הינו מנחה טלוויזיה פופולרי למדי שהסתבך בפרשיית מין עם קטינה וישב בכלא. אשתו ובנותיו עזבו אותו.
ג'ס היא בת עשרה לונדונית- פרחה פאנקיסטית עם שפת ביבים, טרגדיה של אחות שנעלמה ובת לשר בממשלה. אקס בשם צ'ס.
מורין באמצע החיים, אם לבן עשרים מוגבל.
ג'יי. ג'יי הוא אמריקאי שהגיע ללונדון. מוזיקאי מתוסכל עם חלומות שחברתו עזבה אותו וכעת עובד כשליח בפיצריה.
הוא זה שנקלע אחרון למקום כששלושת האחרים כבר שם. לדבריו היה בבניין למסירת פיצות והחליט לעלות לגג כששמע קולות, או משהו דומה.
מתפתח דיון כשמרטין כבר יושב על המעקה. לבסוף מתקבלת החלטה שאם לנסח בקיצור- 'לא כרגע'. ותחילת מסעם המשותף הינו מסע לילי הזוי בחלק העלוב יותר של לונדון במסיבה פרועה ושפע אלכוהול, שישו ושמחו בקיצור. ולמרות שהם באים מעולמות כל כך שונים הם מתגבשים לקבוצה כשהטריגר הוא בעיקרו 'החיים חרא'. ממציאים סיפור דמיוני אינפנטילי לראיון טלוויזיוני לגבי אירוע הפינאלה על הגג.
ציפיתי לכניסה רצינית יותר לעולמו של מי שעומד להתאבד, מי שהגיעו לקצה ולא רואים טעם לחייהם. תסכול וזעם, נטישה, חרדות ומיאוס. יש את זה במינון מסויים. מה שיש בשפע בלתי נדלה הן קללות כולל 'המזד***' על כל הטיותיו, פאק, שיט, מחורבן. הנטייה הנצחית של ג'ס לומר 'עשה' במקום 'אמר'. עשה לי, עשיתי לו...עשרות פעמים.
עמודים ללא תוכן כמו הקשקושים של ג'ס והפדיחות שעושה לאבא. ההרהורים של ג'יי. ג'יי ומורין ושיחות על הא ועל דא.
התחלה מבטיחה, ההמשך לא. אפשר היה להעמיק בדמויות ולהפחית בקללות או פשוט לקצר את הספר.
קצת אחרי אמצע הדרך הספיק לי.
סוג של החמצה, בתמצית. אולי התרגום לקוי.

לפני שנתיים•
★★★★★
•ראובן

ביקורות נוספות על "סאל"

סאל

סאל

מיק קיטסון

מי אתם הסופרים שזה לכם ספר ראשון, ספר ביכורים, שכותבים בצורה מכשפת שכזו? ספר שהרגיש לי כמו הפרי הכי בשל על העץ, ולגמרי לא ביכורים.

מיק קיטסון, וואו, איזה ספר ביכורים כתבת! אבל באמת איזה!

סאל בת השלוש עשרה לוקחת את אחותה פפה בת העשר, והן יוצאות את ביתן במסע בריחה, שלא על מנת לחזור. מאז ומתמיד היתה סאל המבוגר האחראי בבית. את אביה לא זכתה להכיר. אמה, שרוב הזמן היתה שיכורה או מסוממת, לא ממש תיפקדה, ולא יכלה להגן על בנותיה מפני חברה לחיים, רוברט. זה היה נכנס בלילות לחדרה של סאל, והיה מאיים עליה שאם לא תהיה "טובה" אליו, הוא יתחיל להכנס לחדרה של פפה.

סאל ידעה שימיה קצובים, והחלה לתכנן את הבריחה. והתכנון היה מדויק ומפורט עד כמה שניתן, ובעיקר - ראוי להערצה, שכן הכל תוכנן ע"י נערה בת שלוש עשרה, שכל מה שהיתה צריכה לדעת, למדה בעצמה דרך סרטונים בהם צפתה ב - YouTube.

סאל היא ילדה נבונה, שלא רק למדה כיצד לצוד ארנבים, ואיך לפשוט את עורם ולהתקין מהם ארוחה, היא דאגה גם לקרוא באדיקות באתר המקוון של הקומנדו, בו לימדו על הצבת יעדים קטנים והשגה שלהם צעד אחרי צעד, וזאת כדי לשמור על המורל כשנתקלים במצבי לחץ.



אי אפשר היה שלא להתאהב בסאל. נערה כל כך צעירה, עם תושיה ותעצומות נפש שראויים להערצה. תעצומות נפש שאין לאנשים שגילם כפול מגילה, ואף יותר. הפחד והצורך הנואש להגן על אחותה הצעירה בכל מחיר, הם אלו שהפיחו בה את האומץ למסע ההישרדות הזה.



בדרך יפגשו סאל ופפה אנשים, והמפגשים האלו יהיו שיעור חשוב לחיים. הן ילמדו לבטוח מחדש באנשים, וחשוב יותר: הבנות תלמדנה שגם אם האנשים זרים לך, לא כולם רוצים לעשות לך רע, ויש כאלו אשר יושיטו ידם על מנת לעזור.



מיק קיטסון מתאר בספר הרבה תיאורי טבע. והם תיאורים יפים, מאוד מוחשיים. אלו תיאורי טבע פראי, טבע של הישרדות, ולא טבע רך.



ממליצה בחום על ספר הביכורים היפהפה הזה, אין הרבה דמויות כמו סאל, אל תוותרו עליו.



ומסיימת בברכה להוצאת מירבל שזה לה הספר הראשון היוצא לאור, ואני כבר בציפייה לבאות.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•dina