****




שויין, אז מדובר כאן על איזה בחור, שב"כניק ירושלמי, שנקרע בין שתי הזהויות המקבילות שלו, מצד אחד בחור צעיר ששואף לזוגיות וחיים רגילים, מצד שני לוחם מסוקס בשירות הביטחון הכללי, שמבלה חלק ניכר מלילותיו במרדף אחרי מחבלים ומניעת פיגועים.

זה ספר שרציתי לקרוא.

*

כמובן, לא היה לי מושג למה בדיוק אני נכנס. את הסיפור הבסיסי הזה אפשר לקחת לכמה כיוונים, והסופר בחר שלא לקחת אותו למקום מהורהר ופנימי, או לחילופין לפנטזיה אורבנית גבולית, אלא לכתוב ספר מתח יעיל מאוד, סחבקי, מקומי, שדובר בשפה פשוטה, משועשעת מעצמה, עם די הרבה telling וקצת פחות showing, ומזכירה ספרים אחרים מבית היוצר של אנשי-מערכת-הביטחון-לשעבר ששולחים את ידם גם בכתיבה. התוצאה, אני חייב להודות, מהנה למדי, גם אם הדימויים והתיאורים גולשים לעתים אל מעבר לתחומי הטעם הטוב (נגיד, מישהו שיש לו "סנטר בגודל של הסינמה סיטי", בחורה שלוהטת "כמו גלוק אחרי מטווח", ודמויות ש"אוכלות בלבלות"). אין כאן המון תובנות עמוקות על נפש האדם, ועיקרן מתמצה בדיבור המתבקש על הדואליות של אנשי שב"כ שמנסים - לשווא, כמעט תמיד - להחזיק את שני העולמות שהם חיים בהם מנותקים זה מזה. ובכל זאת - אם נשקים שלופים, פטמות זקורות ומחבלים מתים הם מה שאתם מחפשים בספר, הגעתם למקום הנכון. בז'אנר הזה, לפחות. אפשר להתרווח על הכורסה, להוציא את הפופקורן מהמיקרו, ולצלול לתוך אקשן עתיר דם ואש ותמרות עשן מהצד הנכון של המציאות, שלעתים מדממת לא פחות.


****

הגיבור הוא עפולאי שמתחיל לעבוד בשב"כ-ירושלים בזמן היותו סטודנט. מכיר בתחילת הספר את דנה, שמתחילה כ-"The Girl Next Door" אך מתבררת כאדם חכם וטובת לב.
טראומת עבר משירותו הצבאימקשה עליו לפתח קרבה לדנה, ובמקביל למאבק הזה, חייל מודיעין בעל ידע נפיץ נחטף במשמרתו וגורם לשב"כ ועושה לשב"כ חיים קשים מאוד.

כמו שם הספר (החיה המיתולוגית קנטאור - שחצי-אדם-חצי-סוס), גם חייו של הגיבור מפוצלים. בבוקר הוא סטודנט, בלילה נלחם - וצריך בתוך זה לנווט את האגרסיות לאיש השב"כ שהוא, ואת העדינות לבן-זוג שהוא רוצה להיות, אבל הג'אגלינג הזה נראה לעיתים כבלתי אפשרי.

כמו נפשו של הגיבור - גם הרומן הזה מפוצל. חצי מהרומן מתמקד בנפשו של הגיבור, וחצי בפעילויות בשב"כ ובתעלומה המפותלת. הוא מעלה שאלות מוסריות ועל חלקן אפילו עונה באופן כזה שהקורא מסיק בעצמו את התשובות הנראות בעיניו - וזו גדולה אמיתית של כותב, בעיני.

בעלילה יש כמה טוויסטים שבאמת לא צפיתי, וכמה שדי מתבקשים. אבל גם הקרשנדו והקטרזיס של המנוע העלילתי של הספר (חטיפתו של החייל) לא מתקרבים לטעמי למסלול אותה עוברת הנפש של הגיבור בה - שבתום הקריאה מותירה אותנו עם שאלות (ואולי מסקנות) גם לגבינו כחברה.

לסיכום: קראתי את הספר כולו (320 עמודים) בארבע שעות. קשה להאמין שמדובר בספר ביכורים, ומעלה שתי תובנות עקב כך: (1) כנראה שהיה עורך מאוד מקצועי ודומיננטי (מבדיקה: אמנון ז'קונט - כנראה שצדקתי) (2) לא פלא שהתקבל כספר ביכורים להוצאה כמו ידיעות.
מומלץ מאוד, אבל יש לשים לב שלמרות החזות הקשוחה - לא מדובר בספר מתח קלאסי, אלא יותר ברומן (צריך לבוא מוכן לזה)

דנה, החברה של איתי, אומרת שהוא קנטאור, חצי סוס וחצי אדם, ומחייכת אליו מתוך סבך תלתלים. ואיתי אכן חצוי; הוא קרוע בין רוחות הרפאים שרודפות משירותו הצבאי וההווה האלים שלו כאיש שב"כ - לבין רצונו באהבה, בחיים נורמליים ובביטחון רגשי. חברותו הקרובה עם בת דודו ליבי ואהבתו לאביו ולאחותו מייצרים רגעים של חסד נוכח הברוטאליות ההולכת וגוברת בחייו המקצועיים, אך לאט ובהדרגה דומה שהווית הכאב, הזעם והאובדן משתלטים על חייו. כתוב לעילא, מומלץ מאוד.

ספר ביכורים מעולה - ואני פותחת בתיאור הזה כי הוא עדיין ספר ביכורים, על היתרונות והחסרונות.
יתרונות: הוא לא צפוי ולא דומה לספרים אחרים. קולו של המחבר (וגם של הדמות הראשית) לא נכנס לשום תבנית שקראתי לפני.
חסרון: צריך לפעמים לעצור רגע כדי להבין את הראש.
הכתיבה שוטפת בגוף ראשון, מתארת באופן אותנטי מאוד תפקיד צללים. קשה להאמין שהמחבר לא בעל ניסיון אישי (או שעשה תחקיר מאוד מעמיק). העלילה מתחזה לעלילת מתח אבל מדובר ברומן משובח ומרגש שנוגע בכנות קיצונית בנקודות כואבות של אינידיוידואליות בתוך מערכות (ומערכות יחסים), יחסינו המורכבים עם כוח, ושואל שאלות קשות על גודל הקורבן שאנחנו מוכנים לתת עבור מה שחשוב לנו. אהבתי והתרגשתי.

גיבור הספר הוא סוג של סימולקרה של החברה ההישראלית-יהודית-חילונית, פוסט דור שני לניצולי שואה, שמגנה בחירוף נפש על דבר שהיא מתאמצת לא לקחת כמובן מאליו. לילד המגודל מעפולה חשוב להגן על המדינה אבל גם נפשו חשובה לו. זה שהוא לא יודע איך לשמור עליה זה כבר עניין אחר.הספר מתאר את שגרת ימיו והקשיים בהם, הוא מספר על פעולות מבצעיות בלב שטחי יו"ש וחייו הסטודנטיאליים-בורגניים במערב ירושלים. הספר מדבר רגשות לעילא, באופן כביכול סמוי אבל מאוד חודר. המנוע של הספר לא עובד בקצב אחיד, אבל זה לא חיסרון במקרה הזה. קרשנדו מופלא ומיוחד. ספר מוצלח לדעתי.

ספר הביכורים של תמיר מנדובסקי הוקדש להוריו: רותי ואמנון ומתחיל בפרולוג.

דנה פונה לאיתי ואומרת לו אתה כמו קנטאור.

מה זה קנטאור?

עפ"י המיתולוdיה היוונית זו מפלצת שבחלרקה העליון הוא בן אנוש ובחלקה התחתון סוס.

הקנטאורים הופיעו בספרות, בגלריות, בפסלים וגם בפסיפס בציפורי.

הספר מגולל את סיפורו המורכב של איתי עברון, בשנות השלושים המוקדמות. יליד עפולה, החל ללמוד באונברסיטה העברית בירושלים, התגייס לצה"ל ושירת כחובש.

כיון שלא רצה להיות תלוי כלכלית בהוריו, חילק את זמנו בין לימודים לעבודה בדיור מוגן.

מהעת שאיתי מקבל מכתב מהשב"כ, חייו משתנים ואז גם נוחתת דנה הירושלמית לחייו.

מאותה עת חייו הפכו לתזזיתיים. הוא נע בין משימות בשב"כ, לתקרית של חטיפת חייל, לימודים וחיים זוגיים.

הוא מצליח בשב"כ וחותם על עוד שנת שרות, ונשלח לחו"ל לאבטחת סוכנים. תמיר מתאר את הימים שעוברים על איתי כולל אירועים ביטחוניים מפתיעים.

מחצית הספר הראשונה קצת מונוטונית ומשימתית, בהמשך הכתיבה הופכת להיות רכה ורגישה.

הסיפור נע בין קטעי מתח לרומן מקורי על חייו של איש שרות שמתנועע בין המחוייבות לזוגיות והגבריות הישראלית.

בשורה התחתונה: ספר חביב כמו מעורב ירושלמי "מתח ורומן".

לי יניני


הוצאה: ידיעות אחרונות, פרוזה מקור, 320 עמודים, 2022

אני לא נוטה לקרוא ספרי "בוגרי מערכת הביטחון", אבל קיבלתי המלצה על הספר הזה, והבטחה שהוא לא בתבנית של "אני קשוח אבל במהלך העלילה אגלה את הרגש שבי".
ספרי ביטחון/מלחמה/מודיעין, ממש כמו "פאודה", נוטים להיות עומס יתר של פיצוצים וזאת על חשבון עלילה ודמויות.
לא זה המצב, בספר הזה.
ראשית, הפתיע אותי שמדובר בכלל ברומן. ואחד טוב. עם דמויות תלת מימדיות שרובן חינניות ולכולן פגמים אנושיים, חולשות וטעויות בחישוב הדרך שגרמו לי לרצות לצעוק אליהן. הגיבור הראשי הוא לא גיבור, הוא איש שארצה לשבת איתו לקפה ולשאול אותו כמה שאלות. העלילה פתלתלה, אבל אל תצפו פה להרלן-קובניות, כי התעלומה השב"כית שבספר - היא רק התירוץ לשאלה גדולה בהרבה, שאני לא בטוח מה הנוסח שלה, אבל היא נעה בין "למה אנחנו עושים את זה לעצמינו?" לבין "עד מתי זה יימשך?"

רדוד מאוד, טרחיני, שפה עילגת מעט, שטחי, משעמם, העלילה לא מתפתחת לשום מקום.
ירוד מאוד מבחניה תחבירית, הגהה ואוצר מילים.
לדאבוני זה היה הספר היחיד שהיה עימי בטיסה.

קנטאור / תמיר מנדובסקי

רומן מתח פסיכולוגי.

מתוך גב הספר:
אירוע שהתרחש במהלך שירותו הצבאי של איתי מסמן אותו בעל כורחו כגיבור ומביא לגיוסו לשורות השב"כ. יום לפני שהוא מתחיל את קורס ההכשרה המפרך הוא פוגש סטודנטית ירושלמית בשם דנה ונוצר ביניהם קשר ראשוני ושברירי.
איתי קרוע בין רוחות הרפאים שרודפות אותו משירותו הצבאי לבין כמיהתו לאהבה ולחיים נורמליים. ככל שהוא מתקדם בעבודתו החדשה הוא נזקק יותר ויותר לתמיכתה של דנה, אך השדים מן העבר ומצוקות חייו החשאיים מגבילים את יחסי הקרבה שהוא מסוגל לפתח איתה.
כשחייל בעל ידע מודיעיני רב נחטף, יחידתו הירושלמית של איתי יוצאת למבצע נפתל ומתמשך להשבתו. איתי נשאב למרדף בצל הסכנה, שמצית בו תקווה לסגירת מעגל ולריפוי עצמי, אך מציב אתגרים חדשים בפני יחסיו עם אהובתו ומרחיק אותה ממנו.
ועכשיו אלי:
אני אוהב סיפרי ביכורים טובים. השפה בהם שונה, פותח לנו צוהר לעולם שונה, שלי, בדר"כ מרגיש מאוד אותנטי. 'קנטאור' הוא למעשה רומן מתח פסיכולוגי. מטובל באקשן ישראלי טוב, ספר עצוב כמו שיר ליום הזיכרון. טעון ביסורי נפש לא פשוטים של הגיבור. בוחן את הגבריות הישראלית וגרורות השרות הצבאי. מאוד מזכיר את 'אל נקמות' של יניב בן עטר שאהבתי. מומלץ למי שרוצה להמשיך להתחבר לציר הזמן המלנכולי של יום השואה ויום הזיכרון.
נ.ב
מה יהיה עם הכריכות הללו? נלחם בעצמי כל הזמן לקרוא ספרים למרות שלא אוהב את הכריכות בכלל, הכריכה צריכה להיות חלון ראווה לספר, למשוך את הקורא. קורא מכאן לעוסקים במלאכה לשינוי עומק בתהליך ההפקה!

הוצאה:ידיעות ספרים
תאריך הוצאה:מרץ 2022
קטגוריה:פרוזה מקור
מספר עמודים:320 עמ' מודפסים