אני משוכנעת שלרבים כמוני הספר הנוכחי יזכיר להם את הספר "אור בין האוקיינוסים" של מ.ל. סטדמן, שאף בוים בהשראתו סרט בכיכובם של: מייקל פסבנדר ואליסיה אמנדה ויקנדר.

מעידן ועידנים תפקידו של המגדלור היווה כלי עזר לניווט לשיט בים, בנהרות ואגמים גדולים. בעבר המגדלורים תוחזקו על ידי "שומר המגדלור", כיום המגדלורים מתוחזקים במנגנונים אוטומטיים. בארץ יש לנו כמה מגדלורים: קצא"א באשקלון, סטלה מאריס, עכו, הרצליה ועוד.

הספר "בנותיו של שומר המגדלור" מגולל לקורא על ידי: אליזבת ליווינגסטון. קשישה, עיוורת המתגוררת בבית אבות בקנדה, ומורגן שהתייתמה מהוריה, התגלגלה בבתי אומנה, והגיעה לעבודות שרות בבית האבות שבו מתגוררת אליזבת.

הספר מחולק לשלושה חלקים, ומזגזג בין עבר להווה כשיומני אביה (שומר המגדלור) של אליזבת מציפים את עברה, חושף סודות ומשיב על שאלות שהטרידו את אליזבת.

מלאכת הקראת היומנים מבוצעת על ידי מורגן, וחורץ שביל המוביל למערכת יחסים מיוחדת בין שתיהן.

ביומנים תועדה עבודת שומר המגדלור ואף הוסר הלוט מעל אירוע טראומתי שליווה את המשפחה.

לב ליבו של הסיפור: מציאתה של סירה שנסחפה לחוף ועליה גופת אישה שלידה תינוקת חיה. מוצא התינוקת בטוח שהיא מתנת אלוהים. מי התינוקת?

הציר המשני והחשוב לא פחות נע על מערכת היחסים בין אליזבת לאחותה התאומה-אמילי. אמילי מאובחנת כאוטיסטית, מופנמת המצליחה ליצור קשרים עם בעלי חיים, צמחים, ועם כשרון מיוחד לציור מדויק.

מי מצא את הסירה שנסחפה לחוף?
כיצד האירוע הטרגי קשור לאליזבת ומורגן?
איך היומנים הובאו לאליזבת הקשישה על ידי אחיה – צ'רלס?
איזה סודות נחשפים ביומנים?
האם היומן יצליח לחשוף את זהותן ושורשיהן?

ספר מקסים ומרתק הכורך בתוכו החלטות גורליות המוזגות לתוכנן רגשות אשמה.

הסופרת מקלפת את העלילה בפני הקורא אט אט ובשיטתיות מסקרנת. העלילה מתפתחת תוך כדי פיתולים והפתעות, עד שמגיעים לפסגת ההר, בליווי אינטראקציה שהייתה נהוגה בתוך המשפחה בזמנו.

קסם של ספר קולח, מרגש, אנושי עם תיאורי טבע, סביבה ותקופה היסטורית מקסימים.

בשורה התחתונה: "כולנו שואלים את עצמנו מי אנחנו בשלב כלשהו. אבל מה שחשוב הוא לא מי את או מה היית, אלא מי את יכולה להיות." (עמוד 233)

אני אהבתי וממליצה בחום.

לא אתפלא אם גם מהספר הנוכחי יסריטו סרט בבוא הזמן.

קריאה נעימה.

לי יניני

תכלת-הוצאה לאור, פרוזה-תרגום, תרגום: יסמין קלין, 311 עמודים, 2019

״בנותיו של שומר המגדלור״-ג׳ין פנזיוול



הוצאת תכלת

350 דף



הספר יושב לי על המדף כבר 3 שנים. החלטתי לקרוא ואני מאד שמחה שקראתי.

סיפור נהדר, עדין ושובה לב.


הסיפור מסופר דרך שתי הדמויות העיקריות. מורגן ואליזבת.



מורגן פלטשר, בחורה בתיכון שהחבר שלה דרק, רק מכניס אותה לצרות. מקבלת ״שיקום חברתי״ לאחר שנתפסה מציירת גרפיטי.

היא מסופחת לשעות תרומה בבית אבות ואחד הדברים שהיא נאלצת לעשות, זה למחוק את הגרפיטי שציירה.



אליזבת ליווינגסטון, זקנה שמאבדת את מאור עיניה גרה בבית אבות.

היא מקבלת את היומנים של אביה שהיה שומר המגדלור באי פורפרי.

להוריה היו שני בנים, פיטר, צ׳רלי והתאומות-אליזבת ואמילי.

והיו גם הרבה סודות.

אמילי הצליחה לתקשר עם חיות, אבל לא בני אדם. היא ציירה והרבה.



אליזבת מבקשת ממורגן לקרוא לה את היומנים.

סודות מתגלים, יחסים נקשרים, הפתעה שמחברת את הדמויות עם מורגן ואליזבת יחד עם כינור וציורי שפירית.



הסוף מתארך ומפתיע.

נהנתי לקרוא, מאד מרגיע ולא צריך לחשוב מי נגד מי, ספר זורם.

מומלץ!!!!

ספר מקסים ומרגש על חיי שומר המגדלור המבודדים לו יש שני בנים ושתי בנות תאומות, העבודה על האי ושמירת המגדלור היא סביב השעון, קשה וכל בני המשפחה נוטלים בה חלק.
הבנות, האחת אליזבת הדעתנית אשר לקחה חסות על אחותה התאומה אמילי, ילדה מחיוחדת, לא מדברת רק מציירת ציורים מופלאים לפרטי פרטים.

אליזבת, כיום אישה קשישה עיוורת כמעט לחלוטין חיה בדיור מוגן, לשם מגיעה מורגן, בחורה צעירה, יתומה אשר עושה במקום עבודות שירות לאחר שצבעה בגרפיטי את גדר המוסד.
השתיים מתוודעות אחת לשניה כאשר לאליזבת מגיע יומניו של אביה, שומר המגדלור. מורגן לוקחת על עצמה להקריא לאליזבת את היומנים אשר נמצאו על סירה נטושה שבה ככל הנראה אחיה צ'רלי שלא שמעה ממנו מיזה שנים.

במהלך קריאת היומנים, מתגלה סיפור חייה של אליזבת וחוויותיה באי עם אחיה ואחותה המיוחדת, הסודות של אז, אימה קשת היום וכל מה שהוסתר, ככל שמורגן מקריאה לאליזבת כך היא נסחפת ונחשפת לסיפור שגם הוא קשור אליה ואל סבה אשר גדלה אצלו כל ילדותה.

הסיפור קסום, מושך ופתלתל העלילה משתנה ככל שמתקדמים בקריאת היומנים עד שנחשף הסוד הגדול, מה עלה בגורלה של
אמילי וציוריה המופלאים שהתגלו דרך פלא בתיק הגיטרה של מורגן, איך החלטות של אז השפיעו על גורלן של האחיות,
ובעיקר מי היא אותה תינוקת חיה שהתגלתה בסירה צמודה לאימה המתה.
ובכךכל הסודות יוצאים לאור.

ספר מרתק וקולח לכל אורכו. מומלץ ביותר.

חמש ימות גדולות יש בצפון אמריקה והגדולה מביניהן היא ימת סופיריור. על חופה חיו בתחילת המאה העשרים, שומרי המגדלור שתפקידם היה לדאוג לתקינותו, להפעילו בתקופות החורף הקשה, ולהפעיל צופר אזעקה בערפל כדי להזהיר אוניות. וכל זאת בבדידות משפחתית, עם אמצעי קיום מינימליים שנשלמים בציד, דיג,לקט וגידול ירקות.
לא קל לחיות שם בתקופה ההיא, ועם זאת יש שלמות של עבודה ועמל.
כזאת היא המשפחה בקרבת של מגדל באטל איילנד שליד פרינלי, הבנות אליזבת ואמילי, האח צ'רלי ואחיו שנהרג במלחמת העולם השנייה ודמויות נוספות.
ציר הסיפור הוא הקשר שבין האחיות אמילי ואליזבת.
אמילי, נערה שהיום הייתה מוגדרת בדרגת אוטיזם, מופנמת, ועם זאת מתקשרת היטב עם הטבע, בעלי חיים וצמחים. יכולת התבוננות שלה מתבטאת בציורים מדויקים של טבע ודומם.
אליזבת , תולעת ספרים ותאבת דעת שלומדת בצמא כל מה שאימה וסביבתה נותנים, בין השאר, מוזיקה.
הספר מביא אווירה קסומה שכל אחד מאיתנו היה מאמץ חלקים ממנה, אולי בתוספת מכונית, סמארטפון, טלוויזיה ועוד מני אמצעים, ש"מקלים על החיים".
היום כל זה טבע בחדשנות טכנולוגית, המגדלור נשלט מרחוק על ידי מחשבים, גם חשיבותו ירדה עקב ניווט אוניות לווייני, מי שומע היום על טביעת אוניות כך סתם? כך שהספר מנציח תקופה רומנטית שלא תחזור.
הכותבת ג'ין פנזיול , השכילה ליצור טכניקה של גילוי התקופה והמשפחה רובד אחר רובד באמצעות מורגן נערה , תלמידת תיכון מבית אומנה אשר מגלה את המארג וההיסטוריה המשפחתית בסקרנות ונחישות. הגילוי הוא מעודן וחושף אוירה שרקעה מתואר לעיל בצורה יפה ואנושית מאוד.
אני ממליץ על הספר, הוא קשר אותי בעבותות קסם לסביבה, מקום ומשפחה, שמקבלת את הנתונים ופועלת לפיהם.
לדעתי אפשר היה לוותר על הפלונטר שנוצר בסופו, והפתרון ה"מיוחד" שהסופרת בחרה.

וואו איזה ספר מקסים! סיפור מרגש עם המון הפתעות שפשוט לא יכולתי להניח מהיד.

הספר מאד זורם ומרתק מהעמוד הראשון. זהו אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה, ממליצה בחום!

הסיפור מתרחש על אי קטן בדרום קנדה. גבר עובר אירוע טראגי. זמן קצר לאחר האירוע, הוא מוצא סירה שנסחפה לחוף ועליה גופת אישה ולידה תינוקת חיה. הוא בטוח שהתינוקת היא מתנה שאלוהים שלח לו ומחליט לאסוף אותה לביתו.

עשרות שנים לאחר אותו אירוע, שתי נשים אליזבת ומורגן, נפגשות במקרה בבית אבות. אליזבת היא בתו של שומר המיגדלור של האי הקטן, היא קשישה שמתגוררת בבית האבות ומורגן היא צעירה יתומה שנשלחה לרצות עבודות שרות בבית האבות. מורגן גדלה בעבר במשפחת אומנה ולאחר מכן סבה גידל אותה, יש לה חבר עם עבר בעייתי והיא מחפשת את עצמה בחיים.

אליזבת מתיידדת עם מורגן ומבקשת ממנה להקריא לה את היומנים של אביה מאחר וראייתה כבר לא תקינה. אליזבת יודעת שאחיה שמר ממנה סודות והסתיר עובדות ומקווה שדרך קריאת היומנים היא תצליח לגלות מי היא באמת ומהם שורשי משפחתה.

מורגן מרותקת לסיפור חייה של אליזבת ומגלה בהפתעה שסיפור חייה של אליזבת קשור גם לסיפור חייה שהוסתר ממנה, קשר משפחתי מהעבר הרחוק מאד.

בעקבות קריאת היומנים, גם אליזבת וגם מורגן, נחשפות לסודות שהוסתרו מהן במהלך חייהן, לשקרים שסופרו להן ומגלות את עצמן מחדש ואת זהותן האמיתית.

במהלך הסיפור אנו נחשפים לקשר בין שתי האחיות, אליזבת ואמילי, בנותיו של שומר המיגדלור. כל אחת מהן עברה אירועים מכוננים בחייה שהשפיעו על החלטות גורליות שלקחה בחייה.

זהו סיפור מרתק על קשרים בין בני משפחה, על החלטות גורליות שגוררות אחריהן רגשי אשמה כבדים וחיים של סודות ושקרים.

יופי של ספר, אל תפספסו! קריאה מהנה!

הספר מתאר את חייהן של בנותיו של שומר המגדלור באי פרופירי בימת סופיריור. ספר מקסים, כתיבה מצוינת. מוכיח שוב שגם אישה זקנה ועיוורת שמבלה את ימי חייה האחרונים בבית אבות יכולה לספר לנו סיפור חיים מרתק.
מומלץ מאד.

אליזבת ליווינגסטון קשישה עיוורת שמתגוררת בבית אבות בקנדה.
מורגן צעירה מתבגרת שהתייתמה מהוריה נשלחת לבית האבות בגלל עבודות שירות.
בין השתיים נרקם קשר שמגיע לשיאו כאשר מורגן מקריאה לאליזבת את יומניו האישיים של אביה. ביומניו האישיים של אביה מתועדת תקופתו כשומר המגדלור באי פורפרי.
הספר נע בין העבר של אביה של אליזבת כשומר המגדלור ובין ההווה בבית האבות בקנדה שבו אליזבת מתגוררת ומורגן מקריאה לה את יומניו.

הספר מרגש, מלא הפתעות ולא צפוי בכלל.
אהבתי אותו מאוד. אני בהחלט ממליץ עליו.
כדאי לקרוא.