-"דוריט הקטנה", נכתב בהמשכים מ1855-57 ומספר את מעל 700 ע"מ את סיפורה Little Dorrit
של דוריט "הקטנה" הכלואה (מבחירה) במרשלסי (בית-כלא לבעלי חוב) בשל חובה של ארתור וויליאם דוריט – פושט רגל שמחשיב את עצמו לג'נטלמן הכלוא במרשלסי יחד עם ביתו דוריט,פני, ואדוארד (טיפ) המלווים את אביהם לאורך ילדותם בבית-הכלא. מנגד מסופר סיפור מקביל של ארתור קלאם החוזר לאנגליה לאחר קריירת מסחר פורייה בסין , וחוזר לגלות את עברו באנגליה של התקופה. המשרתים של אימו ואימו בעצמה ממנפנפים אותו כלאחר עין, שם מוסתר סוד גדול.
החלק הראשון של הספר נקרא- "עוני"- בחלק זה דוריט הקטנה עובדת כתופרת בבית אימו של ארתור קלאם, הכסף שהיא חוסכת משמש את אחותה פני ללמוד ריקוד ואת אחיה וטיפ לעבור לקנדה. אחיה בסוף נשאר ומתפטר מעבודתו כשליח במשרד עו"ד. אביה וויליאם דוריט מחשיב עצמו לג'נטמן ובכסף שדוריט מרוויחה מארח את עלובי המרשלסי בארוחות מפוארות, ודוריט דואגת לריהוט הולם לחדרו העלוב. היא גרה בחדר צמוד לאביה כדי שתוכל לסעוד אותו ולדאוג למשפחה בבית-הכלא העלוב:
"אני מקווה אדוני", ארתור חכך בדעתו מה יאמר, "שהערכתי לבתך יכולה להסביר ולהצדיק את רצוני להיות מוצג לפניך".
האיש קם ממקומו והסיר את הכומתה ביד שטוחה, וכשהחזיק אותה כך, מוכנה להיות מוחזרת למקומה אמר:
"מר קלאם, לכבוד הוא לי. ברוך אתה בבואך, אדוני; וקד קידה עמוקה. "פרדריך, כיסא שב בבקשה, מר קלאם".
הוא חבש את הכומתה השחורה וחזר לשבת במקומו. הליכותיו שפעו חסד ופטרונות. בטקסיות כזאת נהג לקבל את העמיתים.
"ברוך אתה בבואך למרשלסי, אדוני. קיבלתי את פניהם של הרבה ג'נטלמנים עם כניסתם הנה. ייתכן שידוע לך ... ייתכן שסיפרה לך איימי בתי, שאני האבא של המקום הזה" (ע"מ 72).
ארתור קלאנם מוצג דרך דוריט (עליה הוא נמשך, למרות פער גילאים של יותר מעשרים שנה ביניהם) לאביה מר דוריט במרשלסי. הוא רואה את דוריט כתופרת בבית-אימו, עוקב אחריה ומגיע למרשלסי. בהמשך הפרק מעביר קלאם את הלילה במרשלסי, כי איחר את שעת סגירת הדלתות שבכלא.
ארתור קלאם ילך למשרד ה"סחור סחור" בנסיון להוציא את משפחת דוריט מהמרשלסי(חוץ מלמלות תפסים ותיאור מורחב של הסחבת והבירוקרטיה במשרד ה"סחור סחור" לא יוצא מכך דבר).
בשובו למולדת האנגלית מסין מסרב ארתור קלאם לנהל את עסק אימו החולה (שמרותקת בנכות ונרגנות רבה למיטה), עסק מסחר ומכירה שפעם היה רחב היקף. היא מגדפת אותו ומתנכרת עליו.
"במועד זה סיפר מר פנקס לקלנם, ע"פ הסכם אתו, את כול סיפור הצועני, וגילה לו את עתידה של דוריט הקטנה. אביה הוא היורש החוקי של נכס גדול שאיש לא ידע עליו זמן רב, ואיש לא תבע אותו לעצמו, נכס שערכו הלך וגדל. כעת היתה זכותו של אביה ברורה, שום דבר לא עמד עוד בדרכו, שערי המרשלסי נפתחו לפניו, חומות המרשלסי נפלו, כמה שרבוטים בעטו והוא עשיר מופלג". (ע"מ 356).
קרוב משפחה רחוק של וויליאם דוריט מת, ומוריש הון ענק למשפחה שבמרשלסי. כך עוזבת לבסוף, אחרי החלק הראשון של הספר המוקדש לתככיי הכלא מתעשרת המשפחה, וויליאם נהפך סוף סוף לג'נטלמן אציל מן השורה והוא ומשפחתו משלמים את חובם ומשתחררים מן הכלא.
"בסתיו של השנה ההיא העפילו בזחילה חשכה ולילה אל רכסיהם הגבוהים ביותר של האלפים."
(..) "כל היום הבהיר היה האוויר חמים וצלול. צריחי מתכת וגגות מבהיקים של כנסיות, רחוקים ונגלים לעין לעיתים נדירות, נצצו בנוף; ראשי ההרים המושלגים היו ברורים כ"כ עד שעיניים שאינם מורגלות, המוחקות את האזור החומץ, ומבטלות את מרומיהם המסולעים כאילו הם אגדיים, היו מעריכות שאפשר להגיע אליהם בקלות בתוך שעות אחדות. פסגות הרים מפורסמות מאוד בעמקים, שאף זכר לקיומן לא נראה לפעמים חודשים רצופי, היו מאז הבוקר גלויות וקרובות בשמים הכחולים. (..) כשהתרומם לבסוף אל קירות מנזר סן-ברנר הגדול שהיה אחד מהם, נראה הלילה היורד מתקדם במעלה ההר כמים גואים. כשהתרומם לבסוף אל הקירות מנזר סן-ברנר הגדול, נראה כאילו המבנה הזה, חבוט הרוחות, הוא תיבת-נוח נוספת, צפה על הגלים האפלים.
החשכה הדביקה את מבקרים אחדים על פרדים, והתרוממה כך אל קירות המנזר הגסים שהנוסעים האלה עדיין טיפסו על ההר" (ע"מ 375).
וכך משפחת דוריט עוזבת את אנגליה ומגיע לאיטליה. הם יתברגו כמשפחת אצולה המפזרת כספים על משרתים ובגדים יוקרתיים. כך נכנסת אל חייהם גברת מרדל המרושעת, שעל אף גזרתה הנאה מנצלת את האב והמשפחה ומעלה לפני- הבת האמצעית את הסעיף. כנקמה (בלבד) היא תינשא למר ספרקלר העלוב, בנה של מרדל, כדי להתנקם בה. ויליאם דוריט מתחנן לביתו דוריט הקטנה שתפסיק לבצע את העבודה של המשרתים ושתיהיה לבת-חסותה של גברת מרדל- שתהפוך אותה מאביונה לאצילה. המשפחה מתאקלמת בין פירנצה לרומא של התקופה.
"אבל, בערך בשעת השיא בעסקים התחילה דעיכת הלחץ, ולחישות מזעזעות נפוצו צפונה, דרומה, מזרחה ומערבה. בתחילה היו חלושות, ולא הרחיקו לכת מעבר לחשש שמה עושרו של מר מרדל איננו כה מופלג כפי ששיערו; שמא עלול להיות קושי זמני לממש אותו; שמא תיהיה אפילו דחיה זמנית (נאמר חודש או משהוא כזה), מצד הבנק הנפלא. כשהתגברו הלחישות, וכך קרה מאז רגע לרגע ,הן נעשו מאיימות יותר(..) מעולם לא היה לו כסף משלו, היוזמות המסחריות שלו היו פזיזות לגמרי, וההוצאות שלו היו עצומות . בהתפתחות מתמדת, ככל שירד הערב, עלו הדיבורים בצליל ובמשמעות. הוא השאיר בבית-המרחץ מכתב לרופא שלו, והרופא קיבל אותו, והמכתב יובא לפני חוקר נסיבות המוות ביום המחרת, ויפול כרעם על ההמונים שהונה. רבבות מכול המקצועות והעיסוקים ייהרסו בגלל התחייבויותיו שלא יכובדו; זקנים שחיו בתנאים נוחים כל ימי חייהם, לא יהיה להם לא יהיה להם מקום להכות על חטא בגלל האמון שנתנו לו מלבד בית-המחסה לעניים; לגיונות של נשים וילדים, כל עתידם ייחרב בגלל הנבל הזה הכביר הזה. כל משתתף במשאותיו המפוערים ייראה כמי שהייתה לו יד בגזל בתים לאין ספור; כל סוגד מתרפס לעושר שסייע לרומם את האיש, מוטב היה לו שיסגוד ישירות לשטן". (ע"מ 617-16).
מרדל והבנק שלו יפשטו רגל בתרמית פירמידה. כל כול המשקיעים כולל משפחת דורטי וארתור קלאם יפשטו רגל. כך ארתור קלאם ייכנס לכלא המרשלסי וויליאם דוריט יימצא את מותו.
"אני מושפל די והותר, דוריט הקטנה שלי. אל לי לשקוע עד כדי כך שאוריד אותך- היקרה, הנדיבה והטובה כ"כ- לתחתיות אתי. יברך אלוהים, יגמול לך אלוהים! זה נחלת העבר!. הוא חיבק אותה כאילו היתה בתו.
"תמיד יהיה מבוגר ממך ומחוספס ממך, ופחות ראוי ממך, ואפילו מה שהייתי שנינו חייבים לשכוח, ואת חייבת לראות אותי רק כפי שאני כעת. אני מנשק על לחייך נשיקת פרידה, ילדתי- שיכלה להיות קרובה יותר אלי, ולא יכלה להיות אהובה יותר- אני, אדם הרוס ומרוחק ממך מאוד, מופרד ממך לעד, אדם שנתיב חייו תם בעוד שלך רק מתחיל. אין לי אומץ לבקש ממך לשכוח אותי בשפל המדרגה; אבל אני מבקש שתזכרי אותי רק כפי שאני". (ע"מ 659).
סגירת מעגל- דוריט הקטנה שמאוהבת אהבה הדדית בארתור קלאם רואה אותו מתענה במרשלסי על חובות בעקבות קריסת הבנק של מרדל.
סוד משפחתי שמתגלה ןירושה נוספת ומסתורית משחררת את קלאם מהכלא ומביאה את סוף הרומן ב-
happy ending של הרומן וסיפור אהבתם של ארתור ודוריט הקטנה שיתממש.
"במרכזו של הסיפור ניתב איתן כלא המרשלסי, ובית הסוהר הזה עומד על העובדה המחמירה שאוסרים אדם בגלל חוב, אף על פי שכלא מרשלסי עצמו ומאסר בגלל חוב קטן כבר בוטלו שניהם בזמן שכתב דיקנס את הרומן. רעיון החוב- התשלום או אי התשלום של החוב- הוא התווך בין בין החופשים ובין הכלואים בדוריט הקטנה". (הלל דלסקי- אחרית דבר).
קריאת הרומן גם לי העבירה תחושה של כליאה של הדמויות ושל עצמי במהלך הספר, ספר קשה על התקופה הוויקטוריאנית בתקופה של דלות וקסטות של מעמדות חברתית, שהתרגום המצוין של אופירה רהט מקל לצלוח את הרומן.
למי שנשאר עם טעם של עוד אני מוסיף לינק לסדרה ע"פ הספר מ-2008:
https://la123movies.com/tvshows/little-dorrit/












![מילים כדי לומר זאת [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024920.jpg)




