שלום לכם חברי הניפלאים!!!!!!
היתגעגעתי אליכם מאד.לצערי מטעמי בריאות לא יכולתי להקדיש זמן לסימניה וכנראה שגם בעתיד
אוכל לטפטף טיפין טיפין........

לעיניינו,
אני אישית מאוד אוהבת את הסופרת אורלי קראוס ויינר.סיגנון כתיבתה סוחף אותי אל תוך הסיפור עצמו.
הסיפור הזה למעשה הוא סיפור חייה של הסופרת. אורלי מאמינה בגילגול נשמות ובתיקשור.
היא מאמינה, שיפתח, אהבת נעוריה, הוא הנפש התאומה שלה בהווה וגם בגילגול הקודם.
בהווה הם מאוהבים עד כלות, אך לא מצליחים לממש את זוגיותם.
ברגע האחרון דבר מה מיתפספס.....
בין לבין שניהם בונים משפחה משלהם , אך תמיד הם ביחד במחשבותיהם.
בגילגול הקודם הם גם זוג וזה הרמז שהם יהיו
ביחד בגילגול הזה.
אורלי מתייחסת בספר לתיקשור כאל תופעה טיבעית
שעוזרת לתיקון הנשמה וכאל חלק מהחיים האמיתיים.
השיזור בין הגילגול הקודם והגילגול הזה כתוב בצורה מרתקת ומעניינת.
יש לציין שאנו פוגשים לאורך כל הספר חברות אמיתית,עזרה מיידית בעת הצורך, וכמובן, אהבה,
שהיא בסופו של דבר מנצחת תמיד!!!!!!!!

הסופרת טווה סיפור מדהים ומרגש עד דמעות
על שתי אימהות.האחת גרה בהודו ואין לה בעיות פוריות והשניה רופאה,גרה בארה"ב ועקרה.

בהודו,בנות לא מתקבלות בעין טובה,לכן לאחר שקוויטה יולדת בת ראשונה הנידונה למוות, היא יולדת בת נוספת, אבל אותה היא מכניסה לבית יתומים,ללא ידיעת בעלה.

סומר הרופאה,הנשואה לרופא הודי, מאמצת את ביתה של קוויטה. קוויטה נותנת לה את השם אושה. אין באפשרותה של קוויטה לתת דבר לביתה מלבד צמידי כסף אשר היא מלבישה על קרסוליה.
עם כל הכאב שבדבר ליבה של קוויטה עומד להישבר, אבל היא יודעת שלאושה לפחות יש סיכוי
טוב לחיים בטוחים.
אושה מאומצת על ידי סומר ובעלה. היא מקבלת את השם אשה. סומר מתוודעה לראשונה למקום היוולדו של בעלה,למשפחתו ולהודו בכלל.
קשה לה להתרגל.
אשה היא תקוותה היחידה לעתיד טוב יותר,קודם כל כאמא וגם לזוגיות טובה יותר.

אשה גודלת,והיא יודעת שהיא מאומצת.
היא נהיית עיתונאית. היא מגיעה להודו כדי לכתוב מאמרים על צפיפות האוכלוסין והעוני הרב שם.
היא מחליטה לחפש את הוריה הביולוגים,ומוצאת
את כתובתם,אך הם אינם בבית.
במקביל,לאחר שנים, קוויטה שולחת את בעלה לבית היתומים לברר אודות ביתה.
קוויטה גוססת, אבל יש לה מכתב ביד מאושה, אשר כתבה לאמה מכתבים עוד מהילדות,ומסרה אותם
למנהל של בית היתומים.

מומלץ מאוד,תכינו טישו.......

ספר נוסף מעולה של רם אורן.
העלילה מרתקת מהעמוד הראשון ועד האחרון. הקורא במתח .אפשר לזהות מיד את כותב הספר {מי שמכיר את ספריו של רם אורן,כמו כן
אפשר לנחש מה יקרה ....}.

אלי בארי, בלש פרטי, נשוי לנועה המיליונרית. מצד אלי הנישואין הם אך ורק אינטרס
כלכלי כי לו אין פרוטה. מצד נועה תחילת הנישואין הם מתוך אהבה, אף על פי שהרכוש הרב שלה הידהד במוחה כל הזמן.

אלי מבקש כל הזמן הלוואות מנועה להחזקת משרדו.
אלי לא יכול להחזיר לה פרוטה.נועה מחליטה לעשות סוף להלוואות .

אלי מתחיל לרקום תוכנית זדונית, שהרכוש הרב
של אישתו יגיע אליו.....ותוכניתו מצליחה.


רונן, חוקר משטרה, ופסיכיאטרית מומחית מחליטים להוכיח שאלי ידע בדיוק מה הוא עשה בשעת מעשה,ולכן לא מגיע לו דבר מהרכוש של נועה.

הסוף מפתיע קצת, ולא בגלל שלאלי לא הגיע מה שנעשה לו,אלא בגלל האדם שעשה לו זאת.

בעלילה אנו מוצאים אהבות,שנאות ותיחכום רב.

ספר נוסף שבזמן קריאתו הרגשתי בבית. בבית אמא ואבא בחו"ל ובארץ.
משפחה סלובקית, שדוברת גם הונגרית, עלתה לארץ לאחר השואה עם ילדה, אניקו, שהאם הצליחה להציל מהכאוס,ועם בעל שני שהוא לא האב של אניקו.

בארץ נולדה ורה, שהיא חצי אחותה של אניקו,והפרשי הגילאים גדולים ביניהן.

ורה גדלה באוירה שמוזכרות בה שתי תקופות לחילופין."שם" {השואה} וכעת ההווה.

סיפור השואה מועבר לורה על ידי אניקו ולאחר מכן על ידי אמה בצורת סיפורים לפני השינה.

ורה מקבלת את הרושם שהוטל על כתפיה משא כבד, כיוון שהיא חיה וחייבת להמשיך את השושלת.

ישנו קטע בספר שנחרט בזיכרוני:
מוצרים גרמניים מתחילים להגיע ארצה והתושבים
רצים לרכוש אותם.אבא של ורה אומר שזה מובן, כיוון שהמוצרים שלהם איכותיים,מדוייקים ומושלמים.
האמא עונה:"הם פרפקציוניסטים. עושים עבודה יסודית עד הסוף.מוח אנושי לא יכול לתפוס אפילו קצה קצהו של מה שהם עשו שם".

הספר הוא אוטוביוגרפיה של הסופרת.

ספר מתח מעולה.

דיוויד מטייל עם כלבים על חוף הים כשלפתע מוצא צעירה שנפלטה לחוף עם סימני אלימות עליה
ומחוסרת הכרה.הוא מיד מפנה אותה לבית החולים הקרוב.

בבדיקות הרפואיות מתברר שילדה תינוק,אך היא אינה זוכרת דבר. אין לה מושג מי היא.היא איבדה את זיכרונה.

התקשורת מפרסמת את תמונתה,וחברתה,דייל,שהיא קוסמטיקאית מזהה אותה כלוטי הספרית אשר עבדה איתה על ספינת שעשועים לפני זמן מה ונעלמו עקבותיה.
לאחר טיפולים שהיא עוברת בבית החולים, היא עוברת לגור עם חבריה לשעבר אבל עדיין לא זוכרת הכל מן העבר.פה ושם צצים זיכרונות והם ממש ממש לא נעימים.
לאחר אונס באיזה חוף בדרום אמריקה, זוג שירד מהאוניה מציל אותה ומאז הם מאמצים אותה כביתם.
לוטי אסירת תודה, כמובן,ומוכנה לעשות למענם הכל.
ו"הכל" הזה מסבך אותה .היא עוברת גהינום .....

בספר אנו מוצאים חברות בין הנפשות הפועלות,
שהיא-היא שנותנת כוח להחזיק מעמד ולעבור את הקשיים ולצאת לאחר מכן שפויים.

עוד לא קרה לי שקראתי ספר כל כך הרבה זמן.

ישנה הערה על עטיפת הספר שברגע שתיכנסו לחדר לא תוכלו לצאת עד העמוד האחרון.לפי דעתי זאת הגזמה פראית.

נכון שייחודו של הספר הוא בזה שהוא כתוב בשפה של ילד בן 5 ,כי הילד הוא שמספר את העלילה.
מצחיק ועצוב גם יחד.

אני בדעה שברגע שמתענים מקריאה של ספר צריך להפסיק לקרוא.במקרה זה אני המשכתי כיוון שמאוד סיקרן אותי מה זה החדר ,ושפת הילד בן ה5 היתה מתוקה בעיני.

לצערינו, גם היום אנו שומעים ורואים בתיקשורת מיקרים כאלה.נערה נחטפת ע"י סוטה ומוחזקת במקום סגור שנים, ואף אחד לא יודע דבר.הגבר מתעלל בה מינית ונפשית.במקרה שלנו היא נחטפה בגיל 19 והוחזקה ב"חדר" 7 שנים. ילדה ילד - ג'ק.
יחדיו שורדים ומקבלים כוחות אחד מהשני.
לא רואים אור יום, והאמא עושה את המקסימום להעניק לג'ק חינוך מינימלי בתת תנאים.
אני, עד כמעט אמצע הספר, לא ידעתי מה זה החדר.
האם זה צינוק בבית סוהר? מחסן?.......

האם והילד מתכננים בריחה, ואף מצליחים, אבל כעת מצפה להם ובעיקר לג'ק היסתגלות לחיים בחוץ..........

ספר נוסף העוסק במוסד מזוית ראיה אחרת.

העלילה מעמיקה בנזקים ש"המקצוע הזה" גורם
לחיי נישואין.
יוגב ואורית גדלו ואהבו במושב בערבה מגיל
בית ספר.לימים נישאו.יוגב,כסוכן מוסד, נאלץ כמובן להסתיר את מבצעיו מפני אשתו, אף על פי שהיא ידעה שהוא עובד במוסד. אורית לעולם לא קיבלה את העובדה שיוגב נאלץ להרוג במסגרת תפקידו.יוגב תמיד רצה לחלוק עימה את ההתלבטויות המוסריות שלו והיו כאלה לרוב,וכן
גם את ההצלחות המבצעיות. אורית סירבה לשמוע .
בעיניה יוגב היה רוצח.
להריון לא הצליחה להיכנס. הם ניסו הפריות וכשכבר סוף סוף נוצר עובר, אורית נתנה הוראה להשמיד אותו כי לא רצתה ילד מרוצח.......
הנישואין עלו על סרטון.
יוגב במיסגרת תפקידו נישלח לרוסיה ושם העלילה מיתגלגלת לערוצים מאוד מפתיעים.
יוגב פוגש ציידת מרגלים, והוא אינו יודע שהיא
עובדת ברשת הריגול הנגדית.
תיקראו את הספר.............

הספר קריא מאוד,כמו כל ספר של רם אורן.
העלילה היא אמיתית על סוכנת במוסד הישראלי,
חייה ומותה.
סילביה רפאל, כבר כילדה חצי יהודיה רק מאב, מעיירה בדרום אפריקה התעניינה בתולדות היהודים בעולם ובישראל.כאב לה מאוד לשמוע על הטרוריסטים אשר עושים הכל כדי לרצוח כמה שיותר יהודים ,רק בגלל היותם יהודים.
את עתידה יעדה לתפוס את ראש הטרוריסטים, ראש קבוצת "ספטמבר השחור" אשר רצחו את הספורטאים במינכן, עלי חסן סלמה.
כציוניסטית עולה לישראל,ניצודה ע"י איש מוסד וגוייסה למוסד למבצעים הכי מסוכנים.

הספר מתאר את כל תהליכי קבלת סוכן חדש למוסד,מה הוא צריך לעבור בתאוריה ובמעשי.
כל מבצע נבדק לפני היציאה אליו בקפדנות יתרה.לדאבון לב קורה גם שטועים ומחסלים אנשים חפים מפשע ,טועים בזיהוי.

סילביה מצליחה מאוד כי היא פרפקציוניסטית.

ספר מרתק. ממליצה בחום.

יאיר לפיד לקח על עצמו פרויקט לא קטן כשהחליט לכתוב על חיו של אביו.יחודיותו של הספר הוא בכך שיאיר כותב כאילו טומי האבא הוא הוא זה שכותב בעודו בחיים.הספר כתוב בגוף ראשון.
דמותו של יוסף-טומי לפיד היה תמיד שנוי במחלוקת .או שאהבו אותו או ששנאו אותו.

אני נימנית עם אלה שאהבו אותו.אני אחזור לזה אבל תחילה על הספר.
יאיר מתאר את אביו כלומר טומי מתאר את עצמו
מאז לידתו בנובי סאד יוגוסלביה ועד למותו
בבית חולים איכילוב בישראל.
הילד שראה את אביו נלקח לרכבות לאושוייץ,
הילד ששרד עם אמו בגטו בהונגריה ניהיה לציוניסט גדול אוהב ישראל אך נטול כל אמונה בה'.
טומי המשיך את דרכו של אביו עיתונאי ועורך דין וכיווה שגם יאיר ימשיך בדרך הזאת.
הוא אף הגיע להיות הראש של תנועת "שינוי"
שרצה בבחירות לכנסת ואף קיבלו הרבה מנדטים מן הצפוי.ניהיה בין היתר גם שר המישפטים.

אהבתי אותו כי הוא תמיד היה אמיתי ללא משוא פנים, אמר כל מה שחשב בלי להיתחשב באף אחד
{אולי דבריו נאמרו בברוטליות }אבל אני חושבת
שהביע את דעותיהם של רבים שלא השמיעו את קולם.
שנא חרדים ולפי דעתי בצדק ,וכל מי שזוכר את התוכנית פופוליטה ששבר בזמנו את שיא הריטינג לא ישכח את הויכוחים בינו ובין החרדים,והשמואלנים.אנילמשל לעולם לא אשכח את הויכוח שבו עיתונאי חרדי שאל אותו "טומי אם אתה לא מאמין באלוהים אז איך אתה יודע שאתה יהודי?" טומי ענה "היטלר קבע".
הערכתי את האמינות שלו ,מיפלגתו היחידה היתה שעמדה במילה שלה כמו לא לשבת בממשלה יחד עם חרדים, וכל מה שהם הבטיחו לבוחר הם קיימו.המיפלגה היחידה שלא חרגה מהתקציב שלה,
לעולם לא לקחו שוחד.
לא היו לו הרבה חברים אבל מי שהיה זכה בגדול..
כל מי שמעקם את פניו כששומע את השם טומי לפיד אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר הנפלא הזה כדי שבאמת יכיר את האדם כבעל,כאבא,סבא
חבר ללא דופי, פוליטיקאי דגול בלתי נישכח.
לא חייבים לקבל את דעותיו אבל בהחלט ראוי להערצה.כמו שהוא אומר בספר "החיים זה לא זה או זה,החיים הם גם וגם."
מי שחושב שהוא היה שמאלני טועה,מי שחושב שהיה ימני גם טועה .

יאיר נעזר בכתיבת הספר בחברו הטוב של אביו אמנון דנקנר אשר הקליט שיחות עם טומי,בזוג אולמרט ובמשפחה.הוא טס גם לנובי סאד ולבודפשט.
טומי יחסר ללא מעט אנשים.
אני חושבת שהספר ינפץ הרבה מיטוסים שקשורים
לטומי לפיד.
אני מצדיעה לו!.....