• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

מאת שלמה פרל

הביקורת של כלשהי

תמונה של כלשהי
דירוגדירוג
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2004
סדרה:פרוזה עשרה
קטגוריה:מקור (נוער)
הקודמת
מלכת הספרים
לפני 15 שנים

“ושוב,אני קוראת ספר שמספר על הנושא הרגיש הזה,שתמיד יהיה טבוע בליבנו וצרוב בעורנו,ולעולם לא נשכח אותו.”

5/17
ביקורות על אירופה אירופה [מהדורת 2004]
הבאה
מלי

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 17 שנים•1 דקות קריאה

הבעיה המרכזית של "אירופה אירופה" היא שהספר נכתב מזכרונו של המספר, מה שודאי לא תורם למבנה הכאוטי של הספר.שלמה פרל קופץ מסיפור לסיפור תוך כדי התעלמות מוחלטת ממושגים כמו סדר, כרונולוגיה והשילוב בין השניים.
חיסרון נוסף של הספר הוא הכתיבה השטחית והכללית בעליל - "דיברנו, צחקנו ואכלנו".לזה אני קוראת עצלות ספרותית.בתור קוראת, אני רוצה לדעת על מה דברתם, ממה צחקתם ומה אכלתם.
מה גם שכספר שעוסק בנושא טעון במיוחד - הייתי מצפה ממנו להיות מורכב יותר ולא כתוב בצורה כה מכנית ומדוקלמת כאילו המחבר בלע סירופ קלישאות טיפוסי.
נדמה כאילו המחבר בוחר שלא לנעוץ את המזלג בשורש הבעיה אלא לרחף מעליה, כשאפילו מזלג חד פעמי אין לו.
הספר,לשאלתכם, בהחלט נסבל אבל מי מאיתנו לא מחפש יותר מזה?

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Cookie
Cookie
תמונה של SR
SR
תמונה של שקדנית
שקדנית
תמונה של מלכת הספרים
מלכת הספרים
4קוראים|גיל ממוצע28|100%נשים

על המבקרת

תמונה של כלשהי

כלשהי

חברה מזה 18 שנים
35 ביקורות•1 נבחרות•150 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•תרגום (נוער)
תמונה של כלשהי
כלשהי
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות35
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה150
דירוג ממוצע3.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת18ספרות מקורית3תרגום (נוער)3

דיון על הביקורת

1 תגובה
Cookie
Cookie•לפני 11 שנים

בדיוק!

אני עכשיו באמצע הספר.ההתחלה מעניינת אבל לאט לאט זה מתחיל להיות מבולגן ואני כבר לא עוקבת וזה נהיה משעמם/:
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של כלשהי

הכותלי

הכותלי

נל זינק

זה ספר שנורא מעניין לכתוב עליו, כי הוא מאוד לא בינוני אבל בכל זאת, אי אפשר להכריז עליו בפה מלא כספר טוב.
זה ספר שלפעמים את עוקבת אחריו כמו זיקוק שמקפץ לך מול העיניים, לפעמים את קוראת אותו בחוסר סבלנות קל וברגעים מסוימים את מצליחה להרגיש הלימה כי פתאום הוא אומר משהו נכון בדיוק ברגע שלא ציפית.
כבר בשלב מוקדם אמרתי לעצמי: זאת סאטירה. מתי אמרתי את זה? כשלדמויות היו רגשות לא מותאמים לסיטואציה. כשהן עצמן מתייחסות לדרמה של חייהן בשעשוע.
סטיבן וטיפאני מודעים לכל רומן וזיון באקס-טריטוריה של הנישואין שלהם וההתייחסות שלהם לזה קלילה לחלוטין. חיי נישואין יכולים לעבוד, אומרת לנו נל זינק, אם לא לוקחים אותם ברצינות יתרה.
בכל אופן, זה גם עקב האכילס של הרומן: אין לו גרעין רגשי, אתה לא בוכה וכועס עם הדמויות. גם כשהן נהנות, זאת מרגישה כמו הנאה מסוכרייה, משהו שלא מחלחל אל הנפש. 
דבר נוסף שהתחיל לעייף הוא המסעיות של הדמויות - סטיבן וטיפאני מטלטלים ממקום למקום, ממדינה למדינה, מנוף לנוף. אני יכולה להבין את זה גם כמשהו תמטי: הכל מסביב זז ומשתנה כל הזמן אבל היחסים ביניהם תמיד נשארים אותו דבר. אבל יש משהו בתזזיתיות הזאת שהרגיש לי כמו תנועה לשם תנועה; הסופרת רוצה להעיף את העלילה לכל מקום, להפוך אותה לתוססת ומסחיפה וככה לתת לנו תחושה של רוחב-יריעה ובשר באופן שלא בטוח שנובע מהסיפור עצמו.
אבל לפעמים נטמעתי לחלוטין בעולם המשעשע-מדכדך (משכשך?) של טיפאני. והיו משפטים מושלמים שרציתי לגזור לשמור ולזכור. אז זה לא שאני מצטערת שקראתי את הספר הזה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•כלשהי
מצרפי המקרים

מצרפי המקרים

יואב בלום

זה מסוג הספרים שאני חושבת שהיו יכולים להתממש בצורה טובה יותר בתור סרט. זו לא דרך לומר שהספר הזה צריך להיגרס; אחרי הכל אם ספר גורם לך לרצות לראות אותו מקבל צורה גשמית זה דבר ממש טוב בשבילו. אני פשוט מרגישה שהטיפול בעולם הפנימי של הדמויות לא היה עשיר ובעולם הקולנוע, ממלכת הרמיזות והסאבטקסט, היינו יכולים להרוויח סרט מקורי ויפה מבלי להרגיש שמשהו חסר. אז כן, אם אדם לא מסוגל לייצר מציאות פנימית מעניינת, עדיף שייפנה ליצירת עולם חיצוני שמרמז על עולם פנימי (הכותבת היא סטודנטית לקולנוע אז כנראה שזאת לא בדיוק ירידה).

לפני 9 שנים•
★★★★★
•כלשהי
פרויקט רוזי

פרויקט רוזי

גרהם סימסיון

אני קצת מצטערת שלא טסתי השנה לחו"ל, כי אני חושבת שממש הייתי נהנית מהספר הזה בטיסה.
אבל רצה הגורל וקראתי אותו בבית, כשכל הפגמים שלו חשופים לעיניי ולא מוסווים על ידי רחפנות אופיינית לטיסות.
אולי חוסר ההתלהבות שלי מהספר נובע מטעם ספרותי שמיוחד לי (כי משום מה הציון הממוצע שלו באתר עומד על ארבעה כוכבים): יכול להיות שקשה לי לאהוב ספר שהדובר שלו הוא בעל תסמונת אספרגר. כשהדובר הוא בעל תסמונת אספרגר, אין ניסוחים וירטואוזיים, אין תיאורים קולחים שנשפכים על הדף. ובאופן אישי, קשה לי לקרוא ספר שכתוב בשפה כל כך לקונית. הטקסט לא יפה בעיניי, אין משפטים שהתעכבתי עליהם פעם נוספת. זה הרגיש יותר כמו לקרוא תסריט.
ו, איזה קטע, בעמוד התודות כתוב שהספר התחיל כתסריט שפותח בעת לימודי תסריטאות!
(הרגשתי שזה תסריטי מדי לפני שגיליתי את זה!)
מסקנה: תמיד לסמוך על תחושת הבטן שלי.

אולי לא מדובר בספר עד כדי כך גרוע שאני מעדיפה שיתפקד כתחתית לצלחת מאשר כחומר קריאה, אבל הוא קליל בצורה בלתי נסבלת, הוא לא מעורר מחשבה, וזה מעצבן, כי טריגר האספרגר מתעתע בקורא התמים בחנות הספרים, שיוצא מנקודת הנחה שספר בו הגיבור הוא בעל תסמונת אספרגר לא יכול להיות קומדיה רומנטית (כי בגדול אין בתסמונת שום דבר קומי או רומנטי? אני מניחה שהלוקים בה סבלו לא מעט בחייהם, ובספר אין שום זכר לסבל הזה. והגיבור לא מנותק מהמציאות עד כדי כך שהוא יוכל לחיות בבועה בלתי חדירה).


הספר לא אמין בעליל - לאנשים עם תסמונת אספרגר יש נטייה לדבר הרבה על נושא שמעניין אותם. ממש הרבה. כל כך הרבה עד שלפעמים נדמה שהפתרון היחיד הוא ניתוח להסרת אוזניים (וכן, אני מדברת מניסיון). בספר היו בעיקר דיבורים כלליים - אזכורים כלליים על גנטיקה ואייקידו. ואני שואלת: באמת? באמת נראה לכם שאספי היה מסתפק בכמה מילים על תחום שהוא כל עולמו? אבל היי, איזה קטע, אם ניכנס לפרטים הקטנים והמשמימים להדיוט המצוי, הקוראים פשוט ייסגרו את הספר, לא ימליצו עליו לחבריהם והוא לא יהיה רב מכר. באסה.

וכל האנשים כאן שמוקסמים מהדמות - אני מתערבת על זה שרובם במציאות היו מתרחקים מאדם כזה. זה נורא נחמד לחבב אנשים כאלה על הנייר, אבל העובדה היא שבמציאות הם בדרך כלל מאוד בודדים.

ציטוט מעמוד התודות:
""פרוייקט רוזי" נכתב במהירות."
זה מסביר הרבה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•כלשהי
מיתוס היופי

מיתוס היופי

נעמי וולף

איך יודעים שספר הוא טוב? כשגם כעבור כמה חודשים מהרגע שסיימת אותו, אתה עדיין חושב עליו מפעם לפעם.
מעולם לא יצא לי לקרוא טקסט כל כך מרוכז על המנגנון המפלצתי שעומד מאחורי תפיסת היופי. חייבת לציין שהופתעתי לגלות שישנן סיבות כלכליות ופוליטיות לדבר שלפעמים נראה שכמעט ואינו נגוע בציניות - היש דבר טהור מיופי? - סיבות שמספקות הבנה עמוקה על נוכחותם של המושכים בחוטים אי שם מאחורי הקלעים.
אני חושבת שהספר הוא "רק" טוב מאוד ולא מצוין בגלל הדידקטיות שלו - הוא פונה אל ההיגיון וכתוב בטון קר רוח. שזה בסדר גמור, אבל אני חושבת שאם בסוף הספר היה פרק עם אסופת טקסטים של נשים שכותבות ממקור ראשון על קיום בתוך גוף של אישה בעולם שבו אישה היא קודם כל גוף ורק אז דברים אחרים, הוא היה יכול להיות נפלא.

*וואו, תמונת הפרופיל שלי ממש אירונית פתאום.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•כלשהי
יומן חורף

יומן חורף

פול אוסטר

למען הפרוטוקול: קראתי את הספר באנגלית, אבל בהנחה שהתרגום טוב לא צריך להיות הבדל בין הספרים.
זה לא ספר מעניין מאוד או מבריק במיוחד. לא, זה ספר על חיים של בן אדם. בן אדם אמיתי, לא דמות.
מה כבר אפשר לצפות מחיים של בן אדם? הרי חיים של בן אדם תמיד יהיו פחות מעניינים מחיים של דמות.
אם אתם מחפשים לקרוא ספר מסעיר שירדוף אתכם בשנתכם - תמשיכו ישר עד הסוף למדף הפיקשן, אם אתם סתם סקרנים שרוצים לדעת איך זה להיות בן אדם אחר - מה אנשים [אמיתיים] אחרים מרגישים וחושבים ורואים - הספר הזה יצליח לגרום לכם לגמור אותו.
פול אוסטר מצליח ללכוד את ההרגשות הקטנות שהרבה מאוד פעמים חומקות מתחת לפני השטח, כל אותן הרגשות קטנות שאין להן שם.
כדי לכתוב אוטוביוגרפיה צריך זיכרון מצוין ואני מוכרחה להודות ששלו מרשים בדייקנותו, ועל כך אני קצת מקנאה.
יש רגעים שהספר מעניין, אבל יש גם רגעים שהוא פחות, כמו החיים עצמם. אבל הוא תמיד תמיד כתוב יפה.
לפעמים זה הרגיש קצת כמו לקרוא בלוג. בלוג משובח, אבל עדיין בלוג. ואם כבר לקרוא בלוג - עדיף שיהיה מודפס, פחות הורס את העיניים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•כלשהי
גבר חלומותי

גבר חלומותי

קרטיס סיטנפלד

כל מי שאי פעם הרגיש זקן בתוך גופו הצעיר, כל מי שצפה בכולם מהצד, כל מי שלא הצליח לחבב ולהתחבב, כל מי שהנעורים היו בשבילו עול של ממש - ההכרח ליהנות מול חוסר היכולת - הספר הזה הוא בשבילכם.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•כלשהי
מוות לסירוגין

מוות לסירוגין

ז'וזה סאראמאגו

"מוות לסירוגין" הוא רעיון שנכתבה סביבו פרוזה כדי להצדיק את הוצאתו לאור. אבל, כאמור, רעיון שלא זוכה ליחס אישי, נשאר בגדר הגוּת כללית ולא מעמיקה.
לפרקים נדמה כאילו סאראמאגו היה כל כך מרוצה מעצמו בזמן הכתיבה שהוא אפילו לא טרח לתדלק את הרעיון במיני-רעיונות כדי לשמור על הגחלת("לעזאזל, אני כל כך טוב, הם יסלחו לי על זה"). המחשבות המעניינות בעקבות הספר נגמרו לי בעמ' 50 בערך; ברגע שהבנתי את הקווים הכלליים של העלילה (המאוד דלה, יש לציין), התפשטה בי תחושה כללית של חוסר פואנטה.

העלילה. העלילה. אפשר לסכם אותה כך (זהירות, ספוילר): אין מוות. יש מוות. מודיעים למתים העתידיים על מותם העתידי באמצעות מכתבים. אדם אחד ניצח את המערכת. סוף מפתיע (שאותי לא הפתיע כלל, כחלק מהמחשבות של-עד-עמ'-50, השתעשעתי גם בתרחיש הזה).
ברגע שחלה תפנית בהתנהגותה של גברת מוות, התעייפתי. זה כל כך מעייף לגלות שהכול הולך להיגמר בנימה אנושית וחמימה. עוד ספר comfort zone שלא מעז לעקור את צירי החשיבה אלא ללטף את אלו הרגילים. בראיה הכוללת, הספר לא מעורר מחשבה כפי שאולי עלול להצטייר מהתרשמות מהכריכה האחורית. המסקנות של סארמאגו מאוד צפויות; היעדר מוות הוא מתכון לכאוס. הוא לא מבשר אף בשורה.
נראה כי סאראמגו רצה לענות לעצמו על כמה שאלות ("מה היה קורה אם לא היה מוות? מה היה קורה אם אנשים היו יודעים מתי הם ימותו"?) ואז נזכר שהוא סופר, אז כדאי להלביש על זה פרוזה, ככה, על הדרך. יוצא שהספר מרגיש כמו ניסוי שמרכיביו תלושים זה מזה (אין שום חוט שמקשר בין המרכיבים לכדי יצירה קוהרנטית, אלא יותר כתיבה בנקודות, כמו עבודת גמר בסוציולוגיה). סאראמגו לא טרח ליצור תשתית הגיונית – קורה X (אנשים מפסיקים למות), קורה Y(אנשים חוזרים למות ומקבלים מכתב שבוע לפני מותם), אך אין נקודת קישור בין ה-X ל-Y, אלא סתם רצף לא ברור של אירועים.

ניתן לסכם את תובנותיו של סארמאגו כך: "מוות הוא טוב בערך כמו החיים, אנשים לא אוהבים שמודיעים להם מתי הם מתים". לא מצאתי כאן ספרות גדולה, יותר דיווח עיתונאי (החצי הראשון) וכללי. סאראמגו מתאר את העולם שהוא כותב עליו, אך לא את האנשים שבעולם. החלק הראשון היה נטול דמויות לחלוטין ונשמע רוב הזמן כמו אגדת עם, האווירה הכללית הייתה אווירת "לפני שנים רבות בארץ רחוקה...". האנשים שכבר מתוארים, מתוארים בקווים כלליים מאוד, הם חסרי אפיון או אישיות, הם רק שופרות למסירת פרטים ויצירת מצג שווא של התרחשות.
ובכן, אין התרחשות. אל תצפו לאחת. הספר נראה כמו טיוטה ראשונית מאוד, מתווה רעיונות כלליים לרומן.

בנוסף, נותרים קצוות פתוחים שגורמים לרומן הנ"ל להיראות חובבני אף יותר: מדוע מוות לא הצליחה לשלוח לצ'לן את המכתב שמבשר על מותו? כי הוא מנגן יפה? כי זה ממלא עוד עמודים? כי ככה?

בנוסף2#, המניעים ברומן מגוחכים עד כאב, זה כאילו סאראמגו בכוח רצה לכתוב על משהו, אך לא היה לו מושג איך להגיע אליו אז הוא אלתר ברגע האחרון. למשל; הוא רצה לכתוב על היעדר מוות. יפה. עכשיו, איך הוא יתרץ את היעדר המוות בפני הקוראים? נכון מאוד, אנשים הפסיקו למות בגלל שגברת מוות הנכבדה רצתה לעשות "ניסוי חברתי". בואו נתעלם לרגע מהפתרון העלילתי נטול היצירתיות והמביש בעליבותו ("ניסוי חברתי"? כמה אפי. מזל שהוא לא כתב שהיא לוקחת קורסים בפסיכולוגיה חברתית) - יש כאן סתירה רצינית לכל מה שהמוות אמורה לייצג."ניסוי חברתי" - היש אנושי מזה? מוות לא אמורה להטריד את עצמה ב"מה אם" משום שמתוקף תפקידה היא אמורה לדעת "מה אם". אה, וזה גם צעד נורא לא לוגי. המהות שלה נסתרת על ימין ועל שמאל; הדילוגים התכופים בין אנושיות מוקצנת לבין על-אנושיות קרה ומחושבת גורמים לספר להפוך לבליל מחופף למדיי.

אגב, הרעיון לא גאוני (קראתי כאן קצת ביקורות ובכולן כולם היללו את הרעיון). סאראמגו לא יצר עולם בדיוני, אלא בסך הכול גרע מהעולם הנוכחי מרכיב אחד (התמותה). בני אלמוות הם ממש לא רעיון חדש בספרות, אין צורך להלל את אדון סאראמגו לשווא.

למה שלושה כוכבים? כי לא מתו לי תאי מוח במהלך הקריאה, זה סתם יהיה מוגזם.
(אבל כן, לחלוטין ממתי לסירוגין משעמום).

לפני 15 שנים•
★★★★★
•כלשהי
חתונות של אחרים

חתונות של אחרים

נואה הולי

עזבתי באמצע. הדמות הראשית היא קלישאה מהלכת על שתיים: הצלמת העמוקה והמופנמת שלא סומכת על אנשים כי היא ראתה כבר הכול או משהו, אלא שאז, הו אז, היא פוגשת גבר שמרפא את ליבה הקפוא. או משהו. לא באמת עקבתי אחרי הספר, הוא היה מביך מדיי.

כמו כן, היו כל מיני תובנות חדשניות על חתונות - שזה בולשיט, שטויות במיץ וכו'. בנוסף, היו קלישאות על צילום, אם אני לא טועה. על זה שמצלמה לוכדת רגע או משהו בסגנון.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•כלשהי
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

הגעתי למסקנה מאוד עצובה; לעולם לא אוהב את "הנסיך הקטן" כפי שהייתי אוהבת אותו לולא היה קלאסיקה חובקת עולם.
הוא ספר קטן בבסיסו, הוא לא אפי ולא עושה לך תוהו ובוהו במוח.
אם לומר את האמת, ממש קשה לי לראות אנשים שנוהגים בדיוק כמו המבוגרים שמושמים ללעג בספר מעריצים את הספר הזה.

אני חושבת שהספר די אבד מהאפקט שלו, קשה לי לראות ספר כה יפה הופך לאוסף ציטטות עבור אנשים מסוימים (זה הזמן להגיד כי ספר הוא הרבה יותר מסך מילותיו) ולמין ספר חכמת-חיים סטייל "האליכמאי" הקלישאתי.

מעצבנים אותי במיוחד אנשים שחושבים כי הנסיך הקטן הוא משל. אז לא, הוא אינו משל; הוא הדבר עצמו.

לפני 15 שנים•כלשהי

ביקורות נוספות על "אירופה אירופה [מהדורת 2004]"

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

אירופה אירופה הוא ספר מאת ניצול השואה שלמה פרל והיחיד שבספריו ועלילת הספר מתרחשת בשנות השלושים ומלחמת העולם השנייה. זמן קצר אחרי שהיטלר עולה לשלטון מתחילות ההגבלות על היהודים ובשנת 1935 שלמה פרל מסולק מהלימודים לצמיתות עם החלתם של חוקי הגזע, השפלות היהודים רק הולכות ומחריפות ומשפחת פרל מעדיפה להימלט לפולין כמעט חסרת רכוש לחלוטין, שנים ספורות אחר כך בספטמבר 1939 וללא הכרזת מלחמה גרמניה הנאצית פלשה לפולין וחילקה את הארץ תוך חמישה שבועות עם ברית המועצות. ובתוך כל הכאוס הזה האימא אומרת לשלמה ויצחק אחיו שעליהם לחיות והאבא מברך ברכת כוהנים, ומכאן המשפחה מתפצלת.

זמן קצר לאחר מכן שלמה נאלץ להתחזות לגרמני כדי לשרוד את המלחמה ומצורף לנוער ההיטלראי והוא הופך להיות מתורגמן בשלב מאוחר יותר בזכות שליטתו בשפות הרוסית והגרמנית תחת השם החדש של יוזף פרייל ובתור יוזף פרייל, גרמני כביכול שלא עונה על הקריטריון הארי המזוקק של קומה גבוהה, שיער בלונדיני ועיניים כחולות הוא עדיין מתחבב על רבים שלא חשדו במוצאו היהודי. ככה עוברות עליו השנים ונשאלת השאלה האם היה זה הגורל שנתן לו הזדמנות לשרוד ולספר ואנשים אחרים לא? האם משהו לא מת בשלמה פרל המקורי באותה תקופה? הספר הזה ייחודי ומספר על יהודי שחזה באופן הפעולה של גלגלי המכונה הנאצית בעודו מצוי בשורותיהם של הנאצים עצמם, הספר הזה מגולל הרפתקה ייחודית ומותחת, שתשאיר את הקורא במתח רב, מתחילתו ועד סופו, לפי דעתי הספר אירופה אירופה הוא ספר מרגש ומומלץ מאוד.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

אירופה אירופה הוא ספר מרתק שכל קורותיו התחרשו במציאות בתקופת מלחמת העולם השנייה, סיפור מרגש ומיוחד שגורם לצמרמורת ומעורר תקווה.

שלמה פרל ומשפחתו חיים בגרמניה, בעקבות עליית הנאצים לשלטון הם בוחרים לעבור לפולין מתוך מחשבה מוטעת ששם בטוח יותר. לאחר כיבוש פולין שלמה ואחיו בורחים לברית המועצות, שם האחים נפרדים ושלמה מגיע לבית יתומים. הוא חי בבית היתומים במשך שנתיים, וכאשר הגרמנים תוקפים את ברית המועצות, בית היתומים ננטש ושלמה מופרד מיתר הילדים, הוא נתפס על ידי הגרמנים ומעמיד פני גרמני ארי. לאחר תקופה מסוימת הוא עוזב את החזית ואת החיילים הגרמנים ומצטרף לבית ספר לנערי היטלר. אך לחיות לצד הגרמנים כמתחזה זה לגמרי לא פשוט, שלמה חייב להסתיר את יהדותו פן יגלו זאת והוא ישלם על כך בחייו.

לפעמים במהלך הקריאה ממש קשה להאמין שלנער יהודי אחד יש כל כך הרבה מזל, שלמה לא שוכח לציין זאת בספר.
הסיפור כתוב בכנות פשוטה של יהודי טוב, העלילה מדהימה בכל דף מחדש. ושלמה פרל, דמות אמיצה ושובה לב.

מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•לב
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

בשבוע "שואה" (כך קראנו לו בגסות מה) שנועד להחליף עבורנו את המסע לפולין שמטעמים כלכליים בוטל בבית ספרנו לצמיתות, שמענו עדות מפיו של שלמה פרל.
על אף שעדותו הייתה הארוכה ביותר מאלה ששמענו ועל אף שבימים דשנו עד בלי די בשואה ושבלילות ישנו מספר אפסי של שעות, הוא ריתק את כולנו לכיסאותנו הלא נוחים בעליל. גם בגילו המופלג לא הפסיק לנסות לשעשע אותנו וזרק לאוויר בדיחות סקס אינספור.
סיפורו יחיד במינו וככל הידוע לו ולנו, לא חזר על עצמו.
אז גם הבנתי שכאומה אנחנו לא קוראים מספיק ספרי שואה, כמו מרגישים שספרי השואה שקראנו בילדותנו הם דיי והותר ואפשר להמשיך הלאה.
כדאי לקרוא. גם את הספר הזה וגם ספרי שואה באופן כללי. ובעצם גם את כל שאר הספרים, אבל זו לא הנקודה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•הדס
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

ושוב,אני קוראת ספר שמספר על הנושא הרגיש הזה,שתמיד יהיה טבוע בליבנו וצרוב בעורנו,ולעולם לא נשכח אותו.

למעשה,הזדמן לי להכיר את הספר בזכות אתר באינטרנט(אתר אופק),באתר גיליתי את הספר 'אירופה אירופה'.
קראתי את הספר בהתעניינות רבה וגם בזעזוע(שוב,בלתי נתפס שאנשים יכולים להתנהג כל-כך באכזריות).
היו כמה דברים שהפריעו לי בספר,הקפיצה לעבר ולעתיד(לעתים),וגם הרגשתי שהכתיבה קצת מאולצת וקרה.

וכל ששת מליון היהודים שנרצחו באכזריות בידי הנאצים ועוזריהם,תהיה נשמתכם צרורה בצרור החיים.

לפני 15 שנים•מלכת הספרים
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

נסיעה אחת קצרה בכבישי ישראל תגלה לכול נהג עשרות רבות של קלישאות המודבקות על השמשה האחורית של המכוניות "חיוך מביא חיוך" "חייך הכול לטובה" "עם ישראל חי" וכדומה.. אני לא בנאדם של קלישאות ואימרות
אבל יש קלישאה נוספת שאומרת "המציאות עולה על כול דימיון" וזה הדבר הראשון שעלה לי שסיימתי את הספר הזה ישנם סיפורים שעולים על כול אירופה אירופה הוא דוגמא לכך איך סיפור חיים אמיתי של מישהו דברים אמיתיים שקרו נשמע כמו סרט מופרך של במאי סרטים מטורף
בשפה פשוטה וכנה סוחף אותנו שלמה פרל לסיפור חייו בהיותו נער בתקופת השואה איך ברח לרוסיה וחיי במשך שנתיים בבית יתומים עד אשר הפלישה הנאצית שינתה את גורלו ושיבשה את תוכניותיו ובהחלטה של רגע של שנייה אחת הוא מחליט לחיות בכול מחיר ומתחזה לנער גרמני ארי ומצליח לשרוד בלוע האריה בחזית בחברה של חיילים גרמניים ובתוך פנימיה של היטלר יונגד שלמה פוגש אנשים חדשים מתאכזב מתאהב לומד נלחם ויותר מכול שורד
שלמה הוא נער צעיר שנקרע בן שתי הזהויות שלו בין הזהות הגרמנית הארית שפיתח וסיגל לעצמו על מנת לשרוד לבין זהותו כיהודי שאינו מצליח לשכוח שלמה מצליח לשרוד את המלחמה וחוזר ליהדותו ומהגר לארץ ישראל מקים משפחה
זהו סיפור שואה שונה ומיוחד מאוד סיפור שאין שני לו
גם אם זו לא יצירת המופת הבאה של הספרות העברית אלא רק זיכרונות של אדם מבוגר בהיותו נער זהו בהחלט ספר טוב כתוב בפשטות ובכנות אמיתית ונחמד לקריאה ומספר סיפור קצת שונה מכול סיפורי השואה ששמענו אבל מרתק לא פחות
ותרשו לי לסיים בקלישאה נוספת "החיים חזקים יותר מכול"...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלי
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

קראתי את הספר די מזמן,
אבל ממה שאני זוכרת-
זה מדהים להנצל ע"י כניסה לגוב האריות! לחיות עם מטוטלת בתוכך- "אני שלמה- אני נער נאצי, אני שלמה- אני נער נאצי".

סיפור מדהים, ספר חובה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דינה ברזילי
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

זהו ספר המוכיח את האימרה כי המציאות עולה על כל דמיון. לקרוא את סיפורו המדהים של שלמה פרל ולדעת שהכל קרה במציאות יוצר תחושת פליאה, תחושת אותנטיות והמון סקרנות ועניין. פעם מורה אמרה לנו שאם יוצאים מסרט וממשיכים לחשוב עליו סימן שמדובר בסרט איכותי. כנ"ל נכון לגבי ספרים. לאחר קריאת הספר חשבתי עליו המון וחיפשתי עליו חומר באינטרנט. לא הרגשתי קרירות בסגנון הסיפור והקפיצות בזמנים הקיימות בספר פועלות לפי קו הגיוני ולא מבלבלות, זאת בשונה מדעות אחרות שהובעו בביקורות באתר. בקיצור ספר מדהים!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•כלנית
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

גם לאחר שסיימתי את הספר, אני שואלת את עצמי אם הסיפור קרה באמת או שהוא בדיה שהומצאה. כל כך לא הגיוני ולא מתקבל על הדעת שמישהו הצליח לשרוד ככה בתקופת מלחה"ע ה-2 והשואה.
יחד עם זאת, אותי דווקא היה מעניין לקרוא את ספר ההמשך, המתאר את ההתמודדות הרגשית בשנים שלאחר מכן, עם הפיצול הנוראי של שלמה פרל. ואיך קיבלה את זה הסביבה הקרובה אליו? שהרי לא היתה סובלנות כלפי נאצים וגם לא כלפי קאפואים למשל.
ספר מרתק !!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•תולעת חמודה
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

סיפור מדהים ומרגש שמוכיח שהמציאות עולה על כל דמיון.
העלילה שמציגה לנו צד אחר של התקופה ההיא, מצמררת ומרתקת.
הספר כתוב טוב, קשה להניחו מן היד, וגם לאחר שסיימתי אותו, הוא נשאר לי במחשבות הרבה זמן. ממליצה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•SR
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

מאת שלמה פרל

הביקורת של כלשהי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של כלשהי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“נסיעה אחת קצרה בכבישי ישראל תגלה לכול נהג עשרות רבות של קלישאות המודבקות על השמשה האחורית של המכוניו”