• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הציידת

הציידת

מאת קייט קווין

הביקורת של mirabella

תמונה של mirabella
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
הציידת

הציידת

מאת קייט קווין

הביקורת של mirabella

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של mirabella
הוצאה לאור:אריה ניר ומודן
שנת הוצאה:2020
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
בת-יה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 4 שנים

“מטוס אחד מופיע לנגד עיני, שוב ושוב. מטוס ירדני. זה היה היום הראשון של מלחמת ששת הימים. עמדתי על הכבי”

2/9
ביקורות על הציידת
הבאה
Ayeletjon
לפני 6 שנים

“ספרים רבים ומעניינים נכתבו על רקע מלחמת העולם השנייה. המלחמה האיומה מציתה את הדמיון. האכזריות שבה מח”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 5 שנים•3 דקות קריאה

4/5 כוכבים
לא שמעתי על הספר הזה לפני כן. מצאתי אותו במקרה בצומת ספרים והתלהבתי שהדפים שלו ממוחזרים (סיבה לגיטימית לגמרי להתלהב מספר אם תשאלו אותי). ראיתי על הכריכה שקריסטין האנה כתבה עליו שהוא מצוין (האישה שכתבה את הזמיר) וכשקראתי את התקציר גיליתי שאחת הדמויות בספר היא טייסת במכשפות הלילה, גדוד של נשים רוסיות שהשתתפו במלחמה והפציצו בסיסים גרמנים באישון לילה.
ברגע ששמעתי שהספר עוסק במכשפות הלילה ידעתי שאני חייבת לקרוא אותו. שמעתי על גדוד הנשים הזה לפני זמן רב ופעם ראשונה שנתקלתי בו בספר.
אז התחלתי לקרוא וגיליתי שזה בין היתר ספר מתח וכתוב גם כאחד כזה.
עכשיו, מתח הוא אחד הז'אנרים שאני הכי פחות אוהבת, ועדיין במקרה הזה נהניתי מאוד ממנו, בעיקר כי הסיפור מתרחש בעת ולאחר מלחמת העולם השנייה, תקופה שאני מאוד אוהבת לקרוא עליה. אני מאמינה שאם הספר היה מתרחש בתקופה אחרת לא הייתי מתחברת אליו כי שוב, הוא כתוב בצורה שמאוד מאפיינת ספרי מתח.
העלילה עוקבת אחרי כמה דמויות בתקופות זמן שונות, נינה, טייסת סובייטית עוקצנית, איאן עיתונאי שלקח על עצמו את המשימה לתפוס פושעים נאציים שהצליחו לברוח ממעשיהם במלחמה וג'ורדן, נערה צעירה שחולמת להיות צלמת.
דבר לא אמור לחבר בין שלושת האנשים, אבל קורה שיש להם מכנה אחד משותף. די יגרין, רוצחת נאצית שהצליחה לברוח לאמריקה לאחר המלחמה ואיאן ונינה נחושים בדעתם לתפוס אותה ולהעמיד אותה לדין.
כבר על ההתחלה אתה יודע הכל. אתה יודע מי זה מי. המתח בספר הוא מתי כל אחת מהדמויות תגלה את זה ואיך. שוב, בדרך כלל אלה דברים שמאוד מפריעים לי בספרי מתח אבל הפעם האווירה של המלחמה עזרה לי לא לאבד עניין.
הספר הזה בנוסף מלא ברומנטיקה שלא ציפיתי לקבל ממנו ולמרות התקופה לא מדכא בכלל. נכון, הוא עוסק בנושאים קשים, אבל לא הייתי אומרת שהוא קשה לקריאה או כבד מדי. הכתיבה אפילו די קלילה.
אחד החלקים המעניינים היה לקרוא על נינה שגרה בברית המועצות בתקופת המלחמה, זמן לא פשוט בכלל לחיות בו באותה מדינה, בו כל משפט לא נכון עלול לגרום לך להיכלא או לקבל כדור בראש. בנוסף הייתה אז תקופת מיתון נוראית.
הדרך שבה הסופרת הזו מספרת על התחושות של חלק מהעם הרוסי באותה תקופה הרגישו כל כך אותנטיות ואמתיות ועל כך אני מאוד מעריכה אותה.
אחת נקודות האור של הסיפור היא שבמהלך הקריאה אפשר לקבל מראה אל תוך אחד הגדודים הכי מעניינים של ברית המועצות, גדוד 588 מפציצי הלילה שכלל נשים בלבד.
בקיצור, אני ממליצה לכל מי שאוהב רומנים היסטוריים לקרוא את הספר הזה, גם אם הוא לא חובב ספרי מתח כמוני. הספר אמנם טיפה ארוך מדי אבל בסופו של דבר שווה את זה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של זלי
זלי
תמונה של אירית פריד
אירית פריד
תמונה של רץ
רץ
תמונה של Pulp_Fiction
Pulp_Fiction
ג
ג'ורג'
תמונה של Mira
Mira
תמונה של rea
rea
תמונה של זאבי קציר
זאבי קציר
17קוראים|גיל ממוצע60|47%נשים

על המבקרת

תמונה של mirabella

mirabella

חברה מזה 6 שנים
4 ביקורות•57 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של mirabella
mirabella
חברה באתר מזה 6 שנים
ביקורות4
לייקים שקיבלה57
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת2מדע בדיוני ופנטזיה1

דיון על הביקורת

3 תגובות
פרפר צהוב
פרפר צהוב•לפני 5 שנים

תודה על הסקירה.

האם יש הסבר כלשהו למה הגדוד הזה כלל רק נשים?
דן סתיו
דן סתיו•לפני 5 שנים

MIRABELLA

לא שמעתי על מכשפות הלילה לפני כן. אני מודה על הסקירה היפה שלך שחידשה לי הרבה. עם זאת, נראה כי אוותר על קריאת הספר.
מורי
מורי•לפני 5 שנים

דפים ממוחזרים זו הסיבה אחרי האחרונה לקרוא ספר. רומנטיקה אינה אמורה לדכא בשום מקום.

גם לקרוא ספר בגלל שהוא עוסק בנשים לרוב, לא נראה בעיני סיבה מספיקה.
3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של mirabella

ארי ודנטה מגלים את סודות היקום

ארי ודנטה מגלים את סודות היקום

בנג'ימן אלירה סאיינז

5/5 כוכבים
מאוד חששתי להתחיל את הספר הזה. הביקורות עליו היו מטורפות, האהבה הייתה ענקית וחשבתי שלא אוהב אותו, במיוחד בגלל שהרבה זמן לא קראתי ספר התבגרות שבאמת אהבתי.
אז כשהתחלתי אותו, סקפטית מעט, לא ידעתי אם אני אוהבת את הכתיבה או את הדמויות. אבל המשכתי.
לאט-לאט הבנתי כמה טעיתי בהתחלה כשחשבתי שהכתיבה פשוטה מדי.
המילים בספר הזה נבחרו בקפידה, כמו בפינצטה. הכתיבה שלו הייתה יפיפייה, מרגשת וכואבת.
בנוסף הדמויות. הסיפור מסופר דרך ארי, נער מתבגר בן חמש עשרה. ארי הוא לא מושלם. הוא מתנהג בדיוק כמו הרבה בני נוער עצבניים שלא יודעים איך להתמודד עם הרגשות שלהם. הוא כועס, הוא מתרגש, הוא לא מדבר יותר מדי. קל לא לאהוב את ארי כשמתחילים בקריאה. קל להאשים אותו בהתנהגות ובדרך שבה הוא מתנהג כלפי דנטה. אבל, באותו הזמן, קל להבין מאיפה הוא מגיע. רוב הספר פשוט רציתי לחבק אותו ולהגיד שהכל יהיה בסדר.
הספר עצמו הוא ספר התבגרות וגילוי עצמי. ארי ודנטה מתבגרים ועוברים חוויות בין גילי חמש עשרה עד שבע עשרה. בזמן הזה הם גם מגלים דברים על עצמם, על האחר ועל המשפחה שלהם.
נקודה חשובה שאהבתי היא שהספר הזה מאוד מרוכז סביב משפחה. במהלך העלילה לומדת המשפחה של ארי לשתף ולדבר, לגלות סודות שחשבו שיוכלו לשמור בסוד לנצח.
אבא של ארי מתמודד עם פוסט טראומה לאחר מלחמת ויאטנם ואמו לא מוכנה לדבר על אחיו הבכור שנכנס לכלא. ארי בעצמו מתקשה לדבר עם אחרים על אחיו ועל הוריו. הדרך שבה האנשים בספר הזה לומדים לאהוב אחד את השני מחדש היא פשוט יפיפייה.
דנטה בעצמו עובר לא מעט, אבל משום שהספר מסופר מנקודת המבט של ארי אנחנו פחות זוכים להבין באמת מה עובר עליו. דנטה במהלך הספר מגלה דברים בעצמו על הזהות המינית שלו, וקחו בחשבון שהתקופה בספר היא 1980. אז טריגר מסוים שכדאי לכם לדעת עליו (אם זה משהו שמפריע לכם מאוד לקרוא) זה אלימות הומופובית שיש בפרק מסוים בספר.
אז נכון, הספר הזה הוא רומן, אבל לא רק. הוא הרבה מעבר לזה. הוא עוסק בנושאים שכל כך קל להתחבר אליהם וכל כך נוגעים ללב. היו משפטים שחדרו לי ללב כמו חץ כשקראתי אותו.
וכשסיימתי לקרוא אותו, מיררתי בבכי.
לא כי הספר בהכרח רק עצוב, אלא כי התאהבתי בדמויות ורק רציתי שיהיה להן טוב. לא הפסקתי לחשוב עליו גם אחרי שסיימתי לקרוא אותו.
אז בקיצור, גם אם אתם לא חובבי ספרי התבגרות בזמן האחרון, תנסו את הספר הזה. הכתיבה נוגעת ללב, חדה ואמיתית. היא לא מייפה את המציאות, היא לא מנסה להראות את העולם ב1980 כמקום טוב יותר ממה שהוא באמת, הוא פשוט מראה אנשים שמנסים לגלות את עצמם ולאהוב את עצמם בתוך עולם שלא בהכרח רוצה לקבל אותם אליו.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•mirabella
עקורה

עקורה

נעמי נוביק

4/5 כוכבים
אני אתחיל בזה שרציתי הרבה זמן לקרוא את ספר הזה אבל תמיד דחיתי אותו. זו לא העובדה שזה ספר פנטזיה שהרתיעה אותי, אני בדרך כלל קוראת בעיקר פנטזיה. העובדה שחששתי היא בעיקר בגלל הביקורות המטורפות שיש לו והאהבה הרבה.
אז כשהחלטתי לקרוא אותו בסופו של דבר, מאוד שמחתי שאהבתי אותו.
אני לא אגיד שזה ספר הפנטזיה הטוב ביותר שקראתי, אבל הוא בהחלט טוב.
אני אוהבת ספרים שעוסקים בפולקלור ובאגדות מיתיות, אז הספר הזה התאים לי כמו כפפה ליד. אהבתי את האווירה הכוללת של הספר, את העולם עצמו.
אהבתי את אגנישקה כדמות ראשית, היה מאוד נוח לעקוב אחריה, במיוחד משום שהספר מנקודת המבט שלה.
עוד דמות שאהבתי הייתה קאסיה, חברתה הטובה ביותר. היא בהחלט התפתחה לאורך הספר, לפי ההרגשה שלי.
העלילה עצמה גם הייתה מותחת מספיק כדי שארצה להגיע לסוף.
אבל, היו כמה דברים שהפריעו לי. דבר ראשון, מערכת הקסם. הספר עצמו לא מנסה להציג את עצמו כמסובך יותר מדי, אז אני לא באמת יכולה להאשים את הסופרת בכך, אבל כן הייתי רוצה שלדמויות יהיה פחות נוח לצאת מסיטואציות במילת קסם אחת. בנוסף, הייתי רוצה שלקסם יהיה גבול כלשהו, אבל זה לא קרה והוא מעולם לא באמת התרוקן למצב מסכן חיים.
דבר שני, הרומנטיקה. הרבה אנשים אומרים שהספר הזה מבוסס על היפה והחיה. אני רוצה לוודא שאנשים מבינים שזה נכון אולי בפרק הראשון ואחר כך זה כבר ממש לא העניין. העלילה הרבה יותר מסובכת מזה. בנוסף מערכת היחסים בין הדמויות הראשיות בספר כל כך לא מפותחת, כך שלא הייתי ממליצה לכם לקרוא אותו אם הדבר שאתם מחפשים זה רומנטיקה. (שלא נדבר על העובדה שהדרקון מדבר אל אגנישקה בצורה מזלזלת כל הספר ומערכת היחסים הזו מאוד לא בריאה בעיניי, אבל נו טוב אולי זו הייתה הכוונה).
למזלי, על אף שלא אהבתי את הרומן, הוא כל כך משני בספר שזה לא הפריע לי להנאה הכללית.
אבל חוץ מהדברים האלו, הספר הזה באמת טוב והתגובות הטובות בהחלט מוצדקות.
אני כן רוצה להזהיר שלמרות ההתחלה והסוף המותחים והמהירים, האמצע טיפה מרוח ואיטי, אבל אל תעצרו את הקריאה שלכם שם, תגיעו לסוף משום שהוא שווה את זה.
בקיצור, אני ממליצה על הספר הזה לכל מי שאוהב ספרים באווירה קסומה, אפלולית, שאוהב פולקלור (בספר הזה רוסי-פולני) ואגדות עם, ולאנשים שלא חוששים מספרים שלוקחים את הזמן וטיפה איטיים.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•mirabella
מתנת כוכבים

מתנת כוכבים

ג'וג'ו מויס

קודם הכל אני רוצה להתחיל ולציין שאני אוהבת את הספרים של ג'וג'ו מויס. קראתי את רובם, ואני נהנית מהשילוב בין מר ומתוק, בין הרומנטיקה לבין הרגעים היותר עצובים. אני אוהבת את העובדה שהיא לא מייפה את המציאות, ולא מקלה על חיי הדמויות בספריה. אפשר למצוא בסופים שלה רגעים מרים שמשתלבים מצוין עם הרגעים המתוקים.
כמובן יש ספרים בהם היא מצליחה יותר וספרים בהם היא מצליחה פחות. בקשר למתנת הכוכבים, לדעתי כאן היא לא הצליחה להעביר את מה שרצתה.
אתחיל ואומר שהספר מתחיל טוב לדעתי. קל לאהוב את הדמויות, קל להתחבר לאישיות הקלילה שלהן. העובדה שההתחלה איטית יחסית לא הפריע לי כלל, מכיוון שאין לי שום בעיה עם התחלות יותר מפורטות וארוכות מהיותי חובבת מושבעת של ספרי פנטזיה. אהבתי לקרוא על חייהן של אליס ומרג'ורי, על חוויותיהן בתור ספרניות, על האנשים שיצא להן לפגוש בדרך.
הבעיה שלי התחילה כאשר הספר החל לפנות לכיוונים אחרים, ואף פעם לא עד הסוף. כל שביל נוסף שהתפצל מהעלילה הראשית, היה מעניין והיה רעיון טוב, אבל ג'וג'ו מויס התעלמה ממנו ברגע שנהיה מעניין. הרגיש לי שברגע שמויס התחילה רעיון כלשהו, או פיתוח דמות כזו או אחרת, זה נגמר כמה עמודים אחרי שזה התחיל, או שהיא פשוט לא המשיכה את קו המחשבה כלל ופשוט נטשה אותו בדרך. הספר הזה בכללותו, הרגיש לי כמלא פוטנציאל להיות מעולה. גם כששמעתי שהוא הולך לצאת, כשג'וג'ו מויס סיפרה שהספר הבא שלה הולך להיות על ספרניות באמריקה הדרומית מעבירות ספרים על גבי סוסים לאנשים, התלהבתי. חיכיתי לו בקוצר רוח, אבל לצערי התאכזבתי לגמרי. הספר היה שטוח מאוד עבורי. הוא היה יכול לגעת בכל כך הרבה נושאים חשובים, להיות כל כך מתקדם וחדשני, אבל במקום זאת היא בחרה ללכת למקום הבטוח, ופשוט לספר סיפור אהבה פשוט לגמרי (במיוחד כשהזוג הראשי היה די משעמם ולא מספיק מפותח). עכשיו, אין לי שום בעיה עם ספרים שזו כל המהות בהם, אך ספציפית בספר הזה ציפיתי לקבל יותר, במיוחד כשאני מכירה את הסופרת ואת הספרים האחרים שהיא כבר כתבה שכן אהבתי.
עכשיו אני אדבר קצת על ספויילרים לספר, כך שמי שלא רוצה לגלות מה קורה לקראת הסוף, שיעצור את הקריאה של הביקורת כאן :)
...
...
...
קודם כל, אני רוצה להתחיל באכזבה הגדולה ביותר שלי מהספר. מרג'ורי. היא הייתה עבורי הדמות המעניינת ביותר. אהבתי לקרוא מנקודת המבט שלה, בתור הדמות הקשוחה והחזקה שהיא. אהבתי את העובדה שיש לה בן זוג אבל היא בוחרת לא להתחתן למרות התקופה. אהבתי את העובדה שהיא לא רצתה ילדים. אהבתי כיצד היא מחשיבה את החופש שלה כדבר החשוב ביותר. ואז מה קרה? היא נכנסה להיריון והתחתנה כמובן. למה?
אני לא אומרת שזה דבר רע לרצות, בכלל לא, אבל בהתאם לדמות שכתבה ג'וג'ו מויס הדבר לא מסתדר בכלל. אנשים משנים דעות כמובן, אבל מרג'ורי? זה הרגיש לי כל כך חסר התאמה לדמות שכבר הכרתי, שהתאכזבתי מאוד. למה סופרים מרגישים שהם חייבים לחתן כל דמות, לגרום לכל אחת להקים משפחה? כל אחד שונה, וזה מעולה לייצג בספר שלך אנשים מכל הסוגים. תגוונו קצת! קיוויתי שזה יהיה המצב אצל מרג'ורי, אבל מסתבר שלא.
דבר שני, בעלה של אליס. כאן זה שוב נוגע לעובדה שג'וג'ו מויס נוטשת קו עלילה מעניין, ברגע שהוא הופך להיות מעניין. אני לא יודעת למה היא לא פיתחה אותו עד הסוף. היה יכול להיות פה רעיון גאוני. היו יכולים להיות כאן המון כיוונים שונים בהם היא הייתה יכולה לקחת את הבעיה של הזוג ולנסות להבין מה השורש שלה. למה בעלה של אליס לא מוכן לשכב איתה? האם זה קשור אליו? האם אליה? האם זה נובע מהדעות שהשריש בו אביו בילדותו? היה יכול להיות כאן משהו מעבר, אבל במקום זאת מויס בחרה להפוך את זה לדבר קומי בסוף הספר ולהתעלם מהסוגיה לחלוטין.
דבר שלישי, הסוף. הוא היה כל כך מהיר שכמעט לא שמתי לב שהוא קרה. לדעתי הוא היה צריך להיות יותר מפורט והרבה יותר ארוך ממה שקיבלנו. המשפט היה זריז, הרעיון עם הבנות שהעידו נגד אביהן הופלג במיידי ולא פותח כלל (!!!) והאפילוג היה הדבר הכי סוכרתי שקראתי בחיי. כל אחת מן הדמויות קיבלה את רצונה, כל אחת הגשימה את חלומה והכל יופי טופי וקשתות בענן. באמת, ג'וג'ו, ממך ציפיתי ליותר. איפה המרירות שאני רגילה לקבל בסופים שלך? איפה ההשלכות לפעולות של הדמויות? איפה האמת לאמיתה? במציאות לא כולם מצליחים, לא כל החלומות מתגשמים. לא תמיד הטובים מנצחים ולא תמיד הרעים מפסידים. אחרי הסוף הזה הייתי צריכה לקחת מנת אינסולין.
אז בקיצור, אחרי הביקורות הארוכה עד מאוד הזו, ומי שקרא הכל כל הכבוד לו ותודה :)
זה לא הספר הכי טוב של ג'וג'ו מויס, אפילו אולי אגיד שזה הספר הכי פחות טוב שלה לדעתי, אבל אם אתם מעריצים שלה וקראתם את כל הספרים עד כה, שווה לכם לנסות בעצמכם את הספר. אולי הדעה שלכם תהיה שונה משלי. גם אני רוצה לציין שזה לא ספר גרוע. אני נהניתי מהחצי הראשון שלו. חשבתי שהוא היה נחמד. מה שאכזב אותי היה החצי השני והסוף המהיר והמתוק מדי.
אם אתם מחפשים ספר אחר של ג'וג'ו מויס, הייתי ממליצה להתחיל כמובן עם, ללכת בדרכך, אחד פלוס אחד (שעד היום עשוי להיות הספר שהכי אהבתי שלה) ומכתב אחרון ופרידה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•mirabella

ביקורות נוספות על "הציידת"

הציידת

הציידת

קייט קווין

מטוס אחד מופיע לנגד עיני, שוב ושוב. מטוס ירדני. זה היה היום הראשון של מלחמת ששת הימים. עמדתי על הכביש ליד הבית שלי, ודיברתי עם חבר ללימודים שגר ממול. פתאום שמענו רעש מחריד. הסתכלתי לכיוון הרעש, ומעל גג הבית שלי הופיע מטוס. הוא טס כל כך נמוך שהייתי בטוחה שהוא יפרק את הגג. עוד שניה ואני רואה את הטייס, מרכין את הראש ומסתכל על משהו במבט ממוקד. הייתי בטוחה שהוא בוחן אותנו והייתי בטוחה גם שחיי נגמרו. אבל הוא המשיך. רצתי הביתה לקול פגזים מתפוצצים (אחר כך נודע לי שהיו אלה שני מטוסים, שהפציצו את שדה התעופה הקטן בכפר סירקין, ושאחרי עוד רגע טילים ישראלים פוצצו אותם). ובכל אופן, מאז ועד היום המטוס הזה חוזר אלי כל פעם ששומעים רעש מטוס, או מדברים על מטוס או מקרינים תמונות בטלוויזיה וכו'.
ראוי לציין שבאופן כללי אין לי שום עניין במטוסים, גם לא במכוניות או בכלי תחבורה אחרים, בשבילי יש להם תפקיד להסיע אותי ממקום למקום, וזהו. אבל הספר הזה גרם לי להתעניין במטוסים, והופתעתי כשקראתי על מפציצים עשויים עץ. מפציצים שרוסיה הפעילה במלחמת העולם השנייה והם טסו כל כך נמוך, שהיו יכולים להסתתר אפילו מאחורי עצים. גם מאחורי עץ אחד. אבל הם המטירו אלפי פצצות, ויש להם חלק נכבד בניצחון של רוסיה.
עלילת הספר די פשוטה. יש את איאן, כתב מלחמות שאחרי המלחמה החליט להיות צייד נאצים. טוני, שהיה מתרגם במלחמה ועכשיו הוא עוזר לאיאן. ונינה, טייסת קרב רוסית, שברחה למערב מהטיהורים של סטלין. ושלושתם מחפשים אישה אחת שהייתה רוצחת במלחמה. בצד השני, בארצות הברית, יש את ג'ורדן הצעירה ומשפחתה.
את הסיום של הספר הזה אפשר לדעת כבר בפרק השלישי. כך שמבחינתי הוא היה נטול מתח שבדרך כלל מאפיין ספרים מסוג זה. אבל כנראה שזאת ההוכחה שסיפור טוב יכול להיות מעניין גם בלי מתח.
איך שלא יהיה למדתי הרבה על חיל האוויר של רוסיה בזמן מלחמת העולם השנייה, בעיקר מויקיפדיה בעקבות הספר. וזאת בעצם הסיבה שהוא קיבל ארבעה כוכבים ולא שלושה, כפי שראוי לו מבחינה ספרותית.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•בת-יה
הציידת

הציידת

קייט קווין

ספור המשלב גם מתח וגם רומנטיקה והמון רגש, הדמויות חיות בצורה מושלמת כל דמות עם היחודיות המאפיינת את מוצאה ואת תפקידה ביחד עם הומור, הדבר היחיד שקצת הפריע לי עודף קיצ'יות בחלק מהספר אבל בס"ה ספר מומלץ עד למאד

לפני 4 שנים•
★★★★★
•גקי
הציידת

הציידת

קייט קווין

אמנם ספר בן כ- 600 עמודים, אבל נקרא ברצף.
מסופר על שלושה: עיתונאי אנגלי, חייל אמריקאי משוחרר וטייסת מפציצים רוסיה, שלאחר מלחמת העולם השנייה יצאו לחפש נאצים נמלטים מאימת הדין. מספר את סיפורם של השלושה, איך הגיעו לכך שינסו לצוד נאצים נמלטים ועד לתפיסה של "הציידת". בהחלט מעניין.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•ברכה
הציידת

הציידת

קייט קווין

ספרים רבים ומעניינים נכתבו על רקע מלחמת העולם השנייה. המלחמה האיומה מציתה את הדמיון. האכזריות שבה מחרידה והתהום שאליה הגיעה האנושות הוא מצע מרתק לספרים רבים. גם הספר שלפנינו משתמש ברקע הזה. רומז למסתורין של ציידת אכזרית. הציידת שרצחה במלחמה בקור רוח ילדים, מצאה לעצמה מסתור לאחר מלחמת העולם השנייה ויצרה לעצמה זהות חדשה. העלילה נעה בין כמה דמויות: איאן,צייד נאצים שאובססיבי לעניין תפיסתה של הציידת. נינה,טייסת הקרב הרוסיה, אישה פראית וקשוחה. גם היא מסיבותיה נחושה לצוד את הציידת. וגורדן הנערה האמריקאית שלכאורה אינה קשורה לעלילת הסיפור, אך מהר מאוד מתברר הקשר שלה לסיפורה של הציידת.

הספר שהנושא שלו הוא בעל פוטנציאל של סיפור מרתק לא הצליח לממש את ההבטחה. היו פרקים מעניינים. הספר היה קריא והיו רגעים שבהם היה מעט מתח אבל היו הרבה דברים שהיו ברורים מההתחלה כמו זהותה של הציידת והיכן היא מסתתרת. חלק מהעלילה הייתה צפויה. הדמויות שנעשה ניסיון ליצור להם עומק והתחבטויות נשמעו עדיין בחלקן כמו שבלונות של גיבורים שמנסים להיות מיוחדים אבל לא ממש מצליחים.
איאן צייד הנאצים מתחבט מעט עם המוסר לגבי עד כמה רחוק ואלו אמצעים כשרים כדי לבוא בחשבון עם פושעי מלחמה נאצים. הוא כמובן חש שלא מוסרי לפעול פשוט מרגש נקמה טבעי. ההתחבטות שלו מיותרת בעיני.
איאן ונינה שניהם חזקים וקשוחים, אך כל אחד מהם נלחם בפחד אחד שהוא היחיד שמצליח לערער את עוז רוחם ואומץ ליבם שלא יודע חת. כמובן שגם על הפחד היחיד הזה הם גוברים לבסוף.
אסכם ואומר שהציידת הייתה הבטחה לסיפור שלא מימש את ההבטחה שבו. אך עדיין יש בו חלקים מעניינים, לקוראים טירונים הוא אולי יהיה אף מרתק.
עדיין ממליצה על ספרה הקודם של הסופרת: הרשת של אליס.

לפני 6 שנים•Ayeletjon
הציידת

הציידת

קייט קווין

ביקורת שכתב אבא שלי על ספר שיצא לאור באנגלית בשנת 2019; ובעברית בשנת 2020.

לא מצאתי את שנת לידת המחברת. חיברה חמישה ספרים על רקע רומא בימי קדם ובתקופת הרנסנס. לעברית תורגמו שני ספרים שלה, הספר נשוא הרשימה והספר "הרשת של אליס" (המתרחש הן בתקופת מלחמת העולם הראשונה והן השנייה).

הספר נשוא הרשימה מתרחש בימי מלחמת העולם השנייה ובשנים הראשונות לאחר סיומה. בספר שלוש דמויות מרכזיות, כולן נשים. הספר מחולק לפרקים, וכל אחד מוקדש לאחת הדמויות המרכזיות. הדמות הראשונה הינה רוסיה שנולדה וגדלה במקום שספק אם הוא ראוי לכינוי "ישוב" - אוסף חושות לגדות ימת ארל. למרות היותה חסרת השכלה, יש לה ניסיון חיים המאפשר לשרוד בטבע עוין (לא במשחק טלוויזיה), והיא מצליחה להפוך לטייסת על- "אשת על". לדעתי, דמות זו (כמו גם דמויות מרכזיות אחרות) אינה אמינה.

הסופרת למדה מן הסתם מספרות על החיים ברוסיה בתקופת סטלין, על יחידת הטייסות ("המכשפות") בחיל האוויר הסובייטי (ניתן למצוא מאמרים רבים באנגלית במרשתת), על החיים בצבא, ועל היחידות המיוחדות בה, לפני המלחמה ובמהלכה. אולם, התיאור, פעמים רבות, אינו אמין וחסר עומק פסיכולוגי. למשל, מדוע אבי הדמות הזו שנא את סטלין שנאה תהומית? הלוא מדובר באדם חסר השכלה, אשר גר הרחק מיישובים גדולים מודרניים, אשר אמנם השתתף באורח פעיל במלחמת האזרחים בצבא האדום, אך לא היה חבר מפלגה ולא נטל חלק המאבקים הפוליטיים בתוך המפלגה. המחברת לא מביאה הסבר לשורש השנאה.

דמות אחרת הנה עיתונאי אנגלי שהפך לחוקר פשעי הנאצים, וציד פושעים נאצים שהסתתרו מפני החוק. במידה מסוימת, כאן מדובר ב"גיבור-על". בכלל, מספר דמויות בספר הנן "גאונות", כולל הדמות "הרעה". קשה לומר שהן דמויות ריאליסטיות, וזה בספר שמתיימר להיות ריאליסטי, ולא "רומן היסטורי רומנטי".

לא אהבתי את ערבוב הזמנים. כל פרק לא רק עובר לדמות אחרת, אלא גם לשנים לא לפי סדר כרונולוגי. לתאריכים בספר אין משמעות, שלא כמו בחיים בהם הזמן הנו לינארי. כדי לתקן את המעוות, קראתי את הפרקים לפי סדר הדמות המרכזית בהם. קודם, קראתי את כל הפרקים של הדמות המופיעה בתחילת לוח הזמנים, ואז המשכתי וקראתי רק את הפרקים העוסקים בדמות זו. לאחר מכן פניתי לדמות המרכזית השנייה ולשלישית.

בת זוגי קראה את הספר לפני והעניקה לו את הציון "ככה ככה". אני הענקתי לו את הציון "ככה ככה מינוס".

לפני 5 שנים•עודד
הציידת

הציידת

קייט קווין

ניגשתי לספר הזה עם ציפיות גבוהות כי אהבתי מאוד את ספרה הקודם: הרשת של אליס, שמספר על מרגלת ממלחמת העולם הראשונה.
בספר הזה, אנו מקבלים שני צירי עלילה, אחד של ג'ורדן האמריקאית שרוצה להיות צלמת אבל אביה מצפה ממנה להינשא לבחור נחמד ולהיכנס אתו לעבודה בחנות העתיקות שבבעלותם. הציר השני הוא של שני ציידי נאצים שמצטרפת אליהם טייסת רוסיה, לשעבר, שמחפשים פילגש של קצין נאצי גבוה, רוצחת בזכות עצמה, שהצליחה לחמוק מהעמדה לדין אחרי המלחמה.
את אותה הרוצחת, המכונה די-יגרין, פגשה נינה, הטייסת הרוסייה, שיכולה לזהות את פניה, ולכן היא מצטרפת לצוות החיפוש. לנינה יש סיפור חיים מרתק, מאגם קפוא בערבות סיביר ועד לטיייסת מכשפות הלילה הסובייטית.
עלילת הספר מתרחשת ברובה בבוסטון של שנות החמישים שבה ארצות הברית משתקמת אחרי המלחמה ומנסה לא לשקוע את החיטוט בעבר הלא נעים.
אהבתי, כמו בספר הקודם, את הדגש על החלק הנשי הפעיל במלחמת העולם, את הסיפור על הטייסות הרוסיות, אהבתי את דמותה של נינה שלא מצייתת לשום תבנית פעולה, ופחות אהבתי את הקצב האיטי והסיום החפוז, בעיני.
מומלץ למי שרוצה להרחיב על הפן הרוסי של המלחמה ההיא.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תמר-מילים
הציידת

הציידת

קייט קווין

"רומן היסטורי קריא וממכר" אז כן. בדרך כלל אני לא קוראת או מתייחסת לביקורות מהללות על כריכות ספרים אך משום מה היא קלטה את עיני ואני מחליטה אם לקרוא ספר או לא לפי השורות הראשונות בעמוד הראשון. לעולם לא קוראת את התקציר בגב הספר. כי אעשה לעצמי ספויילר ולא בא לי וגם לא תמיד תואם את הכתוב או שזו רק אני חושבת ככה?
בכל אופן, זה מתחיל עם " סתיו 1945, אלטאאוזה, אוסטריה. היא לא הייתה רגילה להיות הניצודה". טוב, אז אני לגמרי נפלתי טרף. כחובבת מתח מחד וכשתקופת מלחמת העולם השנייה מרתקת בעיני מאידך,(לא מתכוונת לשואת היהודים אלא למלחמה העולמית עצמה)החלטתי שכדאי לנסות מותחן עב כרס זה. ברית המועצות והתמודדות אזרחיה מעניינת אותי בכל היבט אפשרי ו..בינגו.
לקח לי זמן להתחבר ולהבין איך הספר בנוי. יש שלוש דמויות עיקריות, סיפורן משתלב בהמשך. פרקים קצרים, לאו דווקא בסדר כרונולוגי אבל עם סבלנות, הסיפור בהחלט נרקם ומשתלב כחלקי פאזל הבונים תמונה כוללת.
אני אוהבת תיאורי טבע, מאוד ויש את זה בשפע, הכתיבה יפה בעיני, אמינה וגם אם יש תיאורי סופרמן או יותר נכון קצת סופרוומן פה ןשם, זה התחבר לי לגמרי ולא העיב על אמינות הסיפור.
הלכתי אחרי זה לקרוא עוד על "מכשפות הלילה". לא מספרת מי אלו היו. שווה לקרוא גם בשביל זה את הספר.
ממליצה ביותר

לפני 5 שנים•
★★★★★
•ויויאן
הציידת

הציידת

קייט קווין

ספר טוב ומעניין

לפני 5 שנים•
★★★★★
•רוני pery