בעל חיים
רון דהן
ספר פשוט מעולה. רון כותב בצורה ישירה ומהר מאוד מתגלה פה יצירה בעלת עומק, משקל ומשמעות.
הספר נפתח בכך שהגבר נפרד מאשתו ומשני ילדיו, נוסע לנמל התעופה וטס לפסטיבל שירה בעיירה קטנה בליטא.
מכאן כבר הסיפור נע בקצב מהיר ומתאר חוויות שהגבר עובר במהלך שהותו בפסטיבל. התרשמתי שהספר כתוב בפרוזה פשוטה וברורה, אך מעביר סיפור חוויתי מדהים ומעורר התפעלות.
רון דהן כותב על הגוף שלו על מה קורה לו בגוף במהלך העלילה: תשוקות, רגשות והבנה רחבה יותר על מצב כל בני האדם כולם.
יש בעלילה תיאורי נוף קצרים ויפים.
הספר יצא בהוצאת בלה לונה, ערכה אותו תמי לבנת מלכה. יש בו 87 עמודים. בסופו יש אחרית דבר שכתבה ג'וליה פרמנטו.
מאוד אהבתי את הספר הקצר הזה. יש בו כישרון שבא לידי ביטוי בכל מילה, משפט ופיסקה.
יש בו בספר איזה געגוע למשהו שהיה פעם ונשכח, געגוע לחופש, תמימות, ואולי ילדות.
מומלץ לכולם.


















