מיטת נשיקה (הכי טוב סימונס) במהלך שינה היא מוות קל ומהיר שלא הרבה זוכים לו. לפני כמה שנים הוקרנה בערוץ 8 סדרה סמי-דוקומנטרית בשם "אלף דרכים למות", המשחזרת באמצעות שחקנים מקרי מוות אמיתיים, ביזאריים במיוחד. למשל, אישה שנחנקה למוות מהקיא של עצמה או איש שנטרקה לעברו דלת והוו שלה הוציאה לו את העין... אחרי הסרטונים המדגימים, סרטי אימה בזעיר אנפין, הובאו ראיונות עם רופאים ואנשי מקצוע שנתנו הסבר מדעי למוות. מדובר בסרטים שמשחזרים מקרים אמיתיים לחלוטין, כשכל סרט נפתח בציון המקום והזמן בו אירע המוות. צפיתי בסדרה החולנית הזו תוך כדי מחשבות שעלו בי שמא המציצנות הזולה שמשתקפת מהסדרה ושאף אני חטאתי בה, יש בה משום זילות מותם של בני אדם. יושב לו הצופה בכיף מול הטלוויזיה, מפצח גרעינים ומציץ לדרכים האיומות בהן מצאו האנשים את מותם. רק שייזהר לא להיחנק מהגרעינים, בסוף עוד יעשו עליו סרט...
ביטוי אמביוולנטי יותר של הדברים בא לידי ביטוי בסדרה שמתוארת בספר: סדרה דוקומנטרית שמשחזרת מקרי רצח אמיתיים בהם הרוצח שנמצא אשם בבית המשפט טוען לחפותו. מצד אחד, גם כאן נמצא מציצנות אנושית וקרקס טלוויזיוני שמעמיד את חיי האדם כמשניים לעומת הדברים החשובים באמת בחיים (ועכשיו, צופים יקרים, לפני שנגלה לכם אם הנאשמת אכן ביצעה את הרצח, נעבור לפרסומות. אהה... הנה שואב האבק שייחלתי לו כל חיי!), סדרה שמאחוריה ניצבים מפיקים תאבי ממון ששיקולי רייטינג בלבד עומדים לנגד עיניהם (כן אשם, לא אשם... יאללה, תעזבו אתכם משטויות, העיקר שיש לנו מיליוני צופים), אך מצד שני גם יכולת לשנות גזרי דין ולהוציא לחופשי אנשים שהואשמו בפשעים שלא ביצעו. אז מה אפשר לומר על סדרה כזו, האם בכל זאת יוצאת הפסדה בשכרה? אין זו הדילמה המוסרית היחידה שהספר מעמיד. מה קורה, למשל, כשהתחקירנית גיבורת הרומן וגיבורת הסדרה מגלה עדויות חדשות ומפלילות המעלות בה ספקות רבים באשר לאישה שהיא הביאה לזיכויה לאחר שהואשמה ברצח, כביכול, שלא ביצעה (או שכן)? האם להמשיך בחקר האמת, תוך כדי לקיחת סיכון שהיא תמיט חורבן על הסדרה עתירת הרייטינג שלה, או להתמסר לתענוגות הרייטינג הגואה, לחשיפה התקשורתית ולהתעשרות הקלה שהיא זכתה בה, תוך כדי טיוח האמת?
אבל דילמות מוסריות זה לא עיקר העניין כאן. ספר מתח לפנינו, ובשליש האחרון שלו הוא מותח, מרתק ומפתיע. קודם לכן העלילה די מדשדשת, וזו אחת מחסרונותיה. מגרעות נוספות הן כמה חורים עלילתיים שפוגעים באמינות הרומן, סיפור משני של אב רוצח (או שלא) של הגיבורה הראשית – סיפור שתפור בצורה גסה ולא תורם דבר לעלילה הראשית, הקלות שבה הסופר (האימא של כל הספוילרים בהמשך המשפט, ובו בלבד...) הורג את הגיבורה הראשית שלו, כאילו שהייתה אחרונת דמויות המשנה. ובכל זאת הוא ראוי לארבעה כוכבים: על הדילמות שהוא מעורר, על ההצצה האותנטית אל מאחורי הקלעים של סדרת דוקו ועל המתח הסוחף בשליש האחרון שלו.
למי שרוצה טעימה מאלף דרכים למות [הצפייה מוגבלת מגיל 81, ובנוכחות (שלדֵי) הורים בלבד]
https://www.youtube.com/watch?v=ae7nPV7gCYc