קוראת את הספר עכשיו וכל הזמן יש לי דז'ה וו שכבר קראתי אותו, 102 מוכרים את הספר ו רק 6 ביקורות, אז כן פתאום התחלתי להרגיש שאני קוראת יותר מידי סיפרי כאילו הדרכה הנחייה עידוד תמיכה על איך להיות חיים אופטימיים מלאי אושר חיוביות עדינות ורכות עם עצמי לא להיות קשה אלא קלילה ופשוטה, נו אם לא באמת אעשה את העבודה הכול כך נחוצה לחיי עם ביירון קטי המהוללת הידועה ושאני יודעת בביטחה שהתירגול שהיא מציעה יוציא אותי מההתקרבנות העצמית ומתחושת ה אין לי מקום ולא רואים אותי ומה זה החיים האלה בכלל, מי שקורא כאן מבחין שכרגע אני כותבת חוות דעת חיובית מאוד על הספר הזה כהוראות הפעלה לבן אדם לבן אנוש לחיים כנים ישרים אמיתיים ונקיים וטהורים וסחלה ושטויות שיש לנו כול הזמן בראש, אני גם כותבת את דברי שבוערים בקירבי כעת כדפי בוקר של בוקר טוב עולם אני, אומרים שהכתיבה משחררת, בפנטזיה שלי אני אמורה לכתוב עם דף ועט ולא במחשב, איזה כיף להקליד המחשב, ותודה לאבא שלי ששלח אותי בזמנו ללמוד קריאה מהירה והקלדה עיוורת נישארו לי עוד קצת מזה לא ממש, אז אני עצלנית כמו שבספר אחר ניכתב שקראתי שככה הם האנשים עצלים לעשות עבודה עצמית בשביל לצאת מהסבל ולהיות בטוב עם עצמם הסביבה והעולם.אתן דוגמא איך העבודה אתמול פוגגה לי טריגר כפתור שנילחצ עם חברה ושהיא בכלל עדיין לא יודעת על כך, הבריק לי שוב שזה הכול סידריי עדיפויות אבל ניראה לי שהם באים מהאגו ואז שה שוב נילחצ לי וכואב ועצוב ואני מתמסכנת, אז חברה כתבה על פוסט שלה תגובה תערוכה שברור שהיא מכירה את האוצרת, רק שאני שלחתי לה את הפירסום כיוון שזה התאים לפוסט סינכרוניזציה, היא לא כתבה לפחות קיבלתי את זה מחברה, אוף כשאני כותבת את זה זה שוב מכווץ אותי מרגישה קטנה מיסכנה זנוחה נטושה עוד פעם לא פירגנו לי ועוד היא שלא היא באמת לא , היא רוצה אותי כחברה הללויה רק למה אי אפשר לקבל ממנה עוד או למה אם אני שולחת לה משהו לא נותנת איזכור לזה שלא היא הביאה את זה אלא קיבלה את זה מאחרת שאכפת לה שחושבת עליה שמתייחסת, אז בעשיית העבודה אתמול נוכחתי שגם אני לא שאלתי אותה מה שלום הרגל שלה, אז כנראה שהיא מחזירה לי לא בכוונה תחילה אלא אנרגטית, יופי טופי, שחררי ענת הכול בסדר את אהובה ראויה והחיים יפים כיוון שיש לך תמיד מה לעשות עם מי לדבר בחירות אינסופיות של מלא חברים מכרים ושמחה שורה סביבך. המון תודה רבה, אפילו אספור תכף את העומר בזכות הכתיבה כרגע כאן, יום ראשון שבוע חדש, 22 למאי יומולדת של אבא שלי זצוק"ל שכבר לא איתנו 5 שנים, 22 למאי 2022 אז היום 36 יום לעומר חמישה שבועות ויום שישה ושלושים יום, מתחילים שבוע שישי שזה שבוע ה יסוד, חסד שביסוד כנראה אם יש לי טעות אחזור לתקן בלי נדר, יום מבורך ושבוע קסמרפא. רגע את הספר קיבלתי מדנה תקופה של חברות ושל נתינה אינסופית מצידה, רציתי אז אז קיבלתי, חמודה נהדרת מקסימה שהיא, ועוד משהו במיקום לתרגל את היוגה להזיע ולהניע את הגוף שכול כך חשוב לי אני מנקה כרגע מחשבות או מעמיקה בהתבוננות עצמית מה שעושה המון בזמנים האחרונים ובמקום לעשות נשימות, תכף אשב על מיזרן היוגה לתרגל את הפראניימה המומלצת לי שהונחתה לי לפני שבוע וחצי על ידי המטפלת שלי. שימחה רבה.

זה אחד הספרים המשובחים שאני ממליצה עליהם מכל הלב.
הסופרת הנ"ל הגיעה מרקע חרדות ודכאונות כרוניות.
עשר שנים הייתה בדיכאון כרוני,ישנה ולא עשתה כלום.
יום אחד שכבה בדיכאון על הרצפה,ופתאום עבר מלידה מקאק,
ואז היא אמרה לעצמה אם הג'וק יכול לקום וללכת?
אז גם אני יכולה להתחיל לחיות,ומפה מהתחתית צמחה,למדה פסכולגיה,והתחילה להרצות איך לאהוב את החיים איך שהם.
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי,בנושא פסיכולגיה.
ממליצה עליו בכל הלב.

מזה זמן אני יודעת שדפיקות הלב, ההיפרוונטילציה ותחושת האקסיטביליות שאני חווה בכל פעם שהשכן משמיע מוזיקה בשעות הלילה הן לא התוצר של המוזיקה עצמה אלא של העובדה שהוא עושה זאת בחוסר התחשבות ותוך התעלמות מהחוק וממני. יודעת ומתעצבנת בכל ערב מחדש.
ואז הופיע הספר הזה בחיי ונתן לי את הכלים לעשות משהו עם הידע הזה על מנת לחוות את אותה החוויה אבל במצב נפשי אחר לגמרי.
אז דוגמת השכן היא מובהקת מאוד אבל היא מקרה מייצג של האופן בו פרשנות או תגובה שלי להתנהגות של אדם אחר גורמת לי לסבל - הפרשנות ולא ההתנהגות עצמה.

הספר קולח ופשוט מאוד לקריאה אך יחד עם זאת הוא מזמין אותנו להתעכב על כל משפט ומשפט ולהשתמש בו כדי לחקור את עצמנו.

חשוב מאוד לגשת אליו נטולים מציניות כי אלו בדיוק השיטות שאם רוצים חמישיום שניות של תענוג אפשר לקטול אותן באכזריות בעוד שאם רוצים חמישים שנים של אושר כדאי לחקור אותן לעומק

לאהוב את מה שיש.
מה מקופל בשם היומרני הזה ?
האם יתכן באמת לאהוב את מה שיש ?
האם יתכן באמת שלא לאהוב את מה שיש ?
אצל מי הבחירה אם לאהוב או לחדול ?
ביירון קייטי מאמנת אישית מהמובילות בעולם ה- (COACHING ) פורשת לפני הקורא מלכודת הגיונית בלתי מתפשרת המציבה אותו כאחראי בלעדי לגבי הבחירה שלו – כיצד הוא מפרש אירוע זה או אחר בחייו.
היא פיתחה שיטה שבה על ידי ארבע שאלות כל אדם יכול לבחון את הפרשנויות שלו לגבי המתרחש, לבחון את עצמו, להתבונן בבחירותיו ולהחליט. האם אני ממשיך לאחוז באמונות שלי ? האם אני ממשיך לפרש אירוע זה או אחר בדרך שפירשתי עד כה, או מוטב להחליף את הפרשנות ?
האם אני נוטה לבלבל בין דעות, סברות, פרשנויות ובין עובדות ? מה אני מרגיש בעקבות בלבול מהסוג הזה ?
ובעקבות הסתכלות זו, במקום שמתבהר הבלבול בין דעות ועובדות משתנה ההרגשה שלי לגבי האירוע.
במקום שבו מתברר מעבר לשום ספק שאתה מתעסק עם עובדות שאין לך שום דרך לשנות אותן, ממליצה ביירון קייטי לאהוב אותן.
ראשית אם עובדה שאין שליטה עליה מציקה לך, מטרידה אותך וגורמת לך סבל, אז מה אתה מעדיף לחוות בחיים שלך סבל או הנאה ?
שנית אם מצב מסוים מטריד אותך ויש לך בו השפעה, מה לדעתך ישפיע יותר על הנוגעים בדבר, אם תתנפל עליהם בכעס מתוך המצוקות שלך ? או תפנה אליהם מתוך אהבה, למרות שאינך מסכים עם דרכם ?
לאהוב את מה שיש, זה לבחור את ההרגשה שלך מתוך בחירה ובלי קשר לנסיבות החיים.
על מנת ליצור את האפשרות הזו פיתחה ביירון קייטי שיטה שהיא קוראת לה "העבודה" ואם אתה בוחר לקחת על עצמך מחויבות לבצע את העבודה על פי הנחייתה, בשיטתיות, מובטח לך שתרכוש את המיומנות הזו.
ישנן שיטות נוספות בתחום האימון שהן לא פחות טובות ולא פחות אפקטיביות אבל גם בשיטתה של ביירון קייטי אני מוצא קסם מיוחד ואני משוכנע שמי שיתאהב בשפה שלה ובגישה שלה, ימצא תמורה הולמת בניהול חייו.
בברכת קריאה מהנה.
טוביה.

ספר נפלא שבמידת מה "מציל את חיי" והוא לי כמו תנ"ך להתנהלות היומיומית ואני שהרבה שנים הייתי סבל של מחשבות שליליות וכפייתיות וגרמו לי לתסכול סבל מועקה כעס וזעם
והנה בא הספר הזה ומסביר באפן פשוט אולי פשטני איך לשלוט במחשבות השלילי ולמצוא את האושר הפנימי שיש בכל 1 מאיתנו
4 שאלות והיפוך שיכולות לשנות חיים
שוב, אני לא חסיד שוטה של אף אדם או שיטה
אבל לי באפן אישי זה עוזר וזה כבר הפך להיות חלק ממני
מי שיקח את השיטה האמורה וייתייחס לזה בתום ויושר ללא ציניות ישראלית יכול רק להרוויח

לפי התקציר אני רואה שהספר מעננין נורא ואניקוראת אוצו עכשין