נאטסומה סוסקי (1867-1916) הוא מגדולי הסופרים היפניים בכל הזמנים. "קוקורו" משמעו "לב הדברים" ואכן זהו ספר מאוד יפני ועוסק בעיקר בנפשו וליבו של האדם.
ספר מאוד יפני משמעו שהוא עוסק בדקויות ומעמיק בעינייני מוסר ויחסי אדם לחברו עד לרמה שלאדם המערבי הדבר יראה מוגזם וקנטרני. היום,היפנים המודרנים גם הם כבר פחות רגישים ויותר פתוחים מאבותיהם בתחילת המאה ה-20.
הספר מחולק לשלשה חלקים עיקריים. החלק הראשון מציג בפנינו את שתי הדמויות המרכזיות בספר. הספר כולו מסופר בגוף ראשון על ידי הדמות המרכזית, בחור צעיר שלמיטב זכרוני שמו כלל לא מוזכר, שרק סיים את לימודיו באוניברסיטה. הוא יוצר קשר אם אדם מבוגר ממנו בתקווה למצוא לעצמו מנטור והשראה לחיים, הוא קורא לאותו אדם סנסיי (מורה, מדריך). הם נפגשים לעיתים קרובות ומשוחחים על החיים.
החלק השני מספר על הקשר בין המספר למשפחתו, הוא נאלץ לחזור לביתו עם גסיסתו של אביו. לאורך כל תקופת שהייתו אצל הוריו הוא מקיים קשר עם סנסיי על ידי שליחת מכתבים.
החלק השלישי הוא בעצם חצי מהספר והעיקר שלו, כולל פרוזה מבריקה ונוגעת ללב. כל החלק הזה הוא בעצם מכתב שסנסיי שלח למספר הסיפור ואנחנו קוראים את המכתב יחד איתו. במכתב מספר סנסיי על עברו, זוגיותו ומדוע החליט לעשות את הצעד הקיצוני שעשה.
מאוד הזכיר לי את שארית היום של אישיגורו, גם בפיתוח הדמויות והעומק המושקע ביחסי האנוש ודקויות ההירהורים בענייני מוסר. אין לי ספק שאישיגורו הושפע עמוקות מסוסקי.
מלאכת תרגום מרשימה של גדול חוקרי יפן בארץ פרופ' יעקב רז.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



