עלילת הספר מתרחשת בכפר קטן ומושלג בפינלנד שבו כל התושבים יודעים ומעורבים בחיי כולם, כנהוג במקומות קטנים.
הדמות הראשית היא קתרי קלינג, בת 25, בחורה ישרה, פיקחית, קרה ומחושבת, מוזרה, עם עיניים צהובות המגדלת את אחיה מטס, רפה השכל בן ה-15 שהוא היחידי שבאמת אכפת לה ממנו.
מטס טיפוס שתקן, מבודד, שאוהב לקרוא ספרי הרפתקאות ומתמחה בבניית סירות.
למרות שאנשי הכפר מכנים את קתרי 'מכשפה', יראים ממנה ומשתדלים להימנע מכל אינטראקציה איתה, הם פונים אליה בפתרון בעיותיהם הפיננסיים מאחר והיא מומחית במספרים ומאוד הגונה.
כל מה שמעסיק את מחשבותיה של קתרי הוא איך לעשות כסף, (בסוף הבנו למה היא רצתה את הכסף, לא אעשה ספויילר רק אגיד שזה היה די מפתיע) לשם כך היא מתכננת תוכנית קפדנית איך להתקרב לאנה אמלין, קשישה, המתגוררת לבדה בבית הארנב, על מנת שתוכל להשתלט לה על הבית ועל הכסף הרב שברשותה.
היא מתחילה לסייע לה בהבאת דואר ומצרכים מהחנות של החנווני בכפר, היא מתקרבת אליה, עוברת ביחד עם אחיה לגור עמה ולבסוף אף מנהלת לה את העניינים העסקיים והכספיים שלה.
מצב זה בסופו של דבר גורם להן להפוך ליריבות ולפגוע אחת בשניה לעיתים בצורה ישירה ולעיתים בצורה עקיפה.
נראה שבעצם הסופרת יוצאת מנקודת הנחה שכל אינטראקציה בין אישית פועלת ומונחית על ידי אינטרסים בלבד ומושגת בדרך של מרמה ויחסי כוח ושליטה.
בספר קתרי אומנם לא גונבת מאנה אך לאט לאט היא רוכשת את אמונה וגורמת לה לחשוב שכל האחרים הם רמאים ושקרנים, שזה בעיניי דבר הרבה יותר קשה.
היא בעצם גונבת ממנה את האנושיות, את התמימות, את הנימוסים והלבביות שלה.
באיזשהו שלב אנה מבינה שקתרי רימתה אותה, היא מנסה להחזיר לה דרך הכלב המאולף שלה, ע''י זה שהיא מנסה לחנך אותו מחדש ופוגעת באמון של הכלב בקתרי. אנה הופכת להיות קודרת, צינית וממורמרת, דבר שהיה עצוב לראות (לקרוא). מאוד עצוב אפילו.
מדובר בספר שהוא שונה, מוזר ולא קונבנציונאלי. פעם ראשונה שאני קוראת ספר מסוג זה.
הספר כתוב בשפה יפה ועשירה אך העלילה לא מאוד מושכת ומעניינת לטעמי. היה בה משהו כבד ומדכא ולכן היה לי קשה להתחבר לספר. מה גם שמבחינתי הסוף נשאר פתוח, לא היה ברור מה עלה בסופם של הדמויות וזה מאוד הרס לי את החוויה של הספר. שונאת סופים פתוחים.
הספר כתוב בגוף שלישי ברובו אך מדי פעם היו גם פיסקאות שכתובות בגוף ראשון מפיה של קתרי, (ללא שום הפרדה) דבר שגרם לי קצת לבלבול בהתחלה.
בואו נגיד שהספר הזה הוא לא כוס התה שלי ואם לא הייתי מקבלת אותו לסקירה סביר להניח שלא הייתי בוחרת לקרוא אותו, אבל אני לא מצטערת שקראתי אותו, הוא מעורר נקודות למחשבה ובהחלט ניתן ללמוד ממנו הרבה על אינטראקציות חברתיות ומערכות יחסים בין אנשים, על יושר והגינות מצד אחד ועל הונאה ורמאות מצד שני.
הקריאה לשיקולכם!











