מאוד מהנה. פרקים קצרצרים כתובים בעין קצת מחייכת וסרקסטית.
נברני ספרים וספריות, אספני פרטי דפוס וחובבי מורשת יהודית מפולפלת,
יפיקו אפילו הנאה כפולה.

סותם הרבה חורים בעושר העובדות ההיסטוריות.
לא סיפור רקע שלומדים עליו הרבה ודוקא מאוד חשוב להבנת המאורעות שקרו אח"כ עם עליית נאצר לבמה.
מאידך, מוגזם ואפילו "כחלחל" בפירוט הרכילותי העסיסי.
מן "מישמאש" של מחקר היסטורי עובדתי מפורט וכתיבה פשוטה ועממית מאוד.
הספר מושך לקריאה מהירה ולא מעייף. יאללה, בסדר.

הספר הטוב ביותר שקראתי על אפריקה מאז "טרזן וחיות הג'ונגל".
המחבר שהחליט לוותר על תנאי מעמדו המיוחסים כעיתונאי לבן, מתחבר לקרקע ומביט לאפריקה ולאפריקנים על גוניהם השונים
בגובה העיניים, האבק והמלריה. בשכר זה הוא זוכה בראיה בלתי אמצעית לתוך נשמת היבשת השחורה ותושביה.
הספר נכתב בשנות הששים של המאה הקודמת כשעדיין העצמאות מתוך השלטון הקולוניאלי המדכא היתה בחיתוליה.
רק לסבר את האוזן - כעשרת אלפים שבטים שהיו רגילים להתמודד בינם ולבין עצמם מאות שנים, גם במלחמות קשות,
היו צריכים להגיע ליציבות שלטונית ואזרחית במסגרת של כארבעים מדינות. בד"כ זה לא עבר בצורה הכי מוצלחת שכן
השבטיות נשארה גם אחרי היווצרות המדינות ואירועי הפיכה תכופים ומדממים לא חסרו.
פרקי הספר לא ארוכים, לא מעייפים, מגוונים גיאוגרפית ומעניינים מאוד באבחנות ונתוחים עיתונאיים כמו גם הרפתקאות אישיות,
והכתיבה צבעונית, אנושית וקולחת.

כמו הנסיך הקטן נודדת המו"ל הגרמניה לכאורה בין הפלנטות של קיבוץ כלשהו
מיוצאי גרמניה ומנסה לפענח את סודם של בעלי הממלכה (והמלאכה) האישית שלהם.
וכמו אותו נסיך, יוצאת מכל פגישה עם תחושה של השתאות מהולה במבוכה.
ספר מאוד חביב וקריא, גם אם מצייר מציאות קצת מתקתקה ואוטופית לחיי השיתוף הקיבוציים.

תרגום מעצבן ולא קולח שקיבל את הדירוג "לא משהו".
לא מצליח להתקדם עם הגירסא העברית הזו.
אפילו תרגום גוגל אולי יהיה טוב יותר.
קראתי את הסיפור הזה לפחות פעמיים באנגלית והתרגום הנוכחי לא עושה כבוד לקיפלינג.
אמתין למשהו טוב יותר.

נקרא באיטיות, קצת כבד, לא זורם, עמוס בהגיגים פנימיים זרים לאוזן המקומית,
אבל בתמונה הכללית די מעניין למי שמתחבר לאוירה של התקופה.
כרגיל אצל מיכאל, כתיבה בגובה העיניים על תרבות רחוב מורדת, מחוספסת וגסה.
מעניין מבחינה אתנית והיסטורית ומשקף את הרוח הסוערת שסחפה את האיזור העיראקי
טרום הקמת המדינה. רצוי קצת לקרוא היסטוריה של עיראק עד שנות החמישים כדי להכנס
טוב יותר לסיפור.

אינטרפרטציה עסיסית, עמוסה בתיאורים פלסטיים אכזריים אודות
תקופת מצור נפוליאון בונאפרטה על העיר עכו.(שנת 1799).
במסגרת התקופה ההיא המסופרת לכל מי שביקר בעכו וסייר באתריה,
קמה העיר המבוצרת על שליטיה, אזרחיה ואויביה לתחייה, באופן עז המערב דמיון ומציאות, אבל גם מעשיר.
הספר לא מיועד ללבבות רכים, אבל הקריאה מושכת, שוטפת, נוטפת דם ,מזעזעת ומחליאה.

13 סיפורים קצרים וחביבים ובמוקד כל אחד מקטרת שונה ומשונה שנמצאת עכשיו באוספו של המחבר.
הוא מייחס לכל מקטרת את תהפוכות הגורל בחיי בעליה המגוונים, גלריה של טיפוסים :
מהפכן רוסי, מליונר בלגי, רב חובל דני, פועל צרפתי, חוואי הולנדי ועוד ..
כל הסיפורים הסאטיריים בעיקרם מאופיינים בהסתבכויות עם נשים ובנימה פאטליסטית לא אופטימית.
יצירה קטנה, מאוד נחמדה ומהנה.

רומן היסטורי משובח וקריאה כייפית אודות המעבר מתאורת גז לחשמל, משלהי המאה ה-19.
הפרקים הקצרים והעלילה שבבסיסה לא נשמעת מי-יודע-מה מלהיבה,
הופכת בזכות הכתיבה הקלילה והזורמת, הפרטים ההיסטוריים המעניינים והסיקור המדעי והמשפטי התמציתי
לחוויה בלשית מהנה. נקווה לעוד חומר טוב בעתיד מהמחבר - גראהם מור.