נקרא באיטיות, קצת כבד, לא זורם, עמוס בהגיגים פנימיים זרים לאוזן המקומית,
אבל בתמונה הכללית די מעניין למי שמתחבר לאוירה של התקופה.
כרגיל אצל מיכאל, כתיבה בגובה העיניים על תרבות רחוב מורדת, מחוספסת וגסה.
מעניין מבחינה אתנית והיסטורית ומשקף את הרוח הסוערת שסחפה את האיזור העיראקי
טרום הקמת המדינה. רצוי קצת לקרוא היסטוריה של עיראק עד שנות החמישים כדי להכנס
טוב יותר לסיפור.
















