• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
גלויות מיוון

גלויות מיוון

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של תמיד קוראת

תמונה של תמיד קוראת
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
גלויות מיוון

גלויות מיוון

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של תמיד קוראת

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של תמיד קוראת
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2016
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
meitalb
לפני 7 שנים

“התחלתי ונטשתי. משעמם ולא הצלחתי להתחבר. שלא כספריה האחרים - שהי מרתקים ומיד התחברתי אליהם, כאן פשוט”

6/11
ביקורות על גלויות מיוון
הבאה
דקלה
לפני 8 שנים

“מה שבטוח ואני מבינה שאני לא היחידה, הספר הזה גרם לי לרצות לעשות טיול ארוך ביוון ולבקר בכל המקומות הק”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 7 שנים•1 דקות קריאה

ספר מקסים.הלוקח את הקורא היושב וקורא את הספר לטיול ביוון.
סיפור המסגרת הוא על בחור מאנגליה,שנקרא א' לכל אורך הספר,שמחכה ביוון לבחורה שהכיר באנגליה שתגיע וביחד יטיילו.
לאכזבתו הרבה,היא לא מגיעה אך הוא עורך טיול ספונטני לבדו. הוא כותב את המסע ושולח לה גלויות מכל מקום שהוא מבקר.אך הגלויות לא מגיעות לחברה הזו אלא לבחורה אחרת בלונדון,וההמשך בספר.
משולבים בספר,סיפורים קטנים,אנושיים ויפים אודות היוונים וחייהם בכפרים ובעיירות.
בספר כלולים גם אירועים עכשווים על מצבם הכלכלי הקשה של היוונים והשפעתו על חייהם.
יש לי שתי הסתייגויות מהספר :
א.הגלויות ה"צבעוניות" המופיעות בספר , איכות ההדפסה או הצילום הדהויה והגרועה שלהם ומשפיעה לרעה על החוויה של קריאת הספר (לתשומת לב המו"ל).
ב.סוף הסיפור איכזב אותי. היה חלש ואנמי.
ממליצה לקרוא את הספר במיוחד לפני טיול ליוון.האוירה של הספר מביאה חשק לטייל ביוון.ויקטוריה היסלהופ,אכן יודעת לעשות תחקירים מעמיקים לפני כל ספר שהיא כותבת והפעם היא התעמקה בסיפורים מהמקומיים.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של רץ
רץ
תמונה של אדמה
אדמה
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של תמי
תמי
5קוראים|גיל ממוצע62|60%נשים

על המבקרת

תמונה של תמיד קוראת

תמיד קוראת

ותיקה
חברה מזה 14 שנים
132 ביקורות•809 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של תמיד קוראת
תמיד קוראת
ותיקה
חברה באתר מזה 14 שנים
ביקורות132
לייקים שקיבלה809
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת57מתח ריגול והרפתקאות26ספרות מקורית25

דיון על הביקורת

1 תגובה
מורי
מורי•לפני 7 שנים

חובה לשים רווח לאחר סימני פיסוק.

1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של תמיד קוראת

קריאת הינשוף

קריאת הינשוף

פטרישיה הייסמית (הייסמית')

רוברט פורסטר, הדמות הראשית, עוזב את העיר ניויורק לאחר גירושיו לאישה נוירוטית צעקנית ונקמנית. מנסה להתחיל חיים שקטים. הוא מצא עבודה בתחומו . הוא מוכשר בציור/ רישום /שרטוט. אך יש לו אובססיה והתמכרות למציצנות. לא בקטע הפלילי, מיני אלא פשוט מחפש ונהנה לראות חיים פשוטים ורגילים של אחרים. חייו מתהפכים לאחר שנחשד ברצח. וכך התחילה שורה של מעשי אלימות כלפיו וחשדות מצד המשטרה המקומית ושכניו. חייו מתערערים אך הוא נשאר די אדיש ,ופסיבי לפי התרשמותי .הוא לא מתרגש ובטוח בצדקתו. הוא מנסה להמשיך בחייו למרות כל המכשולים ששמים לו האנשים בסביבתו.
זהו רומן פשע. דרוד משעני כתב אחרית דבר לספר שמאירה את עיני הקורא באשר למקור הרעיון של הסופרת הייסמית לכתיבת הספר. הספר נכתב בשנת 1962 אך רק עתה תורגם לעברית.הספר מותח וזורם אך הדמויות לא אמינות בעיני.
באשר לשם הספר : קריאת הינשוף, הינשוף הוא עוף דורס ,פעיל בלילה .הוא משמיע קול חזק וצורם כאשר הוא מבחין בטרף ומתכונן לעוף עליו. הינשוף הוא אולי מתיחס לאחת הדמויות בספר שקרא תיגר על רוברט.

לפני חודש•
★★★★★
•תמיד קוראת
מסכת תהום

מסכת תהום

איל חיות-מן

בספר מציג חיות-מן את דמותו של אלישע בן אבויה החל מנערותו ועד תחילת שנות העשרים שלו. הוא מסיר את הערפל על חייו של אלישע ומנסה לתת תשובה ומדוע קרה לו מה שקרה. אלישע בו אבויה הוא אחד מחמשת החכמים שנכנסו ל”פרדס” (תורת הסוד) לפי הגמרא . אלישע , נאמר עליו : “האחר”
הספר מתבסס על היסטוריה ,מיסטיקה יהודית. קבלה וגמרא.
הסופר הרכיב לו את הפרטים הביוגרפיים שהוא חשב שמתאימים לתקופה הזו של חיי אלישע , התקופה היא כ 16 שנה אחרי חורבן בית המקדש. ואכן התיאורים של החיים בגליל אצל משפחתו חיי הישיבה בלוד וחיי הרבנים המרכזיים שהובילו את הדור מרגיש לקורא מאד אמינים. בתקופה זו הרבנים מנסים לעצב חיים דתיים חדשים (שבעצם ממשיכים עד היום) כיוון שכבר שאין בית מקדש ואין קרבנות והכהנים ירדו ממרכזיותם בחיי היהודים.
בספר יש התרכזות רבה בתהליך הנפשי שעובר אלישע מחייו בגליל בבית אביו ועד להתלבטויותיו ומרכזיותו של הרב אליעזר בחייו והדרך שהוא מכוון אותו לתפקיד חייו בעתיד. נפשו של אלישע מגיעה לתהומות של טומאה וגם עולה במעלה ההיכלות הקדושה והטהרה לקרבת ה’. חזיונות פוקדים את אלישע כנער ורבו חושב שהם משמעותיים.
את הספר קראתי וסיימתי לפני חג פסח. לאחר הקריאה בספר קריאת ההגדה של פסח הייתה יותר משמעותית מאשר בשנים שעברו. ראיתי את הדמויות של הרבנים והויכוחים שלהם באור אחר.
הספר מאד מעניין , פנטסיה דתית כתובה בשפה עשירה. הרגשתי שהרבנים שמוזכרים בגמרא ובמשנה התעוררו לחיים . יתכן שיש רמז בספר מדוע אלישע ניזוק מהכניסה לפרדס , לפי חיות- מן ולפי מה שאני מבינה , כנראה בגלל ראשית חייו והאנשים שהשפיעו עליו מאד כמו הרב אליעזר, רבן גמליאל ור’ ישמעל. וכמובן הרקע שהיה לו עם תרבות יוון (שאהובתו רות יצגה בספר)
היה רצוי שתהיה הקדמה או רקע היסטורי לספר ולדמותו של אלישע.
לדעתי מי שלא למד על הרבנים האלה ועל הגמרא והמשנה , אולי לא יצליח להבין ולקבל משמעות עמוקה יותר מהספר.מי שלא יודע על חזיונות, היכלות וטומאות לא ממש יבין את המסופר.
הכריכה של הספר מעולה. מצביעה בדיוק על הנקודה העיקרית של הספר : אלישע בן אבויה שמרגיש חובה להמשיך את המסורת היהודית /דתית (הנר ) לאחר חורבן בית המקדש וירושלים , עם הפנים לעתיד אחר אמנם האור מכוון לירושלים והנער הולך עם נר קטן אל החושך).
.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•תמיד קוראת
תמיד פלורה

תמיד פלורה

יובל אלבשן

רומן משפחתי. האבא, נעים, משאיר לבתו צרור מכתבים וסיפורים שממוענים אליה. היא מוצאת אותם כאשר היא מפנה ואורזת את הדברים בביתו של אביה לאחר מותו. הדמות המרכזית במכתביו היא אחותו ,פלורה. ניכר שהוא אהב אותה מאד והעריץ אותה כל חייו. בתו נחשפת לראשונה לסיפורים על משפחתו, הוריו אחיו אך החלק העיקרי והמרכזי הוא על אחותו פלורה.יש בסיפור הזה תיאור של משפחה שעלתה לארץ מעירק ואת התלאות החיים שעברו בקליטתם בארץ. זה תיאור שמשקף את חיי העולים החדשים שעלו בשנות ה60 לארץ.
הסופר המשפטן אלבשן מתאר את חייו של נעים ומשפחתו ברגש וחום רב. דרך פלורה שהוא כותב שהיא חכמה, אנחנו קוראים על חכמת החיים והמשפטים והקלישאות שפלורה אמרה יש בספר הרבה ציטטוטים חמודים ומענינים . דמותה של פלורה מעפילה על דמותו של נעים . בתו של נעים היא רק הצינור שדרכה נעים מספר על פלורה. רוב הסיפורים לא היו מוכרים לבתו. בתו מסמלת את ההבדל והפער בין משפחתו בקטמונים ובין הדור החדש בשנות ה- 80 שלא מכיר ולא ממש יודע על חייהם של דור העולים החדשים בשנות ה- 60 וה-70 .
אלבשן מפגיש את הקורא עם דמויות של ישראל השניה .פלורה מיצגת אותם בגאוה , הן כפעילה חברתית שמנסה להשפיע ולשנות דברים בתחום הזה. יש בספר ביקורת נוקבת שרק מופיעה ברמזים על החברה בישראל של אז.
הספר זורם וקליל לקריאה , סיפור אנושי , ראלי וחם . מומלץ.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•תמיד קוראת
חוויה ניו-זילנדית

חוויה ניו-זילנדית

שפרה הורן

זהו ספר אינפורמטיבי,לא רומן . מעין מדריך טיולים לניו זילנד. שפרה הורן מוסרת בספר אינפורמציה רבה ומפורטת על ניו זילנד , מעין דיווח. היא כותבת על ההיסטוריה ועל ראשית המתיישבים שם. על הדגשים וההקפדה של האוכלוסיה המקומית של בנושאי איכות הסביבה הם אובססיבים לגבי האיזון האקולוגי של החי והצומח המיוחדים שבמדינתם. היא מפרטת את מה שתייר יכול למצוא כשהוא מגיע לניו זילנד. היא גם ערכה השוואות בין אוסטרליה לניו זילנד, אוסטרליה מועדפת .שפרה הורן מספרת שהיא חייתה שם מספר שנים. האינפורמציה שלה בספר מעודכנת לשנת 2006 בלבד. כך שתייר פוטנציאלי צריך להמשיך ולקרוא על ניו זילנד עוד פרטים עדכניים.
אחרי שקראתי את הספר אני לא ממש מתלהבת לנסוע לשם. חשבתי שניו זילנד היא אי יפיפה עם חופים מקסימים ומרחבי טבע מיוחדים (והיא באמת כזו), אבל בספר היא שיקפה בעיקר את המציאות הלא מלהיבה של המקום. אכזבה.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•תמיד קוראת
סוף שבוע אחד

סוף שבוע אחד

ברנהארד שלינק

בעקבות יציאתו לחופשי מהכלא לאחר חנינה של ירג, טרוריסט/רוצח של קבוצת באדר מיננהוף. אחותו המסורה מארגנת לכבודו מפגש בביתה שבכפר עם חבריו שאיתם היה קשור בפעילות המהפכה כשניסו לארגן פעולות טרור ולפעול על פי רעיונות השמאל הקיצוני בגרמניה. כיום חבריו התמתנו והם בעלי מקצוע .
הסופר שלינק, מתאר את דמותם של כל אחד מהמשתתפים בסוף השבוע הזה, המתח ששורר ביניהם ואת התהליך שעברו בגלל מספר אירועים שקרו בשלושת הימים האלה בכפר. כל המשתתפים רצו לדעת מה עבר עליו במשך 25 שנה בכלא, איך זה השפיע עליו ומה תוכניותיו לעתיד. הסופר מתאר מה עבר ומה השתנה גם על חבריו ועל היחסים ביניהם כיום והאם היום היו ממשיכים בפעילות הזו כמו כמה מחבריו דוחפים אותו להמשיך. חייו של ירג נעצרו בכלא ואילו חבריו המשיכו בחייהם ,רכשו מקצוע ופנו עורף לעבר.
כריסטינה אחותו של ירג מתוארת בספר כשהיא מלווה ותומכת בו מילדותו וממשיכה לתמוך בו גם לאחר השחרור מהכלא למרות שהיחסים בינים מורכבים .
היה מאד מעניין להבין את הדמויות והמניעים שלהם והקשר עם ירג אז והיום. האמת לקרוא על גרמנים כשהנאציזם ברקע והתמיכה בטרור היה לי קצת קשה לקבל . הסופר נותן הרגשה לקורא שהוא לא שופט את ירג אך יש לו מין גישה סלחנית אליו ואמפטית . למרות זאת אני חייבת לציין שהספר שונה מרתק זורם ומענין.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•תמיד קוראת
מלאכי הלילה

מלאכי הלילה

ווינה דיי רנדל

הסיפור הוא בהשראת אירועים אמיתיים, על קונסול סין באוסטריה במלחמת העולם השניה אשר הנפיק אשרות כניסה לסין ליהודים רבים שנרדפו על ידי הנאצים. בכך הוא הציל אותם ממוות ודאי תוך כדי סיכון חייהם. הקונסול המשיך והפיק אשרות כניסה גם לאחר שמדינות רבות אחרות סגרו בפני היהודים קבלת אשרות. שהשגריר
הסיני ביקש ודרש להנפיק יותר אשרות ליהודים למרות התנגדות בסין. הסיפור מסופר על ידי שלוש דמויות עיקריות: גרייס אשתו האמריקאית של הקונסול, מפי הקונסול פאנג שאן ומפי לולה היהודיה. כל ראש פרק בספר הוא מזוהה על ידי אחת הדמויות האלו המספר מנקודת המבט שלו את האירועים העוברים עליה. דרך סיפורה של לולה ומשפחתה הקורא נחשף למעשיהם האכזריים של הנאצים ועל חייהם ומותם של יהודים רבים תחת השלטון הנאצי .
הקריאה בספר מאד זורמת נותנת תמונה אמיתית ומפרטת את האירועים הקשים ואת האכזריות הרבה של הנאצים(אזרחים וחיילים) ובמיוחד את אייכמן האיש הרע והאכזר מכולם. ישנם קטעים שהם קשים לקריאה.
טוב שעדיין נכתבים ספרים כאלו, כדי לא לשכוח את הרוע שהאדם מסוגל לעשות ובעיקר נגד היהודים. וגם טוב שמהדהדים את האנשים טובים לאורך ההיסטוריה שמסוגלים ללכת נגד הזרם ולהציל יהודים. קראתי שהקונסול זכה להכרה כאיש חסיד אומות עולם על ידי יד ושם, שמאד מגיע לו על ההקרבה והאנושיות שגילה בתקופה ההיא.
הספר כתוב בכישרון כתיבה רב על ידי ווינה רנדל וטוב שנכתב.
מומלץ לקרוא.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•תמיד קוראת
היהודיה האחרונה של קפריסין

היהודיה האחרונה של קפריסין

רוחמה וייס

בספר ישנם שני סיפורים שונים.סיפור אחד דימיוני שרוחמה וייס המציאה על חייה כביכול של אישה פשוטה שנקראת שלום מקפריסין (בהתבסס על רקע היסטורי) שחיה במאה הראשונה לספירה בתקופת מרד התפוצות נגד רומא אשר התרחשו במצרים ובקפריסין. הסיפור השני הוא סיפור חייה הפרטיים של הסופרת רוחמה וייס. היא מספרת בפתיחות על ילדיה, חייה המקצועיים ובעיקר על החוויה הטראומטית בילדותה. זו חוויה שמשפיעה עליה עד היום ובכל יום והיא ההתעללות המינית והנפשית שהעביר אותה אביה במשך תקופה ארוכה.
הסיפור של שלום היהודיה מקפריסין הוא מאד שולי ולא מפותח מספיק.איני מבינה גם איך הוא קשור לסיפור חייה של הסופרת שולבו שניהם בספר אחד. היא מכנה את קפריסין שאליה היא מגיעה לעיתים קרובות בגלל הסיפור שהיא כותבת על היהודיה שלום ,כמחוז החופש.
אני מבינה שרוחמה וייס רצתה בספר לזעוק את הכאב שהצטבר בנפשה. כי הכאב שלה מופיע ומתואר מספר רב פעמים בספר. הכאב התעורר שוב כתוצאה מכך שבנה גויס לצבא וכל חרדותיה צפו ועלו.
האמת כואב לי הלב עליה שהיא לא מצליחה להשתחרר למרות כל הדברים שניסת בעבר.קטונתי מלתת עצות, אך לדעתי היא חייבת להניח לזה. אביה כבר נפטר וההתחבטויות לא פותרות ולא מרפאות את נפשה.
בספר היא מתארת את הבריחה שלה להתבודדיות ולקבל שקט נפשי אצל הנזירות במנזר בבית גמאל ליד בית שמש ובפרובאנס.אך גם ההתבודדויות ושמיעת התפילה השמימית של הנזירות היא בריחה זמנית וקצרה ולא פותרת ומעלימה את הזכרונות הרעים. לסיכום, חייהן של שתי נשים (הסופרת ושלום הקפריסאית) מתארות כאב אישי אך שונה מאד ועוברות מסע חיים מטלטל ומיוסר אך אולי הוא בא לתאר את הכאב והסבל והמצוקות של נשים לאורך השנים?

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•תמיד קוראת
שחור כעורב

שחור כעורב

אן קליבס

הספר עוקב אחר המפקח ג’ימי פרז ואחר פתרון התעלומה של רצח ילדה ונערה באי הפסטורלי הזה ,בעזרת רוי טיילור מפקח משטרה שהגיע מסקוטלנד.
אמנם האי מרוחק, בקצה העולם, אך לדעתי הסופרת רצתה להראות שגם במקומות נידחים “בני אדם הם בני אדם, בלי קשר למקום שהם גרים בו”.
בכל ישוב של אנשים יש אהבות, קנאה,פחד וסודות .יש באי אוסף של אנשים בעלי אופי שונה עד מוזר.
הסופרת הביאה לנו טעימה על החיים באי שטלנד, על אפשרויות החיים,מזג האויר המיוחד, על אפשרויות הפרנסה, חינוך והחגים המיוחדים שלהם. במקום הקטן הזה כולם מכירים את כולם.
דמותו של בלש המשטרה פרז, היא די אנמית לטעמי. הבנתי שעשו סדרה בריטית בעקבות סדרת הספרים של אן קליבס שבקראת שטלנד, שבה הבלש הוא הדמות הראשית. מקווה שבסדרה הוא יותר כריזמטי.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•תמיד קוראת
משחקו של המלאך

משחקו של המלאך

קרלוס רואיס סאפון

הסופר הספרדי שכתב את הספר המצוין "צלה של הרוח", כתב את הספר “משחקו של המלאך", שחלקו פנטזיות כישוף ובדיה.
הסיפור מתרחש בברצלונה של תחילת המאה ה-20. הדמות הראשית היא דויד מרטין האיש המיוסר שאנחנו עוקבים אחריו מילדותו העניה שחי עם אביו לאחר שאמו עזבה.הוא גדל ללא אמא ברקע. הסיפור מתרכז על אהבתו הגדולה לכתיבה ולספר. הן כקורא ובעיקר של סופר מוכשר הממציא סיפורים לאנשים הצמאים לסיפורים. הוא מוקף באנשי ספר כמו בעל חנות הספרים סמפרה שאיתו הוא מסתדר ומעריך, וכמו וידאל האיש העשיר שתומך בו כלכלית שמנסה כוחו בכתיבה ללא הצלחה עד שמרטין עוזר לו ללא ידיעתו בכתיבת ספר מצליח. ישנו גם האיש המסתורי אנדראס קורלי העור איש מסתורי, שמעודד אותו ומכריח אותו לכתוב לו ספר מיוחד תמורת סכום כסף גדול. בספר מופיעות שתי נשים שאוהבות אותו אך הוא אינו משיב להן אהבה כי מעולם לא חווה אהבה מהוריו. היצירה הזו של קרלוס רואיס סאפון גדושה באהבת הספר והכתיבה בכל צורותיה.
ספר מהנה אך לא התחברו לי הקטעים הבדיוניים והפנטזיות שהיו לאורך הספר די הזוי.
לאורך כל קריאת הספר חשבתי לעצמי הלוואי והייתי עכשיו עושה סיור בברצלונה בעקבות המקומות המוזכרים בספר שמרטין היה בהם ותיאר אותם.
לדעתי הספר פחות מעניין מהספר צלה של הרוח.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•תמיד קוראת

ביקורות נוספות על "גלויות מיוון"

גלויות מיוון

גלויות מיוון

ויקטוריה היסלופ

Kalimera- (בוקר טוב), Kalispera- (ערב טוב)!

לא לחינם אני פונה כאן ב"קלימֶרה" ו"קליסְפּרה" ביוונית...

הספר "גלויות מיוון" הוא אך ורק על יוון, בתוך מסגרת של סיפור אהבה, שבעקבותיו מתאכלסות להן נובלות יווניות.

לאורך קריאת הספר שארך כמעט יממה בהפוגות, חשתי כציפור שמרחפת מעל יוון והאיים המקיפים אותה.

איזה כיף ומרגש לפתוח את הספר, ולגלות מפה עם ערים שכל כך קרובים לליבי!

מרגש לפגוש את "סלוניקי" בצפון יוון, שהרי זה היה שם משפחתה של אימי לפני נישואיה לאבי. מרגש לא פחות, דרומית ובסמוך לים היווני לפגוש את יואנינה (יאנינה) ... כן כן משם בא האבא של הסבא רבא שלי, שאת שם המשפחה, אני נושאת עד היום לאחר ששובש במהלך הדורות.

ויקטוריה היסלופ היא סופרת אהובה שספריה הפכו לרבי מכר כמעט מיד. היא רכשה את לב הקוראים עם הספר "האי של סופיה", בדרך פזלה למלחמת האזרחים בספרד (1936-1939) עם "הרקוד של סוניה", חזרה לסלוניקי עם הספר "חוטים מקשרים" הנפלא , שמאוד אהבתי ועסק בין היתר ביהודי סלוניקי, ולבסוף גם קראתי את "הזריחה" שאליו פחות התחברתי.

אחרי שחפרתי לכם כל כך הרבה אז עכשיו Parakalo (בבקשה) ... קצת על הספר...

אלי תומס מלונדון התרגלה לקבל גלויות. הן הגיעו אליה קרועות קצת, או עם אוזני חמור שהכתב בהם דהה, ונראה שכאילו הם נשטפו בגשם או בדמעות.

חותמת הדואר על הגלויות, העידה על כך שמסען של אותן גלויות נמשך זמן רב. על אותן גלויות לא ניתן היה לשרבט את המילים "להחזיר לשולח", כי לא היה רשום עליהן את שם השולח לעומת זאת, רק האות "א" התנוססה עליהן.

כול הגלויות ללא יוצא מן הכלל יועדו לגברת אחת בשם "ש. איבוסטון".

אלי תומס התאהבה בגלויות הללו. הן היו צבעוניות עם צילומים מרהיבים של שמיים תכולים, ים, סירות, בתים לבנים ותריסים כחולים. עד כדי כך קסמו לה הגלויות, שהיא בחרה להצמיד אותן ללוח השעם, שהיה תלווי במטבח והכיל לרוב את רשימת הקניות.

משפט אחד שחזר על עצמו בנימה של עצב בכל הגלויות:

"בלעדייך, המקום הזה תפל בעיניי. הלוואי שהיית כאן. א'." (עמוד 3)

הסיומת הפשוטה, הכנה ומלאת צער, החמיצו את ליבה של אלי תומס, ולו רק משום ש-"ש' איבוסטון" לא תדע לעולם, עד כמה "א'" השתוקק לכך ששניהם יהיו יחדיו.

הפוגה קצרה בקבלת הגלויות, הותירה את אלי תומס, שהורגלה לקבל גלויות כל שבוע מוטרדת. בנוסף, עבודתה המשעממת במשרד הפרסום בה הועסקה, וכל הגורמים יחדיו היוו עבורה טריגר, לעשות "משהו קצת אחר", וההחלטה לטוס ולטייל ביוון, בעקבות אותן גלויות, קרמה לה עור וגידים...ו... אולי דרך הגלויות תוכל לגלות גם מי זה "א'".

באותו יום טיסה ורגע לפני עזיבת דירתה, שפניה מועדות לשדה התעופה, היא מוצאת מחברת שכתב "א'", ובה תיאר את מסע הרפתקאותיו ביוון. מפאת קוצר הזמן פן תפספס את הטיסה, היא לא התעכבה ודחפה את המחברת לתיקה.

באמצעות המחברת אליתומס מגלה מה עבר על "א'", איזה מסע פיזי ונפשי הוא חווה, ומי זו "ש. איבוסטון" שאליה יועדו גלויותיו. במהלך המסע "א'" פוגש אנשים, וכל איש ואישה הוא עולם ומלואו. הוא מגלה כמה היוונים הם מסבירי פנים ומכניסי אורחים, חושף סיפורי אהבה, מעשיות ועובדות היסטוריות על יוון העתיקה, מיתוסים, אמונות תפלות, מאכלים מיוחדים, מנהגים, טקסים דתיים, ובין לבין לא מדלג גם על "הפרונקל יווני-טורקי", המלחמה והטינה הרבה שקיימת בין הטורקים והיוונים.

לדוגמא, אחד הדברים שלא ידעתי, היוונים לא קובעים שום דבר חשוב ביום שלישי, משום שביום הזה בשבוע, הטורקים כבשו את קונסטנטינופול, שהייתה עיר משמעותית לנצרות. למרות שהאסון התרחש ב-1453 הוא עדיין האפיל על חלק מהעם היווני (עמוד 97).

דרך הסיפורים, ובאומנות ייחודית השמורה לויקטוריה היסלופ, מגולל לקורא מידע כגרגירי האורז הממלאים את את עלי הגפן, לצד צילומי נוף מרהיבים וקסומים, משולבים בביקורת על הכלכלה הרעועה, האבטלה, ובריחת הדור הצעיר מגבולות יוון.

רוב העלילות מבוססות על יחסים בתוך המשפחה, מסורת, תחנות היסטוריות, נוגעות בפוליטיקה היוונית, חוסר האונים של העם מול ההנהגה. חלק מהמעשיות אף בדיוניים, עצובים, ויש גם משעשעים שהעלו חיוך על שפתיי.

הפעם תפגשו פורמט של ספר מעט שונה, עקב הצילומים המקסימים שצולמו על ידי אלכסנדרוס קאקולירוס. בין סיפור לסיפור ותוך כדי, ויקטוריה היסלופ קלעה בחבלי קסם, שקיעות וזריחות, לצד ריחות של תבשילים שמקסמו את התחושה של "כאילו" להיות שם. לי אישית הם היוו געגוע וערגה לאותו ספנקופיטו (מאפה תרד בעלי פילו), ומוסקה שאימי נהגה להכין.

הספר "גלויות מיוון" הוא סוג של קולאז', המכיל תחנות חיים של "א'" ארוזות בתוך נופי יוון האטרקטיביים ושובי הלב.

כל ספריה של ויקטוריה היסלופ תורגמו על ידי שרון פרמינגר וגם הפעם שרון עושה זאת פנטסטי.

בחרתי לסיים את הסקירה בקבע מתובנה של "א'" מעמוד 398:
"בלי שהצגתי לה שאלה כלשהי, היא הביטה בי ואמרה:
"שמעת על דיפילוס?"
הנדתי את ראשי.
"הוא היה מחזאי יווני, ולכאורה הוא זה שאמר-"הזמן הוא הרופא לכל עצב."
"את חושבת שהוא ריפא את דדלוס?(*)" שאלתי.
"בסופו של דבר, כן," אמרה. "אבל חשוב יותר – הוא מרפא אותך, לדעתי."
אין לי מושג למה אמרה זאת. מעולם לא דיברתי איתה על עצמי. אבל אולי כשחיים אלפי שנים מפתחים חוש שישי.

באיקריה הרגשתי סוף סוף שחזרתי לגמרי לחיים. לא מאסתי עוד בחיי, אלא נמלאתי רצון להאריך ימים עד שיבה טובה. עכשיו כבר לא אומר שהמקומות האלה תפלים בלעדייך. למדתי שמקור האושר אינו בזולת ושאין לנו צורך לחפש מישהו שישלים אותנו."...."
שאלת המיליון דולר שתצטרכו לגלות לבד: "האם בתום המסע "א'" ו- "ש'" התאחדו?... התשובה בספר... :-)

הספר אומנם מכיל מעל 400 עמודים, אך קחו בחשבון שרבע מהספר מכיל תמונות וצילומים נפלאים.

ממליצה בחום, ובמיוחד לכל מי שמתכנן חופשת קיץ ביוון... קחו את הספר הזה אתכם לחופשה, לא תצטערו...

אתם יודעים מה? אחרי הספר הזה, כל כך בא לי לארוז את עצמי ולהיות שם...

לי יניני
(*) דמות מהמיתולוגיה היוונית
ידיעות ספרים, פרוזה תרגום, 425 עמודים, 2017

לפני 9 שנים•
★★★★★
•לי יניני
גלויות מיוון

גלויות מיוון

ויקטוריה היסלופ

ויקטוריה היסלופ היא מסוג הסופרים שהפליאו לכתוב ספר ראשון מעולה, ומאז הם לא מצליחים לשחזר את ההצלחה ואת הקסם הראשוני.
"האי של סופיה" היה מרתק, וכל הספרים לאחר מכן נפלו ברמתם.
הספר "גלויות מיוון" כתוב בצורת סיפורים בתוך סיפור בתוך סיפור.
סיפור המסגרת, ובמיוחד הסיפורים הפנימיים, משעממים, סתמיים ורדודים.
הדבר היחיד שאפשר להגיד לשבחו של הספר הזה הוא בכך שקריאתו עושה חשק לטייל באיי יוון מלאי היופי, ההיסטוריה, התרבות המפוארת והמיתולוגיה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•יסמין
גלויות מיוון

גלויות מיוון

ויקטוריה היסלופ

תענוג! ספר מיוחד במינו, שונה מאד משאר ספריה של ויקטוריה היסלופ. זהו ספר שכולו מסע ברחבי יוון, הכולל תצלומים צבעוניים מרהיבים, דמויות מעניינות וסיפורים מרתקים. סיפור העלילה מהווה סיפור מסגרת והוא מעניין בפני עצמו.
המסע ביוון מועבר לנו הקוראים דרך גלויות ומחברת שכתב איש מאוהב לאהובתו שנעלמה לו. ממליצה בחום!
אלי גרה בלונדון. היא עובדת בעבודה בתחום הפרסום אבל לא מסופקת. היא מקבלת גלויות לכתובת מגוריה. הגלויות חתומות באות א' ומען השולח לא מוזכר. אלי קוראת את הגלויות ומבינה כי הן מיועדות לאהובה של א' שהייתה אמורה לנסוע איתו לטיול ביוון אבל לא הגיעה ונעלמה.
דרך הגלויות אלי מתאהבת ביוון ומחליטה לטוס ליוון בעקבות א' ולהכניס קצת אור וטעם לחייה המשעממים. מיהו אותו א' המסתורי? האם אלי תמצא אותו ותזכה לשמוע את סיפורו?
ביום הטיסה אלי מוצאת בדואר מחברת שכתב א' ובה תיאור מסעו ביוון, תובנותיו מהמסע, התהליך הנפשי שעבר מהיום שנעלמה והשלווה המיוחלת שמצא.
אלי סקרנית ומחליטה לקחת עמה את המחברת ולקרוא את קורותיו של א'.
א' פוגש אנשים במהלך המסע: מוכר בחנות, מלצרית בבר, לקוחות במסעדה ועוד. א' מגלה כי תושבי יוון הם מכניסי אורחים ומספר סיפורים. כל אחד מספר לו סיפור קצר על עין רעה, על מיתוסים ואמונות תפלות, על אהבות ואכזבות ועוד. יש סיפור על כלה שלא הגיעה לחתונה, סיפור על נפילת קונסטנטינופול, על נגן כינור, על המלחמה הארוכה בין הטורקים ליוונים ועוד המון סיפורים מרתקים שמכל אחד ניתן ללמוד משהו חשוב על החיים.
א' עובר מסע פיזי ובמקביל מסע נפשי ארוך הכולל התמודדות עם כאב הפרידה מאהובתו. בתחילת המסע הוא כותב: "אהבה מסבה אושר אך אהבה נכזבת מייסרת אותנו פי כמה" אך בסוף המסע הוא מבין כי הזמן מרפא את הכאב ואז הוא כותב: "מקור האושר אינו בזולת ואין לנו צורך לחפש מישהו שישלים אותנו. אנו צריכים למצוא את השלווה בתוכנו".
זה המוטו שלי לחיים: היו שלמים עם עצמכם, דאגו שבכל יום תחוו רגעים קטנים של אושר ותגיעו לשלווה המיוחלת!
אחרי קריאת הספר מה שמתחשק זה לארוז מזוודה ולטוס ליוון המקסימה והמרתקת. רוצו לקרוא! אני מאד נהניתי!

לפני 9 שנים•תושיק
גלויות מיוון

גלויות מיוון

ויקטוריה היסלופ

לקרוא את הספר היפה הזה שבועיים אחרי טיול ליוון, אין מהנה מזה. היופי של הכפרים המרוחקים, האיים היפים,הטבע הנהדר ובעיקר האנשים המיוחדים של יוון על האמונות, התרבות, אהבת האדם והכנסת האורחים המאפיינים אותם, הופכים את הספר לכל כך יפה.
מהנה לקרוא את הסיפורים היפים השזורים בספר,חלקם אגדות, חלקם אמונות וחלקם מציאות וכולם משתלבים בנוף ובאתרים השונים
. אתרי יוון היפה משתקפים היטב בסיפור, מטאורה הנפלאה, סלוניקי, אתונה , האיים. לקרוא גם אם לא ביקרתם ביוון.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•נאלה
גלויות מיוון

גלויות מיוון

ויקטוריה היסלופ

כמה כייף לקרוא סיפורים על יוון, מנהגיה, תרבותה, מדיניותה, מאכליה והעושר האנושי שלה.
הסיפורים האנושיים הללו מיגנטו אותי אליהם והמקומות הנפלאים החזירו אותי אליהם באהבת אין קץ.
יוון אהובה שלי עוד אחזור אליך אחרי שנה לא פשוטה של קורונה, מרגישה בכל נימי נפשי שגם את מחכה לי ולעוד אוהבייך.
ספר מדהים על בחור אנגלי שבעקבות אהבה נכזבת מטייל ביוון לאורכה ולרוחבה ומביא לנו ניחוחות המקומיים. איזה אושר!
ספר שהוא טיול וירטואלי ליוון אבל נוכח מאד ובסופו אתה מרגיש שבאמת היית שם גם אם לא פיזית. זו גדולתה של הסופרת המדהימה הזו
שהביאה לנו עוד ספרים רבים פרי עטה.
ממליצה בשמחה לקרוא ולהנות מאד.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•יפה
גלויות מיוון

גלויות מיוון

ויקטוריה היסלופ

התחלתי ונטשתי. משעמם ולא הצלחתי להתחבר.
שלא כספריה האחרים - שהי מרתקים ומיד התחברתי אליהם, כאן פשוט לא צלחתי. אחרי 60 עמודים נטשתי.

לפני 7 שנים•meitalb
גלויות מיוון

גלויות מיוון

ויקטוריה היסלופ

מה שבטוח ואני מבינה שאני לא היחידה, הספר הזה גרם לי לרצות לעשות טיול ארוך ביוון ולבקר בכל המקומות הקסומים שמתוארים בו.

אלי, בחורה מאנגליה שגרה בדירה קטנה ועובדת בעבודה משעממת למדי, מקבלת בטעות גלויות מבחור שכותב אותן לאהובתו לשעבר. הגלויות מהוות נקודות אור בחייה המשמימים וגורמות לה לנסוע בעקבותיו ליוון. ביום שהיא נוסעת היא גם מקבלת מעין יומן מסע של הבחור ביוון שמתאר את הטיולים שלו ואת האנשים שהוא פוגש שמספרים לו כל מיני סיפורים. כך שיש לנו כאן מעין אסופת סיפורים קצרים שלא קשורים אחד לשני וסיפור מסגרת של אותו בחור ובחורה.

הספר חביב למדי, אפשר לקרוא ואפשר גם לא...

לפני 8 שנים•דקלה
גלויות מיוון

גלויות מיוון

ויקטוריה היסלופ

אני מניחה שלקוראים שבינינו השם נשמע לכם מצלצל מוכר, זה רק מפני שהוא מופיע ברשימת הספרים של ידיעות אחרונות בחמשת הראשונים, במחלקת הפרוזה. גם ביריד הספר כיכב, במיוחד מפני הכריכה המיוחדת שלו, והכתיבה המעניינת של הסופרת הבריטית ''ויקטוריה היסלהופ'' ע''פ שמה אפשר לחשוב שמדובר בסופרת שהיא בכלל ספרדיה. רוב ספריה זכו להערכה רבה ''האי של סופיה'' ו''הזריחה'' הפעם הסיפור שופך אור על בחורה בבריטניה שמקבלת מכתבים אנונימיים מבחור, גלויות מיוון העתיקה שבכל גלויה יש סיפור מיוחד, הבחורה יוצאת לחפש את עצמה בעיר יוון ואולי לפגוש את אותו בחור, שכותב לה בטעות גלויות אנונימיות לאהובתו שנטשה אותו. בעיקרון ההתחלה מרשימה ומיוחדת, היא מבטיחה אח''כ באמצע איבדתי את עצמי, גם אבי(כתולעת ספרים בעצמו) נאלץ לומר לי שבחלק מסוים הוא נעלם ולא מצא את עצמו זה קרה לי. הרגשתי שמשום מה איבדנו את ההתחלה ונסחפנו ישר לסיפורים בחיק יוון שלא לכולם הצלחתי להתחבר, רק הסוף חיבר אותי להתחלה, אין ספק תמונות מרשימות ורעיון יפה, אך העיקר נהפך ל''טפל'' וזה חבל כי רואים שהסופרת השקיעה את מירב מאמציה בתמונות אבל היה חסר משהו, למרות שאכן נהניתי לראות את נופיה של יוון ולהרגיש תיירת בעצמי

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אורי החמודה
גלויות מיוון

גלויות מיוון

ויקטוריה היסלופ

ספר חביב עם המון סיפורים יוניים המקושרים בסיפור מסגרת רומנטי. הסיפור מתרחש ביון של ימינו בה המצב הכלכלי עגום והתושבים במצוקה קשה ולעומתו תאור נופי יון מתוארים בצורה ציורית ומושכת. ספר קליל ונחמד לא יותר

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אסתר