קניתי את הספר אי שם בתיכון, התחלתי לקרוא אותו והפסקתי. למה? לא זכרתי.
היום הגעתי לנקודה שאני ממש חייב לנהל את הזמן שלי, והרבה מהבלוגים המליצו על הספר.
אז החלטתי לקרוא אותו שוב. מאחר ולא הייתה ביידי הגרסה בעברית, התחלתי באנגלית ושברתי מעוט שיניים כדי להתקדם בקריאה.
אחרי זמן מה, כאשר הגיע הספר בעברית, התחלתי לקרוא והבנתי למה עזבתי את הספר הזה לפני מספר שנים.

הספר בגרסתו העברית כתוב בשפה גבוהה מידי, ממה שהכותב מנסה להעביר בגרסה המקורית.
התוצאה מרגישה כמו תרגום מקרטע של גוגל טרנסלייט שסותר משפט אחרי משפט.
נורא קשה להיעזר בספר הזה כמדריך, כאשר ההוראות בו יכולות להתפרש להרבה כיוונים.
יתרה מכך, הציטוטים ששמו בשולי הספר, בשונה מהגרסא המקורית שנמצאים אחרי פסקאות בשביל להעביר מסר, מאוד תמוהה.
בחיים עוד לא נתקלתי בכזה דיסוננס בין תרגומים, שיכול לגרום לשנאת הספר, אבל הנה, מסתבר שתמיד יש פעם ראשונה.

בקיצור, הייתי ממליץ למי שבאמת מעוניין להבין את השיטה לנסות לקרוא את הספר באנגלית.
בהיעדר אפשרות כזאת, לנסות להתמיד עם הקריאה כמה שיותר ולהיעזר לפעמים בגרסה האנגלית ברגע שההנחיות מתחילות לא להיות ברורות.

בקשר לשיטה המפורטת בספר, אני מאוד התחברתי, אכן מרגיש שהיא מועילה לארגן לו"ז וסדרי עדיפויות.
מציע הדרכה מעשית לביצוע מטלות. ממליץ מאוד.
המשפט שלדעתי מתמצת את המסר של הספר:
"כל דבר שאינו שייך, במצבו הנוכחי, למקום שהוא נמצא בו, הוא "קצה לא סגור" שגורע מתשומת הלב שלכם."

אוסף סיפורים מעניינים עם נקודות למחשבה שנותנות פרופורציה לחיים.
סיפורים שיכולים לעודד מצבר רוח באופן מיידי. :)

כתוב בצורה טובה מאוד!
המתח במינון הנכון, מפתיע ומרתק. בנוסף החדות לשון המצחיקה ללא מעצורים בהחלט מוסיפה המון לחוויית הקריאה.

עם זאת, לא אהבתי את סיפור המסגרת. אפשר היה להמציא משהו יותר מתוחכם מבלש שמחפש חתול בשביל סבתא שלו..
להיות בלש ללא תואר, עבודה והנכסה יוצר ריחוק יתר מהמציאות שהספר נמצא בה (וזה חבל מאוד)

מעבר לכך, אהבתי שהספר עוסק בדברים חשובים כמו אהבה, יחסים במשפחה, חברים וקולגות.
חוסר ההתפשרות בלעסוק במשהו שאתה אוהב, להיות ישיר עם המציאות והתהליך שהדמות הראשית עוברת כשהיא מבינה שהיא מתנהגת כלפי העולם באגואיסטיות מוחלטת.

היה לי קצת קשה עם השפה הנשית, אבל לקראת התחממות האווירה באמצע הספר, נראה שהיא הייתה במקום.


"אתה אנוכי מידי, בזוגיות אמיתית צריך לחשוב על מישהו אחר, להיות שם בשבילו, שבלב שלך יהיה תמיד מקום מקשיב לו, ששם אותו לפניך, ואתה לא מסוגל לזה"
"עודד, אנחנו פה לעזור לך אם תחליט לעזור לעצמך.. אופרה וינפרי צלצלה, והיא רוצה את הקלישאות שלה בחזרה"

לא מצליח להבין על מה כל הרעש... בקושי 140 עמודים, חלקם איורים.
מאמר מתומצת יכל להחליף יפה מאוד את כל המריחה שנעשתה בספר.
לא מחדש כמעט דבר. מכניס הרבה רפרנס לספרים קודמים שלו (מרגיש מעט כמו פרסומת תוך כדי קריאה)
הבנתי גם שבחנויות הספרים דורשים את המחיר המלא עבורו (112 שקלים) שאני יכול להגיד לחלוטין שיהיו מבוזבזים.

אבל אם לתמצת המשפט הראשון והרלוונטי ביותר בספר:
"מה שהופך את החיים לבלתי נסבלים הוא לעולם לא הנסיבות, אלא רק היעדרן של משמעות ותכלית."
-ויקטור פרנקל

לא הצלחתי לסיים את הספר.
החזרתיות על הגימיק סביבו הוא כתוב, לא מחדשת, לא מרחיב את האופקים. אין ערך מוסף.
חוץ מהצגת גישות שונות של חקירת האירועים, בלי להתעמק כיצד ניתן באמת לבחון אותם, או כיצד להקים מנגנון שיאפשר בדיקה, אין שום תועלת לספר.
בזבוז זמן לדעתי.

אני מאוד אוהב את האישיות, אז אולי אני מעט משוחד.
אבל כל הספר כתוב בצורה כל כך יפה, אופטימית עם תקווה.
הספר חושף המון על ראשית ההקמה של המדינה, התעוזה, החוצפה וחשיבה מחוץ לקופסא. נהנתי מאוד!
חבל שהוא כבר לא איתנו, אבל מדהים לראות איזו מורשת יפה הוא השאיר!
מעורר השראה!

הסופר מספר כי הייתה לו משאלה לכתוב ספר, שהעלילה שלו מתקדמת על סמך קלטות.
ניכר מאמץ כבד ולא רלוונטי במהלך כל הספר להסתובב על בסיס הקלטות, שפשוט הורס.
אולי גם העניין שהעלילה לא כל כך מוצלחת, תורמת לכך שהספר לא ממריא.

עם זאת, הספר חושף צדדים בבני נוער, והתמודדות שלהם עם מצבים.
אך בכל זאת לא סוחף או בעל מסר מיוחד.

אפשר לקרוא.. אבל תנמיכו ציפיות..

קראתי באנגלית, ובכנות לא התלהבתי. הגעתי לספר לאחר הסרט. הסרט הרבה יותר טוב.
כתוב בצורה מסורבלת, ומאבד לחלוטין את קסם התמימות המתבטא בצורה כל כך פשוטה וטבעית בסרט.

מתנצל אבל אפילו לא הצלחתי לסיים את הספר.. כתוב בצורה קלישיאתית ורדודה. לא מעניין.
קראתי מספר ספרי עיון המשלבים הדרכה.. וזה בהחלט אחד שאני יכול להגיד עליו בוודאות שחוץ מלפרנס את הכותב.. לא מועיל בכלל.

*עם זאת הכרתי מישהו שחשב שזה ספר מעורר השראה וכן גרם לו לשיניו..
אולי עניין של טעם / אישיות.. אני שונא שהכותב מתנהג לקורא כמו ילד בכיתה ו.. בכנות לא התחברתי.