את הספר קיבלתי כמתנה.
פתחתי את העטיפה, אמרתי תודה, הנחתי אותו בבית על המדף והמשכתי עם חיי.
החופש התקדם והספר התחיל ללחוש לי, הזמין אותי, פיתה אותי והבטיח לי הבטחות שזו הולכת להיות חווית הקיץ שלי.
אתם מכירים את זה שיוצא ספר או סידרה חדשים וכותבים עליהם
"המבקרים מהללים" "הצופים/הקוראים יוצאים מגידרם"
ואתם נשברים ומתחילים לקרוא או לצפות ואיפשהו באמצע הדרך אתם מבינים שהזמן שהשקעתם לעולם לא יחזור והוא ירד לטימיון.
ובכן, הספר לחש על אוזני דברי מתיקה וסיפק את הסחורה!
הו דיאנה את נפלאה!
המילים, התיאורים, הדמויות
הפכתי לאחד מתלתליה של קלייר על ראשה הרגשתי את הרוח מתבדרת דרכי כשרכבנו על הסוס, שמעתי את קולו של ג'יימי (הא ג'יימי...(מבט חולמני)), הרחתי את ריח הלחם והיין.
הייתי שם, נשאבתי פנימה, חציתי את השער ונכנסתי לספר. טיילתי בין הדפים, דילגתי על אותיות ומילים וחייתי כאחת הדמויות.
אכן חווית קיץ עצומה ומתלתלת.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
