הכתיבה מוקדשת למי שנכנס חזק לספר שהוא קורא, לדמויות, שמתחבר אליהן ושלוקח ללב כל דבר ובאופן אישי מהספרים.
רק אגיד שבחיים זה לא קרה לי, בכל 31 שנותי כאדם קורא וכותב (מגיל חמש).
הספר של שרון יצחקי, עשרה קילו קוקאין.
אני לא אפרט קטעים מתוכו ולא אעשה ספויילרים, אני רק אגיד שבעמוד מסויים נקרעתי מצחוק, ושני עמודים אחרי זה בכיתי כמו ילד קטן והנחתי את הספר בצד, להירגע.
מה שכן, הסוף, גרם לי לבכות במשך דקות ארוכות.
היא נלחמה כמו אריה על החופש שלה, וכשנלקח ממנה, הפכה לשבר כלי.
מאדם לא תמים, אבל שרוצה להאמין באנשים, נשמה חופשית, הפכה, כדי לשרוד, לאדם גס ואלים במיוחד, ובעמוד שאחרי זה, שוב הפכה לעדינה, רגועה ואדם מקסים.
ספר לא קל ולא פשוט לקריאה, אבל לדעתי מלמד המון על החיים עצמם, על התמודדות עם המציאות, איך לצאת ממצבים הכי מסובכים שנראים לנו בלתי אפשריים שנצא מהם, והנה, עובדה, אפשר גם אחרת.
תיהנו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
