פשוט מקסים.
הקומיקס שהיווה בסיס לסדרת הנטפליקס, לדעתי צריך להיות ברשימת הקריאה של כל בן/בת נוער. בטח ובטח אם הוא חלק מהקהילה הלהטבית. אני חושב שהסרט גם צריך להיות חלק ממערכת החינוך וספר חובה לקריאה. גם העובדה שמדובר בקומיקס תורמת לחיבור המאוד גדול אל שני הגיבורים הראשיים, ניק וצ'ארלי. מה שיפה בספר שהוא עוסק בנושא, שבחלק מהמקומות (גם בארץ) נחשב לטאבו, אבל אינו עוסק בהתנצלות, או בפחד, או ב"אוי ואבוי אני הומו", אלא עוסק, כמו בכל סיפור אהבה ראשוני של בני הנעורים, בהתרגשות, בפרפרים וכן, יש כאן גם את האלמנט הלהטבי והביסקסואלי.
התרגום מעולה והחוזק של הספר, או יותר נכון החוזק של אליס אוזמן, הוא לווא דווקא בדיאלוגים, אלא דווקא ברגעים הקטנים, היא יכולה על פני מספר עמודים לתאר רגע קטן של נער מאוהב.
זה קסום, זה מקסים, ויאללה, אני ממשיך לספר השני.

מאוד מאוד מומלץ גם למי שאינו בן נוער, וכן מוכן לתת צ'אנס לזאנר הקומיקס. (ובואו, אני הייתי נער אי שם באלף הקודם)

ספר נחמד. הקריאה בו הזכירה לי מעין קריאה שבגניבה שגברים מבצעים בשבועוני לאישה. כשהייתי ילד קטן, תמיד שבאתי לבקר את סבתי השבועונים האלה היו פרוסים על השולחן והפיתוי אליהם היה גדול. הם גילו לי את אין הבושה שבמעשה המיני ובעיקר מדור " הכל יחסים" בו הופיע מהמותניים ומעלה תמונה של זוג במהלך המעשה עצמו (!), אותו קראתי רק שאני מוודא שאימי לא מסתכלת עלי בזווית העין. נראה שכיום עורכי לאישה הבינו את קהל היעד, והכתבות המאצויסטיות לעתים במגזין פונות גם לגברים...
לדעתי הספר מראה תמונת עולם מושלמת מדי של עולם הגייז. חייהם של הגייז כנראה קשים יותר מחייהם של גיבורי הסיפור, צ'ארלי וניק- להם הכל הולך פחות או יותר בסדר. בסיפור אנחנו מתוודעים ליציאתו של ניק מהארון למול חבריו, כיצד הם מקבלים אותו, וכיצד הוא וצארלי נעשים בפומבי - זוג. בנוסף, הספר לא מספק אשליות פוליטיות, כאשר חברתם המשותפת של צ'ארלי וניק - טראנסית ממוצא מצרי, מספרת שהיא לא יכולה לבקר את משפחתה במצרים משום " היחס במצרים לאנשים כמוני". לסיכום, רומן נעורים מלא חן וחיוניות, שמתאים גם לקהל הבוגר והסקרן. למרות שאינני מומחה באנימה וקומיקס (משום שאינני חובב נלהב שלהם, עדיין), הציורים תרמו להעברת הסיפור בקלילות מעולה. מומלץ!

בזכות הספר יכולתי להתהדר שסיימתי היום עוד ספר - ולהוסיף שם נוסף לרשימת ה"קראתי". הקריאה בספר היא קולחת, התרגום מצוין, והוא מוכיח שספרי קומיקס לא חייבים לעסוק בגיבורי על או בדמויות בדיוניות כדי להיות מעניינים. הספר נתן לי תחושת שמחה והרגשה שאפשר לעבור את החיים האלה בקלות. מחכה בקוצר רוח לקרוא את ספר ההמשך...