מופתעת לראות שאין ביקורת על הספר הזה כך שאני חייבת לכתוב, לא? קראתי אותו לפני כחודש אז אנסה לשחזר... סיפור אהבה קיטשי רומנטי שמסתבך בגלל "סוד" נורא שגיבורת הספר סוחבת עמה, למפרע מסתבר שהסוד לא כ"כ נורא מה שפוגם באמינות הסיפור אבל זה הרי כל הקטע ברומני אהבה קיטשיים, לא?
סיפור חביב לאוהבי הז'אנר ולכל מי שיש לו זמן מיותר לבזבז או מי שצריך חומר כתוב להזנת הדמיונות שלו לגבי הסיכוי לאהבה רומנטית מהסרטים/הספרים.

הספר הזה הוא אכזבה אחת גדולה.

הספרים הראשונים שלה מלאים בקסם: הכתיבה הקולחת שלה, בנוסף לדמויות המקסימות והקשר ביניהן כבש אותי מהרגע הראשון.
הבעיה היא שיאנג משתמשת באותו קסם שוב ופעם ושוב פעם עד שהוא נעלם.
ככה זה קרה עם הספרים האחרונים בסדרה "ברחוב דבלין" וככה קרה עם סדרת הספרים "טיילת הארט". למעשה, יש בשתי הסדרות את אותן טעויות: יש דמויות שהן אמורות להיות שונות לחלוטין אבל הן נשמעות אותו דבר, הדמויות הראשיות עושות את אותן טעויות והסוף ידוע ומעצבן. ב-90% אחוז מהספרים בתוך הסדרות שלה הזוג הראשי מתחתן. למי אכפת שהם ביחד שבוע, חתונה here I come!

נמאס לי מסיפורים ממוחזרים. נמאס לי מסקס שנשמע לא אמיתי. נמאס לי מהניסיון שלה לשחזר את הצלחת העבר שלה ביצירת עוד סדרה שמבוססת על הסדרה הקודמת שלה.
נחשי מה, יאנג? לנשים נמאס מזה. עדיף לכולנו אם תכתבי ספרים יחידים, עם הרבה חשיבה ואהבה, כמו התהום הפעורה בנינו. זה ספר מדהים, אין אפילו שאלה.

לעזאזל.