אם ברצונכם לפגוש גיבור בלתי שגרתי על רקע נופי המדבר היפים של ארץ ישראל זהו הספר בשבילכם. טיראן הוא רוח חופשית, או אם תרצו החול הנודד בכבודו ובעצמו. מצד שני, הוא שוטר. איכשהו זה נשמע שיש בו שני צדדים מנוגדים, אך שרון בכתיבה יפה ומותחת סדרה ושילבה הכל לכדי אישיות כובשת.
גם ברוני יש צדדים מנוגדים, מצד אחד היא מצטיירת מהרגע הראשון כבחורה עצמאית וחזקה, אם כך למה שבחורה כזו תדרש לברוח/ להתחבא, עם מה או עם מי היא פוחדת כל כך להתמודד?
שני הטיפוסים הלא שגרתיים האלה נפגשים גם בנסיבות לא רגילות, ה"דייט" הראשון שלהם התרחש כאשר רוני מצאה את טיראן זרוק בואדי כשהוא חבול מעולף ועירום, תחת השמש הקופחת. היא וחבריה לחוות מור (חוות בודדים במדבר), החליטו להציל את חייו מבלי שהם יודעים עליו דבר וחצי דבר.
טיראן מתאושש ומחלים ובמשך זמן זה שוהה בחווה, מתוודע לחברים שבה ובעיקר לרוני. רוני וטיראן עושים הכל כדי לא להתאהב זה בזו ובעיקר טיראן שנראה שכלום לא מפחיד אותו וכמעט עם הכל הוא מוכן להתמודד, אך מתברר שלהתאהב הוא הדבר שמפחיד אותו יותר מכל.
כמה שטיראן תואר כקשוח, כך היה כיף לראות אותו מתרכך, מקבל ומפנים את העובדה שהוא מאוהב ואין לו מה לעשות בנידון. אבל שלא תטעו, טיראן מגלה את הצד הזה שבו רק כלפי משפחתו ובראשם צאלה אחותו ובנה עדן ובהמשך כלפי רוני. כשוטר הוא עדיין נחשב השוטר "המשוגע על כל הראש", זה שרודף ומטיל אימה על מי שינסה לפגוע במי מקרוביו ובפרט על הבדואים בנגב אלה שפורצים לחוות בודדים, הורסים, גונבים ולא דופקים חשבון לאף אחד. בתוך כך הייתה פריצה גם לחווה של אחותו שבה לא נגנב דבר, רק הרס נזרע וטיראן הסיק מכך שזה סימן אזהרה עבורו, מישהו רוצה לנקום בו אישית. מיהו אותו אדם? זו אחת השאלות המרכזיות שבא הספר לפתור.
עד לפתרון טיראן ורוני עוברים מסע לא פשוט, כל אחד מהם בנפרד וגם שניהם יחד.
אהבתי את הספר שעשה לי חשק חד וחלק לעזוב את נתניה ולעבור לגור בחוות בודדים ואם אפשר שחוות הבודדים תכלול את כל אחד מהחברים שבחוות מור :).
כמו כן היה נחמד לפגוש בשנית את צאלה (אחות של טיראן), עדן ועדי שהיו כוכבי הספר "האמת שבפנים", הספר הראשון בדואט.

"חולות נודדים הוא רומן סוחף המשלב מתח ורומנטיקה שיתפסו אתכם עד לדף האחרון", היו פעמים שרציתי לדלג לסוף ולדעת….
שרון צוהר סופרת מוכשרת שביכלתה לגרום לקורא להתאהב, להזדהות, להתרגש, להנות, לאהוב, לצחוק מידי פעם בקול רם ולהרגיש….אהבתי והתאהבתי
השורה שטיראן מדבר אלינו "נכון או לא?" זו היתה הברקה יפה של לשתף
לסיום: ממליצה לקרוא

הספר שם במרכז שני אנשים: אלה, המתגוררת במושב בדרום והיא בעלת חוות סוסים שנקלעת לקשיים כספיים חמורים. בעקבות כך, החווה נמצאת בפני סכנת סגירה.
הגיבור השני הוא עדי, הקרוב לאלה מאז ילדותם באותו מושב. חברותם נקטעה עם עזיבתו של עדי את המושב לטובת חיפוש חיים חדשים בניו-יורק לאחר סכסוך משפחתי. מותו הפתאומי של אביו מאלץ את עדי לשוב אל המושב ולהתעמת עם עברו ובפרט עם אלה ועם אחיו התאום, אריאל, שלדעת עדי תמיד נחשב בעיני אביו הבן המוצלח יותר מבין שניהם. כאמור, בעקבות חשיבה זו עזב עדי את המושב והתרכז ברדיפה אחרי העושר, שהאמין שיביא לו גם אושר.
בעשרת הימים שהקציב לעצמו עדי לשהותו בישראל הוא שקוע בהרהורים על חייו ובגורמים שהביאו אותו לבחור במסלול שבו בחר. תוך כדי כך, נחשפים הקוראים לחוויות שעבר בנעוריו והובילו לקשר עם אלה. הוא מכנה את עצמו "אח גדול" שלה.
האם הנחותיו של עדי באשר לדעתו של אביו עליו נכונות? כפי שאני רואה זאת, זו השאלה המרכזית שכולל הספר והיחסים עם אלה עוזרים לו להגיע לפתרון החידה שמערערת את שלוותו.
בנוסף, עוסק הספר בקונפליקט שבין העטיפה החיצונית שבה עטף את עצמו עדי, עטיפה הכוללת מעמד וכסף רב, לבין האמת שבפנים, כשמו של הספר.
הסוף נראה ידוע מראש, אך הדרך שבה תוארו הדברים הייתה מעניינת, חיננית ולפרקים מותחת.
עם זאת, עליי לציין מספר דברים שחסרו לי או הפריעו לי במהלך הקריאה:
1) כאמור, אלה היא בעלת חווה לרכיבה טיפולית. באמצעות כך שהיא נאבקת על המשך קיומה אנו מבינים עד כמה החווה חשובה לה. עם זאת, לאורך כל הספר נראה שהחווה והסוסים נמצאים שם רק כתפאורה: לא תוארה במהלך הסיפור אף סיטואציה של טיפול או של מטופל שתוכל להמחיש לקורא את חשיבותה של החווה הלכה למעשה.
2) תיאור הפגישות של אלה עם מנהל הבנק וכן תיאור הפגישות העסקיות של עדי היו ארוכים ומעייפים מדי. בנוסף, תיאור מאפייני העושר והמעמד של עדי היו מוקצנים מדי לטעמי. נקודה נוספת: מהסיפור השתקף שרק בחו"ל ניתן להגיע לעושר ואילו בישראל לא ניתן לעשות את זה. אני באופן אישי חושבת שזה לא נכון, שהתיאורים בספר היו סטריאוטיפיים ושבחיים האמיתיים מי שמגיע לעושר בחו"ל יכול להגיע לאותו עושר גם בישראל ושלכן הבחירה בין העושר לאושר היא אולי יפה לאגדות אך לא רלוונטית כל כך למציאות.
3) לאורך הספר הופיעו מספר תיאורי סקס שכמו תיאורי הפגישות עם מנהל הבנק ירדו לפרטי פרטים והיו ארוכים ומייגעים מדי גם הם.
למרות הנקודות שציינתי, הספר חביב, מעניין, כתוב בצורה זורמת וכן משולבים בו ציטוטים משירים ישראלים שאותם אהבתי במיוחד.
המשכתי לקרוא את הספר עד סופו משום שאני אוהבת ספרים עם סוף טוב והאמנתי שסוף הסיפור הזה אכן אופטימי וטוב.
לסיכום: מומלץ ובמיוחד למי שאוהב ספרים קריאים וקלילים.