דירוגים › הרואים למרחק

סדרת ספרים מהפנטת. הוב בונה עולם וגיבורים שנכנסים ללב. היה לי קשה לחזור לקרוא ספרות בז'אנר הזה לאחר שסיימתי את כל ספרי הסדרה. ממליץ בחום

אוקיי, אז הנה אני, יושבת בשעה לא סבירה בעליל וכותבת ביקורת כי העברתי את שבת בהתאבססות עם הספר והייתי צריכה לנסח את מה שאני חושבת עליו. חוץ מזה שזה חרפה שלא כתבתי עליו כלום עדיין. *** אני שונאת אמירות מפוצצות על ספרים ("לא תוכלו להניח מהיד!",

אחח, שוליית הרוצח, ספר שקראתי אינספור פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. אני חושב שהוא פשוט ספר שכיף לקרוא. הייתי ממליץ עליו לכל מי שרוצה להיכנס לעולמות הפנטזיה ברכות מסוימת. הספר מגולל את סיפורו של פיץ'-אביר, ממזר לשושלת המלוכה של הרואים למרחק, שעצם

זהו הספר הראשון שאני קוראת בסגנון. לקח לי זמן "להתניע", אבל מתוך ביקורות שקראתי עליו הבנתי שזה בסדר וצריך סבלנות. זה הספר הראשון מתוך טרילוגיה אז חלק ניכר ממנו הוא הכנה לבאות. בסופו של דבר זה היה שווה כי אחרי השליש הראשון התחיל להיות מעניין ומותח.

אבא: "לא קראת את זה כבר?" אני: "כן, כנראה שכן". אבא: "מה, זה כזה טוב?" אני: "מאוד." אבא: "אז אולי גם אני אקרא אותו". אני (מגחכת): "אבא, אתה לא נוגע בפנטזיה. או בספרים שלי באופן כללי, כי כולם נראים לך נגועים בדרקונים." אבא: "למה את ככה, קראתי את

לפעמים צריך לדעת להיכנע, ולהודות: טעיתי. טעיתי כששפטתי ספר, על לא עוול בכפו, מבלי לקרוא מילה אחת בו, ולהחליט שלא אקרא אותו. וגם אם אקרא אותו, אז זה יהיה יום אחד, רחוק רחוק, בסוף רשימת הקריאה הבלתי נגמרת שלי. עכשיו זה רגע טוב להתוודות: טעיתי, חברים.

איזה יופי של ספר.. ממש מרתק. בין הספרים הכי מעניינים שיצא לי לקרוא, ובניגוד להרבה סדרות ספרים אחרות, ספרי ההמשך של הסדרה רק נעשים טובים יותר ויותר! פיץ אביר הוא גיבור חמוד ממש, ומסביבו יש כל כך הרבה דמויות מרתקות שקשה לזכור את כולן. בשכנועים אני

רובין הוב היא סופרת פנטזיה נחשבת ומוערכת מאוד. עברו יותר משלוש שנים מאז שרציתי לקרוא את "שוליית הרוצח", ולא שכחתי את הספר. התחלתי לקרוא אותו פעם ועזבתי, ולאחרונה חזרתי לקרוא אותו מההתחלה עד הסוף. רובין הוב יצרה עולם בדיוני, ובו היא מתארת התרחשויות

פנטזיה ראלית מדהימה! (מזכיר את אראגון אבל יותר קרוב למציאות שלנו)

פנטזיה מצוינת, העלילה מתפתחת באיטיות והכתיבה סוחפת. במרכז הספר עלילותיו של פיץ-אביר ממזר ליורש העצר המלכותי שנפטר. חייו נרדפים על ידי הטוענים לכתר והוא במרוץ להשרד. בהחלט עושה חשק להמשיך לספר השני בטרילוגיה.

ממממ. נכנסתי לביקורות הקודמות על הספר ונראה שיש תמימות דעים לגביו. 104 מדרגים נתנו לו חמישה כוכבים, ואף אחד לא חשב שהוא בזבוז של זמן. מצד אחד, נהניתי ממנו. יש בו משהו אחר מפנטזיה שגרתית, עם סיפור סינדרלה, אבל לא כזה שהיא פוגשת בו את הנסיך בנשף, א

אוקיי, אז שוליית הרוצח! סופסוף המשימה הושלמה והגעתי לספר הראשון בטרילוגיית הרואים למרחק. מדהים, מדהים, מדהים. אני אפילו לא אוהבת פנטזיות (מלבד הארי פוטר). כאילו, אין לי בעיה איתן, אבל אין לי חיבה מיוחדת אליהן. וזו המלצה לכל האנשים שכמוני מעדיפים להי