דירוגים › מיתוסים

קשה להעלות על הדעת שני אנשים שונים יותר מדויד גרוסמן ומשמשון (הידוע גם בשמו המלא - שמשון הגיבור) הראשון הוא אדם עדין, רך מבע, מדבר בשקט, סולד מאלימות, ואילו השני הוא פרא אדם רצחני, חמום מוח עם פיוז קצרצר שנדמה שרק מחפש עילה לריב, להכות ולהרוג. אני ל

תמיד אהבתי את סיפורי התנ"ך. במיוחד אהבתי את ספר בראשית וספר שופטים (5 כוכבים לכל אחד מהם). הסיפור של שמשון הוא בשבילי אחד הסיפורים היותר מעניינים. סיפור טראגי. דוד גרוסמן מביא כאן את פרשנותו וזווית הראיה שלו לסיפור שמשון - סיפור מסע ייסורים של נפש

הספר הוא מעין פרשנות או ניתוח מציע גרוסמן לסיפור שמשון המקראי, לאחר שמובא הטקסט המקראי עצמו בהתחלה. מאוד אהבתי ונהניתי, וקראתי ממש בבת אחת ובנשימה אחת, הודות לתיאור הקולח והנגיש שמרגיש קצת כמו לקרוא תמלול של הרצאה ממש טובה. אהבתי שגרוסמן לא מביא רק

נקודת מבט מעניינת על הסיפור המוכר, לעניות דעתי, מומלץ.

האודיסיאה - נקודת המבט הנשית אחד מהסרטים הזכור לי היטב, הוא רוקמת התחרה, בו נערה בודדה רוקמת במונוטוניות מלנכולית, לאחר שאהובה נטש אותה, גם פנלופה, אחת מגיבורות האודיסיאה, היא אישה בודדה, המכלה את זמנה באריגה, ובהמתנה לבעלה שנטש אותה למסעותיו.

שמשון הנושא את שערי עזה על כתפיו, הפך אצלי לסיוט רע אני מתעורר שטוף זיעה מחלום שבו השועלים הם אנשי חמאס, יוצאים ממערות, ונחושים למות, מבעירים אש בשדות פלשת, היום שדות הנגב, ואחר כך נעלמים בפתאומיות למחילות צרות אל בטן האדמה. אני חולם על סוללת מרגמ

הסיפור המרתק של שמשון תמיד היה חידה. שופט יחיד מבין כל סיפורי השופטים חריג - לא שופט את עמו ולא מתעסק בעינייני עמו, לא מחזיר אותם בתשובה כשאר השופטים. מתעסק אך ורק בלוחמה בפלישתים. יהודי לוחם חזק וחכם שמאתגר את הפלישתים לא רק בכוחו האלוהי אלא גם בש

אחד השינויים המשמעותיים שהביא איתו המעבר מתרבות של שמיעה ודיבור לתרבות של קריאה וכתיבה הוא הקיבוע של סיפורים - בדיוניים והיסטוריים כאחד. אחד הסיפורים המוקדמים ביותר שהתקבע בגרסא מסויימת היה המיתוס על שובו של אודיסאוס מעשר שנות המצור על טרויה, מיתוס ש

התחלתי וסיימתי אותו ביום אחד (בשל היותי חולה ומרותקת למיטה). האמת? בהתחלה קצת התאכזבתי כי ציפיתי לרומן סטייל מעשה תמר או האוהל האדום... אבל מרגע לרגע "נפתחתי" אל הספר השזור בכל כך הרבה אמיתות על החיים ועל המנגנונים המניעים אותנו. אז לא, זה לא ס

לא קראתי סיפורים של גרוסמן ולא היה לי למה להשוות, מה לעשות שאני מתקשה עם סיפורת ישראלית ומצד שני חובבת סיפורי תנ"ך ופירושים שונים? אז נהנתי. נקודת מבט אחרת, שקפה וניתוח מעניינים ביותר. כמובן שנשכחו כמה דברים ולא הכל כוסה במלואו, ומצאתי אמירה שמאלני

אין לי באמת מושג כמה מכם הקוראים, מכירים את הפרוייקט שבצילו נחשף הספר הזה. מדובר בפרוייקט בנלאומי של סופרים בלקיחת דמויות מהתנ"ך ולנתח אותם ולכתוב עליהם ספר. בישראל, הנציג הוא: דויד גרוסמן, סופר מוכשר, שלעניות דעתי, עשה עבודה מופלאה עם הסיפור של שמש