קניתי לי נזר ותפרתי שמלות,
בישמתי את עורי וקישטתי במחרוזות.
התיישבתי בפתח הדלת לחכות ולחכות,
אבל איפה לעזאזל הנסיך מהאגדות?
לא כולן נהנות לתעתע, יש כאלה שבאמת משתדלות אבל ממשיכות לחכות.
מה יהיה איתי?
ימים יגידו :)
אין יאוש כלל
יפה.
מקווה שתימצאי אותו בקרוב. ואם לא בקרוב אז עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
בינתיים את יכולה לגלות עוד על עצמך, זה גם מעביר את הזמן יופי.
את אהבת חייה על יד פח האשפה. יום שישי אחר הצהריים היא ירדה לזרוק את הזבל וחייל צעיר עשה קצור דרך לביתו. הם נשואים כבר 37 שנים. מקווה שבעושר. ובכל אופן, אני לא מאמינה בלחכות - זה נורא משעמם.