“איש חצר אחד בח'ליפות העבאסית של המאה העשירית נשלח למסע מסוכן וארוך אל הבולגארים של הוולגה (שהבולגרים של ימינו התפלגו מהם כמה מאות קודם לכן ונדדו לבלקן), מכיוון ששליטם בדיוק התאסלם ופנה אל הח'ליף, מנהיג כל המוסלמים (לפחות במס שפתיים..) בבקשה לסייע לו להקים מבצר להגנת ממלכתו מהמלכים הכוזרים היהודים ששכנו לידו והטילו עליו את אימתם.
יקירנו אבן פדלאן לא יכול לקחת את הדרך הקצרה מהקווקז כי יש בעיות קטנות בדמות הכוזרים והביזנטים שם, אז הוא עושה עיקוף קליל שכולל את החצייה ממערב למזרח את כל איראן של ימינו, הגעה לבוכרה, ומשם מסע מערבה וצפונה עד לוולגה התיכונה, באמצע רוסיה. לקח שנה סה"כ. בקטנה.
על הדרך הוא אוסף רשמים וחוויות וכותב.

לצערנו, מה שהגיע אלינו הוא פחות או יותר חצי ספר: החיבור שרד בכתב יד אחד בלבד, שהתגלה מחדש רק בתחילת המאה ה20, והוא, ובכן, נקטע באמצע הסיפור..
אנחנו מקבלים תיעוד עד שיקירנו מגיע לממלכת הבולגארים, מסתבך שם, מתחיל לדבר על הכוזרים ו... זהו.
אז כן, קצת מאוד מאכזב ועוד אבידה טרגית למועדון החיבורים העתיקים, אבל מה שנשאר הוא חיבור קצרצר (סה"כ 40 עמודים מתוך הספר הזה) ודי מעניין.
כלומר, יש לנו כאן ערבי בגדאדי שמתאר ויקינגים(!) ואת הזוהר הצפוני, כן כן..
הפוליטיקה הקטנה שמשתקפת מהדפים מעניינת ואפילו מצחיקה לפרקים, וסה"כ לא בדיוק נמרח.

המתרגמת, אלה אלמגור ז"ל, מוסיפה עוד מבחר קטעים מספרות נוסעים ערבים מהמאות הקרובות לאבן פדלאן, שמספרים גם הם על אותם האזורים. היא מביאה בעיקר קטעים על הכוזרים הכה אהובים על בני עמנו, וגם קטע נהדר על גוג ומגוג, שלפי המספר הערבי שם הם גמדים ונכלאו בקצה העולם על ידי אלכסנדר הגדול (שגם נמצא בקוראן כמקים חומה שעוצרת אותם! אני צריך עוד אלכסנדר הגדול לור מהעולם המוסלמי)
קטעים מעניינים מאוד, אפילו שההעדפה האישית שלי היא תמיד לקרוא חיבור שלם על פני אסופות. אם במקומם היה מתורגם עוד חיבור שלם קצרצר הייתי מעדיף זאת, אבל מכיוון שאין בדיוק עודף תרגומי יצירות ערביות מימה"ב לעברית, אני לא מתלונן..

יש כאן אחרית דבר קצרה שכותבת בראי המחקר המודרני בתמציתיות על ההיסטוריה הרחבה של אזור מרכז אסיה עד תקופת המונגולים.

סה"כ מומלץ למי שסקרן בנוגע לתקופה ולמקום, אבל לבוא עם ציפיות מתאימות: זה חיבור קטן ולא ספרות מסע מסמרת שיער.”