הקדמה


נַפְשִׁי לֹא סִפְרָה לִי
כִּי פַּרְצוּפֵי־יֵשׁוּתִי שֶׁלֹּא הִגְשִׁימָם קִיּוּמִי
עָרְכוּ קִטְעֵי מַחֲזוֹת בַּמַּעֲמַקִּים
הִצִּיבוּ תַּמְרוּרִים עַל הַקַּרְקַע הַמִּתְנוֹדֵד
שֶׁל הַחֲלוֹם.1


בכל הדורות עסקה ועוסקת התרבות האנושית בחלומות ברמות שונות ובתחומי דעת שונים. בעולם היהודי, החלומות מופיעים הן בספרות הקודש (במקרא, בתלמוד ועוד), הן בספרות החולין (במעשיות, באגדות ועוד). החלום במהותו הוא אישי ואוניברסלי בו בזמן ומאפיין את האדם בכל זמן, בכל מקום ובכל חברה. הוא קשור גם בארכיטיפים,2 שהם חשיבה וזיכרונות המשותפים לכל בני האנוש. שפת החלום הינה תמונות, שבערות "מדבר" אותן החולם במילים:


הדרך היקרה לגלות את פנימיותך, את מחשבותיך, את רגשותיך ואת רצונותיך. התבונן ושמור על נקודה חשובה זו שבה עצמותך הופכת למילים.3


בספר זה נתייחס לתהליך המתרחש במעבר מתמונה לְשפה ולהשלכות שיש לשפה כמדיום מתווך לייצוג המושגי. שפת תמונות החלום היא המסבירה את המציאות ופותחת פתח להבנתה. החלום הוא שיוצר את הקשר בין אדם לתרבותו ולעולמו הפרטי — קשר הנע בין תקווה לייאוש, בין שאיפות חיוביות לשאיפות שליליות והרסניות. בחלומות מופיעות תמונות המאפיינות את הפרט בצד תמונות השייכות לכלל התרבות האנושית. היריעה הרחבה שנפרוש כאן מאפשרת לפנות לפסיכולוגיה, לפסיכואנליזה, למטפיזיקה, למיסטיקה, לחקר הדתות, לאנתרופולוגיה ולתחומים נוספים לשם הבנת החלום. לא נעסוק כאן בשפת הסמלים של החלום על פי תיאוריות וגישות שונות, אלא בדיון משווה בין מיתוסים של העת העתיקה, הספרות העממית והספרות היהודית והעברית, שהחלום יהיה המוקד בו.


תמונות המופיעות בחלום אינן קשורות לזמן ולמרחב שניתן להגדיר במציאות, ולכן נמצאות בתחום העל־טבעי והפנטסטי, שבו לא חלים חוקי הפרספקטיבה. עם זאת, הפנטסטי, שהוא הבלתי צפוי, קשור למציאות ולחוקי המעשייה. אפשר להתייחס לחלום כאל משאלה כמוסה, הנעה בין רצון שלא יתממש, משום שהוא רע, לבין תקווה שתחול בחיים תפנית לטובה. מכאן ברור הקשר שלו אל הספרות העממית, שכמו החלום מביעה זיכרון, תקווה ובעיקר את החשיבה האנושית. קשר נוסף יש לחלום עם ארון הספרים היהודי, עם הספרות העברית והכללית, עם האמנות החזותית ועם הקולנוע, שכל אחד מהם מבטא אותו בכליו. בדיון על הקשר שבין תמונה ומילה באים לידי ביטוי, על גווניהם השונים, יצרים שונים, שמבחינה תרבותית חלקם מוגדרים חיוביים וחלקם שליליים. ענייננו כאן הוא חיבור החלום לביטוי האסתטי של האדם — היינו לאמנות לסוגיה ולתחומיה השונים.