“תעזוב, תעזוב.

חלאס אתך, קובן. בהתחלה היית טוב, באמת. ספרי מתח טובים, קולחים, מפתיעים.

אחר כך התחלת לחזור על עצמך וזה היה עוד איכשהו נסבל.
ואז באו הטוויסטים הבלתי הגיוניים וזה התחיל קצת לעצבן.

בהמשך היו בספרים שלך כל כך הרבה סיבוכים ותפניות בלתי צפויות שכבר איבדתי את חוט המחשבה.

אחר כך התחלת לכתוב לנוער וזה היה דווקא שינוי מרענן. אהבתי.

אבל מסתבר שזו הייתה עליה לצורך ירידה, כי כשחזרת לכתוב למבוגרים, איבדת אותי לגמרי.
הספרים שלך היו מלאים בעלילות משוכפלות של ספרים קודמים, עלילות הזויות ולא הגיוניות מלאות בפיתולים מעצבנים ואפילו חוש ההומור אבד לך. הספרים שלך הפכו לבית חרושת והסחורה הפכה לפגומה. ההבדל הקטן בין המוצר הפגום שלך למוצר פגום שקונים בסופרמרקט זה שאת המוצר שלך אי אפשר להחזיר ולקבל את הכסף בחזרה.
הגיע הזמן לסגור את המפעל ואני בטוח שאף אחד לא יבעיר צמיגים. אם כבר, את הספרים.

תעזוב קובן, תעזוב.”

“רושמת כאן את הביקורת שלי לספר באנגלית (Don't let go), אם מישהו יודע מי אחראי להוסיף אותו לסימניה..

אז קודם כל זו פעם ראשונה שלי לקרוא ספר באורך מלא בשפה זרה (למרות שקראתי את קובן כבר כמה פעמים בעברית). חשבתי שיהיה לי קשה אבל אין כמו היהודי המוכשר הזה כדי לגרום לך לקרוא עוד עמוד (ועוד ועוד..). הכתיבה שלו והעלילה מקשים עלייך לעזוב את הספר.

שני דברים עיקריים גורמים לספר להיות מוצלח בעיניי, ואלו משחקי מילים וסרקזם. בספר הזה קובן לא חוסך מהם.

דבר אחד רק שלא עזב אותי בסוף, הוא שכל הסיפור היה קצת יותר מדי מפותל וכל פעם חשדו במישהו אחר, הרבה מדי קצוות חוטים וחשיבה קרימינלית ומזעזעת (כשמגלים מי בסוף עשה את זה ולמה).

הערה כללית על הספרים האנגלית - הם עשויים מדפים ממחוזרים, ולא רק שהם ידידותיים לסביבה אלא גם לגב שלך, הם משמעותית הרבה יותר קלים. הלוואי שגם ספרים בעברית יהפכו להיות כאלה.”

“ספר מתח מצוין של הרלן קובן.
כהרגלו, עוסק קובן בחיי משפחות בעיירה שלווה. אירוע טראומתי שקורה בעיירה וההשלכות של האירוע בטווח המיידי ולאורך שנים לאחר מכן.
גם הדמות האיקונית, מיירון בוליטר, מבליח לרגע מבין הצללים בתפקיד אורח קטן.

התעלומה מתפרשת על פני מספר מקומות ואירועים שונים, לכאורה ללא קשר ברור ביניהם, עד להתרתה ממש לקראת סוף הספר.

הפעם, במקום לנסות ולנחש מי עשה, למה עשה ואיך עשה, פשוט זרמתי עם העלילה ונתתי לה לסחוף אותי אל הסוף.

הספר היה בהחלט מרתק וכמעט לא היה ניתן להניחו מן היד.

תיהנו!”

“ספר פשוט גרוע.
מתחיל בצורה טובה ומותחת ומתפתח למיליון קווי עלילה חסרי הגיון.
מרגיש כאילו הסופר מאבד שליטה במהלך הספר והדבר ניכר מאוד.
זה הספר הראשון והאחרון של הרלן קובן שאקרא.”