רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) מי שחולל את התנועה העמוקה והמשמעותית ביותר
ביהדות המודרנית – תנועת החסידות – הגיח אל עולמה של היהדות מתוך היער.
התבודדות ארוכת שנים בעומק הרי הקרפטים, מפגש עם שבטים נידחים ולימוד חכמות
ריפוי עתיקות גרמו לו להתפרצות של חכמה בלתי-מצויה, טעונה במתח אנרגטי עצום
ובעלת עמקות פסיכולוגית.
הבעש"ט זכה לשבחים שככל הנראה לא זכה להם מעולם אדם מישראל. על האנשים שבהם
פגש – דרי העיירה הפשוטים ותלמידי החכמים הגדולים היושבים בעיר – טבע חותם
בל יימחה, ואישיותו הנדירה תועדה באינספור אגדות. אולם, בניגוד להילה שנקשרה
לדמותו, הרי שחכמתו, 'מורשת היער' שלו, לא נלמדה באופן מספק.
זו כוללת קריאה עמוקה להתבוננות פנימית, חיפוש אחר ההיבט האלוהי של כל פן
מפניה המגוונים של המציאות והבנה מחודשת של התורה והריטואל היהודי.
הבעל שם טוב – האיש שבא מן היער מכנס מאמרים הכתובים בידי חוקרים והיסטוריונים,
פסיכולוגים ואנשי יצירה, המבקשים להציג את פניו הרבגוניים של הבעש"ט ואת שלל
צבעיה של תורתו. הבנה עמוקה של דבריו כוללת מבט משווה עם תורות פסיכולוגיות
ורוחניות נוספות, כגון זו של ימימה אביטל, בודהיזם, היפנוזה, זן ועוד.
כל אלה מעשירים ותורמים להבנתנו את תורתו העמוקה ואת דמותו הפנטסטית – הנותרת
עדיין בערפל – של מחולל החסידות.