הספר פורסם בשיתוף מרכז בן-יהודה לחקר תולדות הלשון העברית האוניברסיטה העברית, ירושלים
עריכת הלשון: בעז קלוש
פירוש רש"י לתורה הוא אחת היצירות החשובות שכתב הפרשן הדגול, יצירה שהייתה לעמוד התווך בחינוך היהודי לדורותיו. הפירוש זכה לספרות פרשנית ענפה, ונודעה לו השפעה עצומה מן הבחינה הרוחנית והחינוכית במשך הדורות. אך במה שנוגע לצד הדקדוקי, הייתה מקובלת התפיסה שרש"י לא היה מדקדק, ולפיכך אין למצוא אצלו גישה בלשנית, חוץ מביאורי מילים קשות שמזדמנות במקרא.
הספר הזה בוחן מחדש את הערותיו הפרשניות של רש"י לתורה, ומראה שמושקעת בהן גישה בלשנית שיטתית ומעמיקה. גישה זו באה לידי ביטוי במאות הערות פירוש שעוסקות בניתוח תחבירי מדוקדק של לשון המקרא, וחוזרות שוב ושוב על תפיסות דקדוקיות מגובשות באשר ללשון המקרא.
בפרקי הספר נפרשת יריעה רחבת היקף של תפיסות בלשניות שעולות מן הפירוש, מתוך הקבלה בינה ובין גישתם של פרשנים ומדקדקים אחרים בימי הביניים. המשנה הלשונית המגובשת העולה מפירוש רש"י מציבה אותו במקום נכבד בחכמת הלשון העברית של ימי הביניים.
ד"ר חנוך גמליאל, מרצה בחוג ללשון העברית במכללת הרצוג, פרסם מחקרים שעניינם בהשפעת הערבית על העברית בספרד, וכן בתחום החשיבה הבלשנית באשכנז בימי הביניים.