הספר של אנטון באלאז', ארץ השכחה, זכה להצלחה רבה בקרב הקוראים בסלובקיה, צ'כיה והונגריה. בספרו The Columbia literary history of Eastern Europe since 1945, כותב חוקר הספרות הרולד ב' סגל:
"בספרו ארץ השכחה, מתאר אנטון באלאז' את גורלן של שתי ניצולות שואה, מרים הסלובקית וארנה ההונגרייה, הנפגשות לפתע, בחלוף שנים מועטות בלבד לאחר ששרדו וניצלו מאושוויץ. העלילה מתרחשת על סף שנות ה-50, כאשר 'מסך הברזל' יורד בהדרגה על ארצות מזרח אירופה, ומנגנוני הביטחון הקומוניסטיים מתחילים לבדות 'מזימות ציוניות'. ארנה, שניצלה מציפורני המשטרה החשאית בבודפשט, נמלטת לסלובקיה ומקווה להגיע לארצות הברית. מרים, העובדת בג'וינט ובסוכנות היהודית, מסתכנת ומסייעת לניצולי שואה יהודים לעלות לישראל. שתי הנשים פוגשות ביעקב, הצלם הצעיר, המספק למרים תצלומים לאשרות ולדרכונים מזויפים, והזוג הופך למשולש. העלילה הולכת ומסתבכת כאשר נגוש, סוכן המוסד, שניהל, בעבר, רומן קצר עם מרים, מגיע לצ'כוסלובקיה על סיפונה של אניית משא ישראלית, במטרה להטעינה בתחמושת לצבא הישראלי הצעיר, בהתאם לעסקת הנשק שנחתמה בין שתי המדינות. כעת, השלטונות הקומוניסטיים עלולים לבטל את העסקה, בכל רגע..."
עלילת ספרו של אנטון באלאז' מתרחשת באחת התקופות הסוערות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי בעת החדשה, והנאמנות לעובדות ההיסטוריות ולאווירת התקופה אינה פוגעת באיכותו הספרותית.
אנטון באלאז' (1943) הוא אחד הסופרים הסלובקים החשובים והמוכרים ביותר. ספר הביכורים שלו, אלי עונות השנה, הוחרם והושמד על ידי השלטונות הקומוניסטיים. ברומנים שלו, מחנה הנשים המתדרדרות ו- דיו, סוסי סטלין, הוא מתאר את גורל האנשים שנפלו קורבן לשלטון הטוטליטרי. באלאז' הקדיש כמה מספריו לקורותיה הטרגיים של הקהילה היהודית בסלובקיה, ובהם הוא מתמקד בניצולים ששרדו את התופת, המחפשים בית ומשמעות חדשה לחייהם. לנושא זה מוקדש גם הספר ארץ השכחה.