“מבאס אותי לכתוב את הביקורת הזאת. יכול להיות שקראתי את ארבעת החלקים בפערי זמן גדולים מדי. ובכל זאת, מצאתי את עצמי קורא את הספר האחרון בסדרת "נערת החודש" ברפרוף. שורה כן, 10 שורות לא. רק כדי לדעת מה קורה. בכוח, מה שנקרא.
את שני הספרים הראשונים קראתי לפני שנה וחצי, אם לא יותר. והתלהבתי. היה ממש נחמד.
מיה היא בחורה מגניבה, ילדה טובה מבית לא כל-כך טוב. אבא שלה חייב מיליון דולר לאקס שלה שהוא גם מלווה בריבית (כן, זאת טלנובלה במיטבה). אבל הפלא ופלא, האבא נמצא בתרדמת והחוב נופל על כתפיה של מיה, שגם צריכה לדאוג לאחותה הקטנה שלומדת בקולג'.
כאן נכנסת לתמונה הדודה, שהיא בעלת עסק ליווי, והיא מכניסה את מיה לעסקים. כן, זה די קריפי. הדודה מכניסה את האחיינית להיות נערת ליווי? מה?! אם אתם מחפשים ספרים בלי הרבה היגיון - זה אחלה ספר בשבילכם (רק אומר).
בקיצור, מיה מבלה כל חודש בשנה שלמה אחת אצל גבר אחר. היא לא חייבת לשכב איתם, אלא אם כן היא רוצה (ספר אירוטי, בכל זאת). כל גבר מזמין אותה מסיבותיו שלו.
ועכשיו לביקורת.
נראה לי שאיבדתי עניין בספר בשלב מסוים. מרגיש לי שהיה הרבה יותר נכון לפרוש את החוב על פני חצי שנה (שני ספרים). באמת שזה מספיק. הייתי מוותר על חלק מהסיפורים בלי להסס לרגע.
לגבי התקדמות העלילה - בהתחלה גלגלתי עיניים, אבל באיזשהו שלב זה נהיה פתטי. סתם בשביל שתבינו, דוגמה קטנה - בחור מאוד מפורסם קונה את שירותיה כדי לעזור לו במשהו, מיה שמה לב שהעוזרת של אותו בחור מאוהבת בו וגם הוא מאוהב בה אבל מתכחש לזה. שעתיים אחרי שהיא פוגשת אותם היא מספיק אמיצה כדי להציב בפניהם מראה ולהראות להם כמה החיים שלהם יכולים להיות נהדרים יחד. די, נו. מה את המלאך השומר? דמיינו את כל הספר על מעין לוח משחק, והסופרת לא מצליחה להזיז את הגיבורים ממשבצת למשבצת, היא פשוט מרימה את הדמויות ומעבירה אותם ישר לסוף. בלי אמצע. בלי תהליך. זה פשוט הרגיש לא מציאותי מספיק.
בקיצור, אני לא יודע אם אני ממליץ. בהתחלה היה לי ממש נחמד ובסוף בדיוק ההפך.
אם בכל זאת בחרתם לקרוא - המלצה שלי - תקראו אותם אחד אחרי השני.”