מבאס אותי לכתוב את הביקורת הזאת. יכול להיות שקראתי את ארבעת החלקים בפערי זמן גדולים מדי. ובכל זאת, מצאתי את עצמי קורא את הספר האחרון בסדרת "נערת החודש" ברפרוף. שורה כן, 10 שורות לא. רק כדי לדעת מה קורה. בכוח, מה שנקרא.
את שני הספרים הראשונים קראתי לפני שנה וחצי, אם לא יותר. והתלהבתי. היה ממש נחמד.
מיה היא בחורה מגניבה, ילדה טובה מבית לא כל-כך טוב. אבא שלה חייב מיליון דולר לאקס שלה שהוא גם מלווה בריבית (כן, זאת טלנובלה במיטבה). אבל הפלא ופלא, האבא נמצא בתרדמת והחוב נופל על כתפיה של מיה, שגם צריכה לדאוג לאחותה הקטנה שלומדת בקולג'.
כאן נכנסת לתמונה הדודה, שהיא בעלת עסק ליווי, והיא מכניסה את מיה לעסקים. כן, זה די קריפי. הדודה מכניסה את האחיינית להיות נערת ליווי? מה?! אם אתם מחפשים ספרים בלי הרבה היגיון - זה אחלה ספר בשבילכם (רק אומר).
בקיצור, מיה מבלה כל חודש בשנה שלמה אחת אצל גבר אחר. היא לא חייבת לשכב איתם, אלא אם כן היא רוצה (ספר אירוטי, בכל זאת). כל גבר מזמין אותה מסיבותיו שלו.
ועכשיו לביקורת.
נראה לי שאיבדתי עניין בספר בשלב מסוים. מרגיש לי שהיה הרבה יותר נכון לפרוש את החוב על פני חצי שנה (שני ספרים). באמת שזה מספיק. הייתי מוותר על חלק מהסיפורים בלי להסס לרגע.
לגבי התקדמות העלילה - בהתחלה גלגלתי עיניים, אבל באיזשהו שלב זה נהיה פתטי. סתם בשביל שתבינו, דוגמה קטנה - בחור מאוד מפורסם קונה את שירותיה כדי לעזור לו במשהו, מיה שמה לב שהעוזרת של אותו בחור מאוהבת בו וגם הוא מאוהב בה אבל מתכחש לזה. שעתיים אחרי שהיא פוגשת אותם היא מספיק אמיצה כדי להציב בפניהם מראה ולהראות להם כמה החיים שלהם יכולים להיות נהדרים יחד. די, נו. מה את המלאך השומר? דמיינו את כל הספר על מעין לוח משחק, והסופרת לא מצליחה להזיז את הגיבורים ממשבצת למשבצת, היא פשוט מרימה את הדמויות ומעבירה אותם ישר לסוף. בלי אמצע. בלי תהליך. זה פשוט הרגיש לא מציאותי מספיק.
בקיצור, אני לא יודע אם אני ממליץ. בהתחלה היה לי ממש נחמד ובסוף בדיוק ההפך.
אם בכל זאת בחרתם לקרוא - המלצה שלי - תקראו אותם אחד אחרי השני.

נשמע מעניין וקליל כזה...
אין לי כ''כ הרבה מה להגיב,
אני לא כ''כ בעד בנות אשר מוכרות את עצמן לגברים בלי טיפת בושה.
זה שווינסטי.
אבל..הספר הזה נראה שונה משאר המקרים של 'שווניסטיות מוחלטת',
מי יודע?
אולי אני כותבת את זה כתגובה ספקנית, ובעוד חודש אהיה בעננים מאהבתי לספר?
לא מתה על הנושא של הספר-אך הוא נשמע מעניין.

מיה, רווקה בצרות, כל חודש מתמסרת (בדרך כזו או אחרת אבל בעיקר כזו) למישהו אחר, תמורת תשלום.
עד כה התאהבה בכל אחד ממאהביה, בחינם. את ליבה נתנה להם והם רמסו אותו.
האם תוכל שנה לשים את ליבה בצד ולעבוד בלווי על מנת להציל את משפחתה?!

הסיפור של ווס, מר ינואר היה נחמד.
פברואר, היה מַשְׁמִים.
במרץ נטשתי.
ולחשוב שעוד כתבו עוד תשעה חודשים...

לעיניין הלווי ודרך כזו להרוויח כסף, אציין באופן נחרץ כי אני נגד זנות.
למיטב הבנתי הנשים בזנות סובלות מאלימות קיצונית, ועוברות באופן שגרתי חוויות טראומטיות רבות. רבות מכורות, ללא בית ועם בעיות נפשות ופיזיות חמורות.

לצד זאת, מדובר בסיפור שהוא פנטזיה, בדיוני.
ובפנטזיה, באוטופיה, אין בעיני מניעה כי רווקה, מבחירה חופשית, תבחר לבלות בדרך כזו חודש או יותר מחייה.
בעולם האמיתי קיימות וקיימים לא מעט המַזְנִים את עצמן ואת עצמם יום יום בדרך כזו או אחרת, לאו דווקא בעיקר כזו.