צבי גיל עלה לארץ ב1945- במסגרת עליית הנוער ונקלט במוסד החינוכי החקלאי במגדיאל. הוא השתתף במלחמת השחרור, בתחילתה בחטיבת כרמלי שלחמה בצפון ובסיומה בחיל המודיעין. בראשית שנות החמישים הוא שימש כשליח בארה``ב מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית. בתקופה זאת החל בכתיבת סיפורים קצרים בעברית ובאנגלית. מאז אמצע שנות החמישים עסק צבי גיל בעיתונות ובשידור והוא מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה. צבי גיל הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים במדעי הרוח ומוסמך ``אוניברסיטת ניו יורק`` במדעי החברה (סוציולוגיה ואמנויות התקשורת). במסגרת עבודתו האקדמית ערך כמה מחקרים בנושא השפעת שידורי הרדיו המערביים על המאזינים במזרח אירופה ובנושא התעמולה באו``ם. הוא כתב, ביים והפיק סרטי תעודה, ביניהם סרט היסטורי על ``קול ירושלים`` (``גלים בינוניים עד רוגשים``). הוא כתב ספר על תולדות הטלוויזיה הישראלית בשם ``בית היהלומים`` שראה אור בשנת 1986. בספר ``גשר של נייר`` עוסק צבי גיל בתקשורת מסוג אחר - בקשה עם עברו שלו. זהו סיפור של ילד ונער מתבגר על מה שראה וחווה בשנים 1945-1935, תחילתה בביתו ובקהילתו התוססת ואחר כך, במדורי האימה של מלחמת העולם השניה. זהו סיפור ציורי על התרחשויות ודמויות, של דמויות וגויים, של חיות בית ושל חיות אדם והוא שזור בחוט של הומור לאורך כל הספר גם כאשר התיאור הוא מן התופת.