"אתה תצליח לעשות את זה, זה לא בלתי אפשרי. זה לא כבד. העץ אינו מעיק על גבך עד כדי כך. ללכת. ללכת. ללכת. זה לא קשה. קדימה. קדימה. קדימה." - כך שינן לעצמו וחזר ושינן זאב - אז ווליק – בירגר, כשהוא מבוסס בשלג העמוק בנעלי נייר ועל גבו בולי עץ במשקל 30 ק"ג, להסיק בהם את חדרי שומרי המחנה הנאצים. כך עודד את עצמו הנער בן השמונה-עשרה, וכוח רצון אדיר זה, יחד עם אמונה לוהטת בציונות, אהבת חיים עזה, תושייה ואופטימיות עזרו לו לשרוד את אימי השואה, לבדו מכל משפחתו, להתגייס להברחת עקורי השואה לארץ, ליצור משפחה חדשה אוהבת ולתרום לבניין המדינה, לכלכלתה ולתרבותה.סיפור חיים זה, שהחל בילדות מאושרת בקוֹבנה, עבר דרך הגטו ומחנה העבודה השטני בדכאו, וממשיך בעשייה ללא הרף כאן בישראל, בחיפה ובירושלים, מסופר בפשטות, בענווה, במלים היוצאות מן הלב וחודרות אל הלב, כשהמחבר אינו שוכח לציין את כל אלה שעזרו לו להציל את נפשו ולהגיע לאן שהגיע."למרות כל מה שעבר עליו, לא איבד זאב בירגר, את אמונתו באדם, ובערכי התרבות והיצירה האנושית. הוא משקיע את מרצו באופטימיות רבה, רצינות ואכפתיות, ולנגד עיניו תמיד קידומה של מדינת ישראל, והדרך שבה יוכל העם היהודי להתגבר על אסונות העבר ולבנות חיים חדשים – חיים של חופש ויצירה." (שמעון פרס)"אין זמן לסבלנות על אף כל המוראות המתוארים בו, הוא חג לרוח האנושית. זהו ספר שהייתי רוצה שילדי, וילדיהם שלהם, יקראו." אלן לייטמן, (מחבר חלומו של אינשטיין)"אין זמן לסבלנות הוא סיפור של אומץ לב ראוי לציון, המסופר ברהיטות, בלשון המעטה ובצניעות רבה." (פאבלישרס ויקלי)זאב בירגר, אוהב ספר מילדותו, הוא מנכ"ל יריד הספרים הבין-לאומי של ירושלים, אשר היה בין היתר מנהל אגף המכס והבלו במשרד האוצר, מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר, ממקימי תעשיית הסרטים בארץ ועוד. אוטוביוגרפיה זו נולדה כתוצאה מיוזמתם של מו"לים בחו"ל שרצו לתת כבוד לאיש שהם כה מעריכים ומחבבים.