יבגני גלמן, סבא של סלבה גלמן, "לא סבל בדרך המדויקת" שבה היה אמור לסבול כדי לזכות בפיצויים שגרמניה מעניקה לניצולי השואה. אבל כיהודי בשואה, ואחר כך כיהודי בברית המועצות ולבסוף כמהגר באמריקה — הוא סבל, סבל בהחלט. ובכלל, בשביל מה יש לו נכד ש"כותב" אם לא בשביל לשפץ קצת את העובדות, שיהיו משתלמות יותר?
אלא שסלבה לא באמת כותב. סלבה היה רוצה לכתוב במגזין האמריקאי גבה המצח שבו הוא עובד כתחקירן פשוט, אבל כל ניסיונותיו עולים בתוהו. גם הניסיון להותיר את ברוקלין של המהגרים מאחור ולהפוך לאמריקאי לכל דבר לא עולה יפה. ולא רק בגלל משפחתו וצללי העבר, שמושכים בכנף בגדו ודוחקים בו לחזור לאחור ולהמציא להם עבר אחר בשביל עתיד צודק יותר.
חיים חלופיים הוא רומן ביכורים מקורי, נוגע ללב וחכם מאין כמוהו, שמתאר את חוויית ההגירה של יהודי־רוסי באמריקה באופן שכל מהגר שהוא, מכל מקום שהוא, לא יכול שלא להזדהות עמו. זהו ספר על גורל יהודי, על השאיפה לחמוק ממנו ועל הקוּרים הסמויים שכובלים אותנו אליו שוב ושוב. חיים חלופיים זכה בפרס לסופרים בראשית דרכם של "בארנס אנד נובל" ובביקורת שער ב"ניו יורק טיימס בוק רוויו".
בוריס פישמן נולד בשנת 1979 במינסק, בברית המועצות לשעבר, והיגר עם משפחתו לארצות הברית בשנת 1988. כתבות, מאמרים וביקורות פרי עטו התפרסמו בין השאר ב"ניו יורקר", "ניו יורק טיימס מגזין", "בוק רוויו", "ניו רפבליק", "לונדון רוויו אוף בוקס" ו"וול סטריט ג'ורנל". הוא בוגר תואר ראשון בספרות רוסית באוניברסיטת פרינסטון ותואר שני בספרות באוניברסיטת ניו יורק, עטור מלגות. היה חבר מערכת ב"ניו יורקר" וכותב הבית של ארגונים שונים, בהם "הקרן לאמנויות של ניו יורק" ו"המרכז לאמנות" בפרובינסטאון, מסצ'וסטס.