“#
זה ספר ישן מאד, שיצא לאור בארץ בסוף שנות השישים. בצרפת הוא יצא לאור בשנת 1939 ופרסם את כותבו בעיקר כי עסק בנושאים שלא נטו לעסוק בהם באותם זמנים, כמו מיניות, דימוי גוף, הפרשות, הומוסקסואליות. סארטר מנסה – אולי מתיימר מתאים פה יותר – להיכנס לראשן של דמויותיו ולתאר את הסיפורים "מבפנים". לא הרגשתי שהוא מצליח יותר מדי במשימה הזאת, אבל אני מניחה שעיקר המוניטין שלו לא היה מהיותו סופר דווקא.

יש פה חמישה סיפורים המתארים מצבים שונים ודמויות שונות. הסיפורים הם בדיוניים אבל קל להרגיש שסארטר חווה את חלקם בעצמו.
הסיפור הראשון – שנתן את שמו לאוסף – היה מעניין בעיני כי בו ניסה הסופר לכתוב סיפור של אשה מבעד לעיניה, ולדעתי אינו מצליח – כמו רבים מהסופרים – לייצג באופן אמין דמות ממגדר שונה. הסיפור מתאר את המתחולל במוחה של אשת-איש נאה הנשואה לגבר שהיא כבר לא אוהבת. את דחייתה ממין ואת הפאסיביות שלה המאפשרת לשחקנים אחרים – חלקם אוהבים חלקם יריבים חלקם מדומיינים – למשוך ולדחוף אותה לכיוונים שהיא לא רוצה.
הסיפור השני הנקרא "ילדותו של מנהיג", עוסק בתהליך גדילתו של אדם משלב הינקות ועד הפיכתו לבוגר ותפיסת מקומו הראוי בעיניו. גם הוא, כמו שאר שאר הסיפורים בקובץ - כתוב באותה איכות בינונית ולא מלהיבה. מה שעזר לפרסם את הקובץ הזה היה העובדה שהותיקן כלל אותו בין הספרים האסורים...

התעניינתי בעובדה שדמויותיו של סארטר תופסות את עצמן בעיקר דרך עיניהם של אחרים. בזמן בו נכתבו הדברים אולי טבעי היה ולא ראוי לציון מיוחד, שהתייחסות האדם לעצמו תהיה קודם כל דרך עיניהם המדומיינות של אחרים.

סארטר היה אחד מהוגי הדעות המשפיעים בצרפת – ובעולם המערבי – משנות הארבעים של המאה הקודמת. הוא ניסח את פילוסופיית האקזיסטנציאליזם ואמר דברים על העולם בו חי, על שיטות ממשל ועל יחסי גברים-נשים. הוא היה ידוען אינטלקטואלי, ששיגשג בזכות הכריזמה הענקית והאינטלקט שלו, למרות מראהו הלא-מושך. אם תרצו דמות ספרותית המייצגת אותו – אלסוורת טוהי מ"כמעיין המתגבר" של איין ראנד.

סארטר כסופר (לפי הספר הזה) אינו מרשים במיוחד. הכתיבה, הסיפור, בניית הדמויות והבנתן אינה יותר מבינונית. הסמליות הספרותית בה הוא משתמש אינה מעניינת היום במיוחד ואינה גורמת לתובנות יוצאות דופן. כאישיות הוא מעניין יותר. מרשים לראות אדם שהצליח להפוך מורם מעם עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות (אם כי לא יוצאות דופן), עם כריזמה במידה גדושה ויכולת ברמה אולימפית להגדרת עמדות בנושאים, חלקם שנויים במחלוקת, שגרמו שדעתו תישמע ושהוא יהפוך לאייקון נגד כל הסיכויים. ובמובן הזה הסיפור "ילדותו של מנהיג" בקובץ הזה, הוא פוקח עיניים.”