שרון קנטור נעה בין המיינסטרים לבין השוליים החתרניים, והיא מקפידה לא לקפוא על שמריה.
היא זכתה בפרס לכתיבה עיתונאית ובפרס מפקד גלי צה"ל (2010), והיתה תסריטאית של כמה מהתוכניות הנצפות ביותר בארץ: "רד בנד", "ארץ נהדרת", "בולדוזר", "דאבל דייט" עם דנה מודן, שימשה כתסריטאית ראשית של ערוץ הילדים, ותסריטאית של "קטן עלינו" עם אברי גלעד - אבל ביומיום היא חברה בשלוש להקות אינדי-רוק שמעטים שמעו עליהן ומגדלת שתי בנות הרחק מתל אביב.
היא גם כתבה שלושה פסטיגלים עד שהגיע אחד שאת הנושא שלו היא כבר לא ראתה כ"תרבות", והנה במקום פסטיגל היא יוצאת לקרת בחנוכה - עונת הפסטיגלים - עם ספר ילדים!
כך או כך, בכל תחום ששרון נוגעת בו, היא תמיד שופעת הומור, שנינות וחוכמה, ואלו באים לידי ביטוי כמובן גם בספר הילדים שלה זהירות! פופיק (גם בטקסט וגם באיוריו הפרועים של יניב שמעוני).
לשרון יש דעה מאוד נחרצת לגבי התרבות שילדי ישראל צורכים, ובעיקר ילדוֹת ישראל.
אולי שוֹש, גיבורת הספר זהירות! פופיק, תהווה דמות דוגמא אחרת.
על הספר:
עֲנָקִים, זֶה יָדוּעַ, מַקְפִּידִים מְאוֹד עַל מְנוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלָּהֶם.
גַּם הָעֲנָק צוּצִיק. בִּזְמַן שֶׁהוּא מְנַמְנֵם, נוֹפְלִים לְתוֹךְ הַפּוּפִּיק שֶׁל צוּצִיק הֲמוֹן דְּבָרִים: שְׁתֵּי סוּסוֹת, פִּיל בְּגֹדֶל בֵּינוֹנִי, אוֹטוֹ גְּלִידָה, צִ'יטָה שֶׁבָּרְחָה מֵהַסָּפָארִי בְּרָמַת גַּן, וּשְׁלוֹשָׁה תַּיָּרִים מִיַּפָּן. הֵם תְּקוּעִים שָׁם חֳדָשִׁים, רְעֵבִים וּמֻתָּשִׁים.
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נוֹפֶלֶת פְּנִימָה גַּם יַלְדָּה וּשְׁמָהּ שׁוֹשׁ, שֶׁמּוֹצֵאת דֶּרֶךְ לְחַלֵּץ אֶת כֻּלָּם מֵהַפּוּפִּיק הֶעָמֹק בָּעוֹלָם.
כְּתִיבָתָהּ הַשְּׁנוּנָה שֶׁל הַתַּסְרִיטָאִית שָׁרוֹן קַנְטוֹר וְאִיּוּרָיו הַפְּרוּעִים שֶׁל יָנִיב שִׁמְעוֹנִי יוֹצְרִים יַחַד מַסַּע חִלּוּץ מַפְתִּיעַ, הַמּוֹכִיחַ שֶׁכְּדֵי לָצֵאת מִבּוֹרוֹת עֲמֻקִּים לֹא צָרִיךְ כּוֹחַ וּשְׁרִירִים אֶלָּא רַק מְעַט דִּמְיוֹן וְהַרְבֵּה חוּשׁ הוּמוֹר.
שרון היא תל אביבית עם יחוס: הדוד רבה שלה הוא עקיבא אריה וייס, השען המיתולוגי שניהל את הגרלת הצדפים לחוף ימה של אחוזת בית (תל אביב של היום) ודודתה (בתו) היא אחוזָבֵּית - הילדה הראשונה של העיר. סבה, שרגא קנטור, שימש כסגן ראש העיר.
שרון עצמה גרה הרבה בתל אביב, אבל גם בניו יורק, בגליל ובכרכור.