מטרתו העיקרית של ספר זה היא להפחית, ואולי אף לבטל, את החשש הקיים במפגש הישיר בין קהל לבין יצירות אמנות בלתי-מוכרות, ולאפשר לצופה שאיננו מקצועי בתחום האמנות ליצור קשר בלתי-אמצעי עם יצירות בנות-זמננו ולגלות שהן עשויות להיות מעניינות, רלוונטיות ונוגעות בחייו.
כדי להפיק משמעות מיצירת אמנות אין צורך במידע רקע נרחב דווקא בשלב הראשון של המפגש, אלא בעיקר בהתבוננות מדוקדקת ביצירה, על כל פרטיה, ובכמה שאלות בסיסיות שהצופה יכול לשאול את עצמו ולהשיב בעצמו על פי הנתונים שהוא רואה מול עיניו. תהליך זה אינו מוציא מן התמונה את המתווך, המדריך, המורה או המנחה, אך הוא מגדיר מחדש את תפקידם כמי שמעצבים ובונים את תהליך ההתבוננות כתהליך מובנה, תהליך שבמהלכו ה"אחריות" לקריאת היצירה עוברת אל הצופה עצמו. "מכיוון שקהלים של ילדים ונוער מגיעים למוזיאונים כיחידים או בקבוצות מאורגנות, חלקים ניכרים בספר מתייחסים דווקא אליהם, גם אם יצירות האמנות שבהן הם מתבוננים לא נועדו מלכתחילה לקהל צעיר".
הספר נועד לכל מי שמעוניין להתקרב ליצירות אמנות בנות-זמננו וכן לאנשי חינוך במוזיאונים, למורות ולמורים לאמנות המוזמנים להתנסות במודל של הדרכה דיאלוגית אותנטית וקולקטיבית, המיועדת לקבוצה הקוראת במשותף יצירת אמנות.