"מדליק האורות" הוא נסיון מאתגר לפענח, לתרגם ולגשר בין שפות של קיום וקשר. ליצור דיאלוג בין הלא-מובן והאמורפי, לבין היומיומי והנשגב גם יחד, במעשה טוויה של אהבה. המחברת, אסתר, פסיכולוגית קלינית ויוצרת, היא אימו של נוי, שנולד עם תסמונת גנטית נדירה שאיש אינו מכיר, ושהמחקר הרפואי יודע עליה מעט מאד. הספר מהווה הזמנה למפגש עם אדם יוצא דופן, המדבר בשפה לא ברורה, ושבכדי ליצור עימו קשר, להכירו ולהבינו, יש להניח בצד את המוכר, הבטוח או ה"מקצועי", לטובת התקרבות אמיתית, נטולת דעות קדומות ופחדים. הספר מעביר את תפיסת עולמה ויעודה של המחברת כמגשרת בין נקודות מבט, שפות-של-קיום, ואופני תקשורת שונים. משום כך, ובשל שילוב הסגנונות בו הוא כתוב, הקריאה בספר זה מהווה הזמנה להתנסות במעברים תודעתיים, רוחניים ורגשיים, ובחוויה של מסע פנימי עמוק.
מתוך הספר: "...אני רואה אותך רואה אותי, שנינו יחד בראי," אמר בני האוטיסט-לכאורה בגיל 4 או 5. כל התורה כולה. כמו זו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך". נתן לנו מתכון. הוראות הפעלה: "אני רואה אותך, רואה אותי, ביחד בראי". כמו לא די ב"אני רואה אותך רואה אותי", שהרי זה מתאר רק חלק מהתמונה: את התנועה בה האור עובר בין שנינו, ומאיר אותנו זה לזו, מאפשר להרגיש את קיומה של אותה ראיה אצל האחר, להיות נראה ואהוב, רואה ואוהב.לא הסתפק הוא בכך, אלא הכניס גם ראי לתמונה, אותו "שלישי", רואה כל, המצוי בינינו, ואנו מצויים בו – אותו שלם, "גשטאלט" -שהינו יותר מסכום חלקיו. ..."