“לפני כ-30 שנה לערך קראתי את ספרו של אמנון שמוש :"מישל עזרא ובניו " על קורותיהם של קהילת יהודי חאלב בתקופת הכרזת המדינה ,בספר הזה התוודעתי לראשונה לקיומו של "כתר ארם צובא " ולשלל האגדות ,הסיפורים והשתיקות שהתהלכו סביבו.מאז כל פרסום אודות ה"כתר " נקרא בשקיקה על ידי . משהגיע שמו של הספר הזה :"תעלומת הכתר " חשבתי שאתקל בסקירה היסטורית קצת יותר מעמיקה אודות ה"כתר" מבלי יכולת לפצח את התעלומה מה עלה בגורלם של 259 הדפים החסרים מתוך ה-500.הפתעה גדולה חיכתה לי . ככל שקראתי בספר ,פי נפער מתדהמה ושערותי סמרו .ו-מדוע ?
האם ה"כתר "נשרף בחלקו ? ואם נשאר בשלמותו כיצד יש כיום רק 251 דפים מתוך ה-500? מה עלה בגורלם של 259 דפים החסרים ?!
רבע מתוך חמשת חומשי התורה חסרים לגמרי, והספר החמישי – ספר דברים – מתחיל רק בפרק כ"ח. גם חמשת הספרים האחרונים בקובץ – קהלת, איכה, אסתר, דניאל ועזרא – נעלמו ואינם.
האם הייתה גניבה ? וע"י מי ?
האם הידיים האנושיות שגנבו חלקים ממנו באו מקרב יהודי הקהילה עצמה ולכן רבני הקהילה של חאלב בארץ, ובחו"ל-שתקו ושותקים מחשש הבושה ?!
כי יהודי חאלב האמינו במשך 600 שנה כשה"כתר" היה תחת חסותם ,שביום שבו ייצא מרשותם יבואו עליהם חורבן ופורענות. מסורת זו הסתמכה על אזהרות המופיעות בדף הפתיחה של הספר: "קודש לה', לא יימכר ולא ייגאל לעולם ולעולמי עולמים. ברוך שומרו וארור גונבו וארור מְמַשְכְּנוֹ!".
או הידיים שגנבו את הדפים היו של מי שהיה האיש האחראי על ה"כתר" במכון "בן צבי" במשך שתים- עשרה שנים ,אשר מכרם תמורת כסף והרבה כסף לידיים פרטיות, ואח"כ הועברו לידי סוחרי בכתבי הקודש ויודאיקה ? והמכון והעומדים בראשו לאורך כל השנים -סוכרים את פיהם מים ?!.
כיצד נשיא המדינה השני -בן צבי ,באי כוחו של המכון ורשויות המדינה פעלו באופן נכלולי שקרי ובאמצעים אלימים בשנות החמישים כדי שהמכון יוכר כבעליהם החוקתיים של ה"כתר" ,ולא לאלה שהיה מיועד להגיע לידיהם של רבני קהילת חאלב בארץ ,עפי כוונת ודבריהם של רבני קהילת חאלב עצמה .
לא ידעתי שעל נושא הבעלות התקיים משפט שעליו היה חיסיון תקשורתי,בסוף עשור החמישים ,בין המדינה /המכון "בן -צבי" לבין האיש שהבריח את הכתר מסוריה ,לבין רבני קהילת חאלב בארץ ובסוריה .
מדוע וכיצד ה"כתר" נזנח במשך עשרות שנים בגנזך של המכון ולא טופל כראוי עד למצב של סכנה פיזית לקיומו ?!
מעבר לתהיות ,ההשערות , העובדות והשמועות סביב ה"כתר " הספר מגולל יצרים אנושיים שאינם ברי כיבוש ,אמונות טפלות ושלל דמויות שה"כתר" נקרא בדרכם ,מהם אנשים פשוטים וישרים שידם נשארה נקייה ומהם אנשים אינטלקטואלים,בעלי שררה ,כוח וכסף ששום עכבה מוסרית לא עמדה בדרכם בחפצם את ה"כתר " לטובת האינטרסים האישיים שלהם .
לא כל מה שכתוב בספר העיתונאי -המחבר יכול היה להביא עובדות להשערותיו,אולם חשיבותו של הספר הנו בידיעתו של הקורא כיום ,כי רשויות המדינה ובאי כוחם התנהגו ומתנהגים כגנבים בצהרי -יום ,וכי הגרסה הרשמית של המדינה -לוקה בלאקונות רבות ועמוקות בכל הקשור ל"כתר ארם צובא" .
אלמלא נושאו של הספר שנעוץ בעובדות היסטוריות ,אפשרי היה להתייחס אליו כאל ספר מתח שלא מבייש אף סופר שהיה ממציא זאת מדמיונו.ועד היום איני מבינה מדוע הוליווד עוד לא התפנתה לעשות סרט אודותיו.אלא כיוון ומדובר ב"כתר" מלכות אמתי שאפשר לממשו בידיים רועדות -סיימתי את הקריאה בספר בתחושות של תדהמה ,כעס,רוגז,שאת -נפש ודמעות-יאוש בעיניים, ששום דבר קדוש לא נשאר לכבד בתקופתנו הנאורה כביכול .”
