“מה עוד יכול לקרות ליהודי שעבר את כל זוועות השואה כדי שכוס התרעלה של תהיה מלאה עד אפס מקום?
כמה מכות צריך יהודי לספוג עד אובדן ההכרה להשאר בחיים וכאשר כבר הוא חושב שמצא מחסה מהרוע , לחטוף את המכה השמונים ואחת, שהיתה עלולה לשים כץ ליסוריו עלי אדמות באופן סופי?
מיכאל גולדמן, עבר את כל מסכת הייסורים שעברו עוד רבים אחרים מיהודי פולין וארצות ארופה האחרות, אולם מסכת יסוריו לא ניסתיימה לאחר בריחתו ממצעד המוות של אסירי מחנה אושוויץ , היא המשיכה להכות בו בצורות אחרות, לאחר שהצתרף לכוחות הצבא הסובייטי, ולאחר שהשתחרר
ממנו ישב עוד שנתיים במחנה הגירוש בקפריסין.( נכון ששם לא חי בתנאים של מחנה נאצי, אבל גם שם לא ליקקו דבש), לאחר שהסתיימה מלחמת העצמאות שוחרר מהמחנה והובא ארצה.
ספור הקורות אותו לאחר השחרור על ידי
חיילי הצבא הסובייטי עד עלייתו ארצה ממחנות הפליטים בקפריסין, הוא עיקר סיפורו האישי בספר זה, ועל כך יש להצטער, שכן סיפורו האישי שמתחיל בגיטו
ולאחר מכן במחנה עבודה עד הגירוש לאושוויץ היו חלק בלתי נפרד מסיפור חייו , שאותו היה מאוד מעניין להכיר עוד, לפני ששוחרר על ידי החיילים הסובייטים והצטרף לצבא הרוסי למלחמה בנאצים.
על פי יומנו, ניראה שדוקא לפרק זה בחייו מיכאל מקדיש חלק רחב מיומנו, כניראה , שהלחימה בנאצים נתפסה בעיניו כפרק חשוב של נקמה על מה שנעשה למשפחתו ולעמו.
ספר לא קל אך בעל מספר תובנות שיש בהן כדי להאיר את היסורים שעברו פליטי חרב אלה עד שהגיעו למנוחה ולנחלה בארץ, ( לא שכולם היגיעו למנוחה, רבים המשיכו לסבול גם בארץ מכל מיני סיבות שהמחבר עוסק גם בהם).
לא הייתי מעמיד את הספר הזה, במעמד של ספר חובה, מהסיבה הפשוטה שהחלק הראשון של הספור ,( יומן), פשוט חסר, אבל גם לא הייתי אומר שאין ספר זה ראוי לקריאה.”

“סיפור חיים של מיכאל גולדמן. מיכאל, נער יהודי צעיר בן 14 בפולין בפרוץ מלחמת העולם השניה, עבר את גטו פשמישל, משם למחנה הריכוז שבניה, ובנובמבר 43 אושוויץ-בירקנאו ואח"כ מחנה העבודה אושוויץ-בונה. מיכאל החל את צעדת המוות מאושוויץ בינואר 45, ברח עם 2 חברים והסתתר בכפר פולני עד שכמה ימים אח"כ נכבש האזור בידי הצבא הרוסי ומיכאל ניצל מהנאצים. הוא לא עצר פה אלא התנדב לצבא הרוסי, לחם בנאצים ובצבא הגרמני, ואף נפצע פעמיים.
הספר בנוי מתרגום דפי יומן של מיכאל, החל מאפריל 1945, כשמיכאל מתאושש מפציעה, ממשיך לתאר את ימיו כחייל בסוף המלחמה, את הנסיונות להשתחרר מהצבא הרוסי בשל היותו פולני, החזרה לפולין, המעבר מפולין לגרמניה כדי להתקרב לדרכי הבריחה - העליה ה"בלתי ליגאלית" לארץ ישראל. מגרמניה לאיטליה ומשם באניית המעפילים התקווה לכיוון ישראל. הבריטים מאתרים את האניה, משתלטים עליה והמעפילים מגורשים לקפריסין. כאן מתחילה תקופה ארוכה של כמעט שנתיים במחנה מעצר בריטי בקפריסין, תקופה בה מנסים לשרוד, מצליחים לקבל חדשות על הנעשה בארץ, ההצבעה באו"ם, פרוץ המאורעות, הכרזת הקמת המדינה והמלחמה. רק בינואר 49 לאחר הסכמי שביתת הנשק, מאפשרים הבריטים לעצורים לצאת לכיוון מדינת ישרא. הפרק האחרון הבפר מתאר בקצרה את חייו של מיכאל מההגעה לארץ, עבודות ופרנסה, שוטר במשטרת ישראל, מעורבותו בלשכה 06 שחקרה את אייכמן וחשפה את פרטי הוועה והלאה.
ספר אמיתי וטוב המתאר ימים של תקומה וחיים של שריד שואה בדרכו לארץ ובחייו במדינתו.”