מרבית האנשים אינם זוכרים מתי הסתיימה ילדותם. לעומתם, רגע זה חקוק במוחי בהיר כבדולח. זה קרה לילה אחד בקיץ 1966, כשמנהל בית הספר היסודי שלי תלה את עצמו.
מוינג לי היא נערה סינית בת שתים עשרה כשמהפכת התרבות של היושב ראש מאו כובשת את סין בסערה. לאחר שהיא צופה במורים מוכים וסופגים השפלות בפומבי, היא בורחת מבית הספר שלה אל ביתה הבטוח, רק כדי לגלות שהבית נבזז, סבתה האהובה מואשמת בבגידה בשלטונות ואביה נקלח למחנות העבודה- יחד עם ספריו היקרים מפז. בנסותה לאסוף את השברים היא מוצאת מפלט בהשכלה. אבל כשבתי ספר רבים נסגרים ומרבית הספרים נאסרים לקריאה, איך היא תצליח לשמור על גחלת תשוקתה להרחבת אופקים?
בביוגרפיה מרגשת ומעוררת השראה, מאירה הסופרת מוינג לי פינה חשוכה בהיסטוריה הסינית דרך סיפורה של נערה אחת המתבגרת על הקשיים ונחשה להפוך לאישה משכילה וחופשייה.