“מה היא מהות החיים ? דרך קולו של חתול שמביא לנו את דעותיו ומחשבותיו הפילוסופיות, באים לידי ביטוי השקפותיו של הכותב עצמו איפולט טן.
החתול הזה, הוא ציני, מודע לעצמו ולסביבתו, דעתן, וגם מגלומן...
הוא משבח את עצמו בצורה נשגבת, בין לבין עושה כל מה שחתול רגיל עושה, מתבונן מהצד ולומד...
מתוך הספר, על כלבים :
"איך יכול להתקבל על הדעת שבעל חיים יהיה תמיד כה פראי, וגם אכזר, נהמן ויללן, משוגע שמתנפל על אנשים, ורודף אחרי בעיטות והשפלות ? כיון שיקיר הלב, החביב והנבחר, יצירת המופת של הבריאה, הוא החתול..."
קולו של אימפולט, זועק מיזנטרופיה. בגלל זה הוא כותב מתוך נשמה של חתול...
הספרון הוא קצר מאוד, ובסוף יש גם אחרית דבר על חייו של איפולט (האמת שזה מחצית מכל הספר עצמו!)
הוא ידע לבטא את עצמו טוב ועם זאת לא היה מובן... מה שהפך אותו לבן אדם מעניין.
בין הנושאים המועלים בספר, הוא דן בשאלה : מהו האושר המושלם?
ושם החתול מציג לנו את את הסיבות לאושר שלו...
האם חשתם פעם ככה ?
(שוב ציטוט מתוך הספר)
"בעיניים עצומות למחצה אתה חולם, וכך, משוחרר מכל מחשבה, אתה לא מייחל עוד לדבר"
והאושר, לדעתו מסתכם במשפט הזה. גם לדעתי...
חתולים, לדעתי, הם חיות מאוד אינטלגנטיות, העיניים שלהם זוהרות בחוכמה, לא סתם בחר בקולו של חתול, כי היללה שלו נשמעת למרחקים, ותמיד צובטת בלב....
וגם מילותיו של אימפולט, לסיכום עוד ציטוט קטן :
"רבות למדתי על פילוסופים וחתולים. חוכמת החתולים נעלה לאין שעור."”
