“"הרומן ההיסטורי הטוב ביותר של כל הזמנים" זו בהחלט הגזמה, ועבורי זה דווקא הרתיע מלקרוא את הספר, למוד אכזבות מרומנים היסטוריים מאד שטחיים שמאכילים את הקורא בכפית (ולרוב נוטים להיות עבי כרס). אבל בזכות ההמלצה החמה של חבר, מורה להיסטוריה, ולא לפני שאיים עלי שאחזיר לו את הספר אם אני לא קורא אותו, התחלתי לקרוא אותו. ונהניתי, כמעט מכל רגע.
הספר עוסק בתקופה ובתרבויות האהובות עלי - האימפריה הפרסית ומלחמותיה עם יוון הקטנה. הספר מספק תיאורים אמינים למדי של התקופה, חיי היום-יום והאנשים החיים בה, אבל מה שאהבתי במיוחד בספר הוא האופן האירוני בו הוא מטפל בתקופה. יש שני צירים העוברים בספר. האחד הוא המסע של גיבור הספר, כהן קנאי לדת זרטוסתרא, להבין את סודות הבריאה של העולם, תוך שהוא בוחן את הגישות של הדתות השונות בהן הוא נתקל במסעותיו ברחבי האימפריה הפרסית, במסגרת תפקידיו הדיפלומטיים. הציר השני הוא הפוליטיקה הצינית הנחשפת גם מאחורי המהלכים המדיניים הרשמיים של האימפריה וגם מאחורי הממסדים הדתיים השונים.
בספר אנו מתוודעים לאופן שבו פוליטיקה פנימית משפיעה על מהלכים מדיניים בין-מדינתיים, כולל מלחמות. כך המאבקים בין הערים היווניות, שמנסות למשוך את האימפריה הפרסית להתערב בסכסוכיהן הפנימיים, וכך מאבקי הירושה בחצר המלך הגדול, שמשפיעים על מהלכים מדיניים חובקי עולם. אינני בקיא בכל מהלכי האירועים ההיסטוריים המתוארים בספר, אבל מן הסתם יש כאן גם פרשנויות של המחבר, אם כי בגבולות הסביר, להתרשמותי.
אם כי בשל אורכו של הספר והזמן שלקח לי לקרוא אותו לעתים הלכתי לאיבוד בין שלל הדמויות (הפרק המתרחש בסין כמעט שבר אותי, ויש לי רושם שעומס הפרטים שם היה מכוון ליצירת אווירת כאוס בלתי נתפס), מאד נהניתי מקריאת הספר. במיוחד מצאה חן בעיני הזוית המרעננת והמפתיעה להבנת המלחמות היווניות, מנקודת המבט הפרסית. אלו פרספקטיבה ובעיקר פרופורציה שונות מאלו שאנו רגילים לקרוא על מלחמות אלה (ולא ארחיב מעבר לכך).
מומלץ בהחלט בעיקר למי שאוהב ספרים על תקופה ותרבויות אלה.”
